יוסף קונביץ

אין תמונה חופשית

הרב יוסף קונביץ (בכתיב ישן: קאָנוויץ; באנגלית: Josef Konvitz; ה'תרל"ח, 1878 - ט"ו בסיוון ה'תש"ד, 6 ביוני 1944) היה רבן של כמה ערים בליטא ובארצות הברית, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה. חתנו של הרידב"ז.

ביוגרפיה

ליטא

נולד בכפר קאשודאר שליד העיירה ז'זמיר שבליטא לרב אליהו חיים קונביץ, למדן מקומי שהתפרנס מחנות מכולת ובית מרזח שהיו ברשותו. למד בילדותו מאביו, ובגיל תשע נשלח לפי דרישת רב אורח שעבר בבית הוריו, ללמוד גמרא בז'זמיר אצל המלמד המקומי לגמרא. הוא למד אצל רבו זה שלוש שנים ובגיל 12, מיד לאחר חג הפסח של שנת ה'תר"ן (קיץ 1890), נשלח בידי הוריו ללמוד בישיבת סלובודקה שבראשה עמד אז הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ר' איצל פוניבז'ר). לאור המלצת מורו לגמרא, זומן למבחן אצל ראש הישיבה והתקבל ללמוד בה, בשל גילו הצעיר וכישוריו שבלטו, כינו אותו בישיבה "העילוי מקאשודאר".

בשנת ה'תרנ"ז (1897) נמנה עם "הי"ד החזקה", קבוצה של 14 בחורים ממצויני ישיבת סלובודקה שנשלחו בידי "הסבא מסלובודקה", הרב נתן צבי פינקל, לבקשת רבה של סלוצק, הרב יעקב דוד וילובסקי ("רידב"ז"), לייסד ישיבה חדשה בעיר. הוא מצא חן בעיני הרידב"ז ושנה לאחר בואו לעיר נישא לבתו של הרב, וֶליה. הוא עשה אצל חמיו שימוש חכמים והחל משמש מורה הוראה ודרשן. בשל נסיעת חותנו הרידב"ז לארצות הברית לצורך גיוס כספים לכיסוי חובותיו מהדפסת התלמוד הירושלמי עם פירושו, מינתה אותו הקהילה היהודית בסלוצק בשנת 1901 כממלא מקום רשמי של חמיו. הוא לא רצה לקבל על עצמו את האחריות לעיר כה גדולה ונמלט לבית הוריו.

כעבור שנה קיבל מינוי כרב בעיירה קטנה-יחסית בשם שדובה שבה התקיימה קהילה יהודית מכובדת. ושנה לאחר מכן (1902) התקבל כרבה של קובורסק שבפלך קובנה, בעיירה זו כיהן כארבע שנים. חידושי תורה שכתב בתקופה זו הודפסו בידי חותנו בספרו "בית רידב"ז" (ירושלים תרס"ח).

צפת, ארץ ישראל

ב-1906 הודיע לו חותנו הרידב"ז, שהתיישב בינתיים בצפת ויסד בה ישיבה גדולה, שהוחלט לקבל אותו כרבה של הקהילה האשכנזית בצפת, כדיין בבית הדין העירוני וכר"מ בישיבתו של חמיו. הוא עלה לארץ ישראל עם אשתו והחל לכהן בתפקידיו. ב-1908 נולד בצפת בנו מלכיאל (לימים מילטון רידבז קונביץ, משפטן ומזרחן בכיר באוניברסיטת קורנל), ולקראת סוף אותה שנה יצא הרב קונביץ למסע בן-שנתיים של גיוס תרומות לישיבתו של חמיו שעמדה על סף קריסה כלכלית. למרות הצעות רבנות חשובות בארצות הברית, חזר כעבור שנתיים לצפת ונשאר בה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. אז פסקו באחת מקורותיה הכספיים של הישיבה, הוא נסע ללונדון לגיוס כספים, ואחר כך חשש לחזור לארץ ישראל בהיותו נתין רוסי, האימפריה הרוסית הייתה במצב מלחמה מול האימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ ישראל. בעקבות מצב המלחמה, היגר לארצות הברית. הוא קיבל אזרחות אמריקאית ובזכות העובדה שגם ישיבת רידב"ז הייתה רשומה כמוסד אמריקאי, הצליח להביא את משפחתו לארצות הברית ב-1915.

