יוסף צבי קאליש
הרב יוסף צבי קאליש (ה'תרמ"ה, 1885 - ל' בשבט ה'תשי"ז, 1 בפברואר 1957) היה רב פולני-חסידי, האדמו"ר מסקרנביץ ורבה של המושבה בני ברק.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרב שמעון קאליש (ר' שמעולי) נכדו של רבי יצחק מוורקא. בגיל 16 נישא לחיה גולדה בתו של האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, והתגורר לאחר נישואיו בביאלא ואחר כך עבר להתגורר בוורשה.
במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 החליף את האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ברבנות העיר קורטשוב. לאחר פטירת אביו ב-1927 ירש את מקומו כאדמו"ר חסידות סקרנביץ.
להזמנת מייסדה של המושבה בני ברק, ר' יצחק גרשטנקורן שהיה מחסידי סקרנביץ שייסדו את בני ברק, עלה בשנת 1935 לארץ ישראל והתמנה כרבה של המושבה, תפקיד בו שימש עד פטירתו במקביל לתפקידו כאדמו"ר מסקרנביץ משושלת בית וורקא[1]. הוא התיידד עם החזון איש שתמך בו כרב של בני ברק. מדי שנה היה נוסע לפולין לבקר את חסידיו. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הוא היה בוורשה והצליח לצאת ברכבת האחרונה שיצאה מן הבירה ורשה לעיר הנמל הרומנית קונסטנצה וחזר לארץ ישראל.
עם שובו לבני ברק הופתע לגלות כי הרב יעקב לנדא התמנה גם הוא לרב של בני ברק. שני הרבנים פעלו במקביל זה לזה כשכל אחד משרת את הפונים אליו. בשנת 1940, בעקבות סכסוך על השליטה בתלמוד תורה[2], הוצע לבחור רב יחיד לבני ברק. אולם ראש המועצה יצחק גרשטנקורן התנגד לרעיון ותיאר את המצב: "שני הרבנים, הרב קאליש והרב לאנדוי, יש להם הרבה תומכים, כל אחד, חסידים וידידים מרובים לו. ולא עוד אלא שהרב קאליש יושב במקום שבע שנים והרב לאנדוי חמש שנים ומעולם לא היה ביניהם לא שלום ולא מחלוקת. כל אחד השפיע על צד שלו בכבוד ובהגינות."[3] כך המשיכו שני הרבנים לכהן במקביל זה לזה עד פטירתו של הרב קאליש[4]. הרב קאליש המשיך לבצע רישום לנישואין בתור רבה של העיר[5], והמשיך לכהן כרבו של בית הכנסת הגדול, בו ערך שולחן עם החסידים לסעודה שלישית מדי שבת[6]. בשערים, ביטאונה של פועלי אגודת ישראל, הוצגו שני הרבנים כ"רבה של בני ברק"[7].
הוא נפטר בבני ברק בערב שבת, ל' בשבט ה'תשי"ז, 1 בפברואר 1957[8]. מסע ההלוויה שלו יצא מבית הכנסת הגדול בבני ברק לבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט[9].
על שמו נקרא רחוב בבני ברק, רחוב הרב קליש. דברי תורתו נלקטו בספר שארית יוסף שנדפס בשנת תש"ס על ידי הרב זאב דוד רייכמן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרן סורסקי, מרא דאתרא, בתוך: בני ברק. תשעים השנים הראשונות: תרפ"ד-תשע"ד, מוסף "המודיע", אלול תשע"ד, עמ' 32
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שארית יוסף, ליקוטים מדברי תורתו, ירושלים תש"ס, באתר אוצר החכמה
- יצחק מרקוביץ, איש התפארת, שערים, 28 בפברואר 1957
- קלמן אליעזר פרנקל, רבי יוסף צבי קאליש זצ"ל, שערים, 6 בפברואר 1959; המשך
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רבה של נאדרזין, רבי יעקב יהודה זצ"ל, הצופה, 6 בדצמבר 1948
- ^ אידיש כשפת הוראה בתלמוד־תורה בבני ברק, המשקיף, 2 בפברואר 1940
- ^ בני ברק בהתפתחותה, הצופה, 20 בפברואר 1940
- ^ היהדות הנאמנה מפגינה נגד מחללי שבת בפרהסיה, הצופה, 11 בספטמבר 1949.
- ^ "נרשמו לנישואין אצל הרב יוסף קאליש אבד"ק בני ברק", דבר, 16 ביולי 1954.
- ^ יצחק מרקוביץ, איש התפארת, שערים, 28 בפברואר 1957
- ^ עצרת היובל של פא"י בבני ברק, שערים, 21 בפברואר 1955
- ^ האדמו"ר ר' יוסף צבי קאליש מסקרנביץ ־ רב ואב"ד בבני ברק, הצופה, 3 בפברואר 1957
- ^ האדמו"ר ר' יוסף צבי קליש הובא למנוחות בטבריה, הצופה, 4 בפברואר 1957.
בקרת זהויות  |
|
|---|