יורי פרנץ קולצ'יצקי
 | |
| אוקראינית: Юрій-Франц Кульчицький פולנית: Jerzy Franciszek Kulczycki גרמנית: Georg Franz Kolschitzky | |
| לידה |
1640 Kulchytsi, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1694 (בגיל 54 בערך) וינה, ממלכת הבסבורג |
| מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום קבורה | וינה |
| מקום מגורים | קולצ'יצי, דנייפר, טורקיה, וינה |
| כינויים נוספים | "האיש שלימד את אירופה לשתות קפה" |
| ידוע בשל | איש צבא, סוחר, מתורגמן, דיפלומט, מרגל |
| תפקיד | מתורגמן מלך אוסטריה מטורקית |
| תואר | שליח החצר האוסטרי |
| השקפה דתית | נצרות אורתודוקסית |
| בת זוג | לאופולדינה מאייר או מריה אורשוליה |
  | |
יוּרִי פְרַנְץ קוּלצִ'יצְקִי או יִרְזִ'י פְרַנְצִישֶק קולצ'יצקי (בווינה נקרא גם גֵאוֹרְג פְרַנְץ קוֹלְשִיצְקִי) (1640 - 19 בפברואר 1694) הוא אציל מאצולה מערב-אוקראינית נצרית אורתודוקסית בשלאכטת האיחוד הפולני-ליטאי השייכת לאצולת סאס שהתפרסם בהיותו חייל, סוחר, מרגל ודיפלומט שנחשב לגיבור בווינה על פעולותיו בקרב וינה ב-1683. הוא מוכר גם בתור "האיש שלימד את אירופה לשתות קפה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נולד בקולצ'צי הקרובה לסמבור שבכתר מלכות פולין בתוך האיחוד הפולני-ליטאי (כעת מחוז לבוב באוקראינה) במשפחת האצולה (שלאכטה) קולצ'יצקי-שלסטוביצ'י.
בצעירותו הצטרף לקוזאקים של נהר הדנייפר, נשבה על ידי העות'מאנים ולמד בשבי את השפה הטורקית ומנהגי המקום. כמו כן שלט בפולנית, גרמנית, הונגרית ורומנית. נקנה מן השבי על ידי סוחרים סרבים והמשיך לעבוד בסניף חברת המסחר האוסטרית המזרחית (בגרמנית: Orientalische Handelskompagnie) כמתורגמן. בעקבות אישום הטורקים בהיותם של סוחרים מרגלים מוסווים השתמש בנתינות האיחוד הפולני-ליטאי שלו ועבר לווינה. שם, בהמשך ב-1678 פתח בווינה חברת מסחר משלו.
נוכח בווינה כאשר העיר הייתה במצור על ידי הוזיר הגדול קרה מוסטפא פאשה ב-1683. על העיר הגן חיל משמר של כ-16 אלפים חיילים בהנהגתו של ארנסט רודינגר פון שטרמברג והיה זה שהציע עזרה אחרי שהעיר הייתה קרובה להיכנע לעות'מאנים בעקבות המחלות ורעב ששררו בה. הוא נשלח על ידי שטמברג עם המכתבים ללאופולד הראשון ודוכס לורן קרל החמישי. יורי יחד עם משרתו הסרבי הנאמן ג'ורג'ה (או ירז'י) מיכאילוביץ' (Đorđe Mihajlović) חצו את הביצורים העות'מאניים ב-13 באוגוסט בלבוש טורקי ושירת שירים והצליחו בהמשך להטעות את הקצין הטורקי בכיסוי סוחרים שמספקים אוכל לצבא הסולטאן. בעקבות הלבוש שניהם כמעט ונרצחו על ידי איכרי הסביבה אך הצליחו להחזיר לעיר מכתב מקרל החמישי שמנע ממועצת העיר להיכנע לצבא העות'מאני.
ב-12 בספטמבר נערך קרב וינה בו כוחותיו של יאן סובייסקי הביסו את צבא הסולטאן. בעקבות הניצחון מועצת העיר העניקה לקולצ'יצקי סכום כסף נכבד (כ-100 דוקטים[1]), בית בלאופולדשטדט ועסקיו היו פטורים ממיסים ל-20 שנים. כמו כן, ב-1684 הוא מונה להיות המתורגמן האישי של האימפרטור (Kaiserlicher Dolmetscher) מטורקית וקיבל מעמד "שליח חצר האימפרטור" בטורקיה.
כשביקש לקחת שלל הטורקי לקח 300 שקי קפה ופרסם את המשתה בהליכה מדלת אל דלת בהוספת חלב וסוכר - מסורת שלא הייתה ידועה אצל העות'מאנים: שילוב שקיבל שם "קפה וינאי". לפי אחת המסורות, הוא גם היה זה שהמציא קרואסון: עוגיה בצורת סמל הירח המוסלמי.
ב-1686 הוא פתח את בית הקפה הראשון בווינה "בית תחת בקבוק כחול" ("Hof zur Blauen Flasche") שבו שירת את מבקריו בלבוש טורקי מסורתי. לאחר שנפתחו בתי קפה נוספים יורי נעמד בראש הגילדה של מוכרי הקפה ותמונתו המשיכה להתנוסס במקום אספת הגילדה גם לאחר מותו (הקפה נסגר גם כן תוך זמן קצר). על דגל הגילדה צוירה הענקת לקולצ'יצקי אישור לפתוח בית קפה שמעניק לאופולד הראשון.
יורי קולצ'יצקי מת משחפת בווינה. עד לא מזמן כל אוקטובר נערך לכבודו יריד בתי הקפה הוינאיים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא היה נשוי ללאופולדינה מאייר (Leopoldina Maier) או מריה אורשולה (Maria Urshula).
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דיוקנו צויר על ידי זיגמונט גלוגר בציורו "Kolschitzky Fest";
- ב-1862 על שמו נקרא אחד הרחובות בווינה וב-1885 בפינת הרחובהזה Kolschitzkygasse ו Favoritenstrasse 64 במקום בו היה בית הקפה שלו הוצב פסל בדמותו;
- ב-2009 הדואר הפולני הוציא סט "ציוני דרך פולניים באירופה"[2];
- ב-22 באוקטובר 2013 פסלו הוצב בלביב בכיכר דניאיל הליצקי, מייסד העיר. בעיר גם נפתח בית הקפה תחת השם "בית תחת בקבוק כחול";
- בארצות הברית קיימת רשת בתי קפה "Blue Bottle Coffee Company" שתחילתה באוקלנד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jerzy S. Kulczycki, Prawdziwa legenda wiedeńskiej wiktorii, "Wspólnota Polska", listopad/grudzień 2007, s.26.
- ^ Poczta Polska, Nr kat. 4309, data wyd.: 16.11.2009. http://znaczki.poczta-polska.pl/pl/4_2009.php