ארצות הברית

עם התארכות המלחמה קיבל את משרת רבנות הקהילה היהודית באליזבת, ניו ג'רזי. יחד עם הרב ישראל רוזנברג הקים אז את ארגון "עזרת תורה" בחסות אגודת הרבנים האורתודוקסים של ארצות הברית וקנדה. ב-1917 נבחר כחבר מן המניין בוועד הפועל של אגודת הרבנים. לאחר המלחמה עסק רבות בהיתר עגונות המלחמה הרבות, שחלקן הגיעו לחופי ארצות הברית. ב-1919 עבר לכהן כרבה של טרנטון, בירת ניו ג'רזי. הוא היה פעיל מאוד בתחום הכשרות, ובקיץ של אותה שנה נבחר כסגן נשיא אגודת הרבנים.

בכ' באייר ה'תרצ"ה (קיץ 1935) הוביל את החרם שיזמה אגודת הרבנים ושעליו חתמו רבנים נוספים נגד עורכי חופות שיאמצו את "תקנת בנות ישראל" שהוצעה שבוע קודם לכן בכנסת הרבנים הקונסרבטיבים. ב-1939 פרש מתפקידים פעילים באגודת הרבנים בשל בריאותו והתמנה כנשיא הכבוד של האגודה. הוא החליט לחזור ולעלות לארץ ישראל ולכונן בצפת מחדש את "ישיבת רידב"ז", אך מלחמת העולם השנייה שפרצה בסוף השנה שיבשה את תוכניותיו. עם הגעת הידיעות הראשונות על הנעשה באירופה, שקע בצער ולקה בלבו. בט"ו בסיוון ה'תש"ד, 6 ביוני 1944, לקה בהתקף לב חמור נוסף ונפטר. הוא התגורר בסוף חייו בבית בנו סול (שלמה אריה) בבלמר שבניו ג'רזי, הלווייתו התקיימה בבית הכנסת "בית יוסף" בניו יורק במעמד חבריו לאגודת הרבנים ואישים נוספים והוא נקבר זמנית בבית הקברות "בית יוסף". לאחר המלחמה, הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נקבר בכ"ד בסיוון ה'תש"ו בבית הקברות היהודי העתיק בצפת ליד קבר חותנו הרידב"ז.

לאחר פטירתו נקראה לזכרו "ישיבת הרב יוסף קאנוויץ" בלואר איסט סייד של ניו יורק, הישיבה הייתה מרכז תורני שהוקם עוד קודם לכן ושכלל את בית הכנסת של יוצאי סלוצק ותלמוד תורה רידב"ז, על שם חמיו. המוסד נסגר ב-1985 בשל שינויים דמוגרפיים ועזיבת מרבית התושבים היהודיים את האזור.

לקריאה נוספת

• חיים קרלינסקי, חיי יוסף: תולדות חייו של הרב ר' יוסף קאנוויץ, ז"ל, בתוך: דברי יוסף, ניו יורק תש"ז, עמ' יג-נ
• בצלאל לנדוי, רבי יוסף קאנוויץ: חתנו של הרידב"ז וממשיך פעליו, בתוך: שו"ת רידב"ז, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ז, עמ' 35–43

קישורים חיצוניים

• שמואל נח גוטליב, צפת: הרב ר' יוסף קאנוויץ, ערכו בלקסיקון אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 508, באתר היברובוקס
• מלכיאל מילטאן קאנוויץ , הרב יוסף קאנוויץ: זכרונות בנו, בתוך: דברי יוסף: דרשות על התורה, ירושלים: מוסד הרב קוק תשנ"ח עמ' 1–24, באתר אוצר החכמה
• יוסף בן אליהו חיים קונוביץ (1878-1944), דף שער בספרייה הלאומית