לדלג לתוכן

יצחק גרשטנקורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק גרשטנקורן
יצחק גרשטנקורן נואם במליאת מועצת העיר בני ברק
יצחק גרשטנקורן נואם במליאת מועצת העיר בני ברק
יצחק גרשטנקורן נואם במליאת מועצת העיר בני ברק
לידה 1891
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוקטובר 1961 (בגיל 70 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש עיריית בני ברק
19391954
(כ־15 שנים)
ראש ועד מושבת בני ברק, טרם הוכרה כרשות מקומית
1924–1939
(כ־15 שנים)
סופר ופרשן תורני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יצחק גרשטנקורן נואם בחגיגת הנחת אבן הפינה למרכז התעשייה ע"ש אריה שנקר, קריית אריה, יוני 1947

יצחק גרשטנקורן (כ"ט בטבת תרנ"א, 9 בינואר 1891 - כ"ה בתשרי תשכ"ב, 4 באוקטובר 1961) היה חלוץ, מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.

נולד בפולין לפתחיה גרשטנקורן, מחסידי האדמו"ר רבי שמעון קאליש מסקרנביץ. בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת לידא של הרב יצחק יעקב ריינס. בהמשך למד בישיבה של החפץ חיים. יחד עם אשתו שרה[1] היה ממייסדי קבוצת בית ונחלה (קבוצה ציונית-חסידית ורשאית). עלה עם הקבוצה לארץ ישראל בתחילת 1924 (תרפ"ד)[2].

קבוצת "בית ונחלה" שאפה לעסוק בחקלאות והקימה את המושבה החרדית שהפכה לעיר בני ברק על אדמות שנקנו באמצעות חברת גאולה מהכפר הערבי הסמוך "אבן איברק" שהחליף את שמו לאל חירייה כדי לבדלו מהמושבה היהודית.

בבחירות שנערכו בתשרי תרפ"ה (1924), כשנה לאחר העלייה לקרקע, נבחר גרשטנקורן לראש הוועד הראשון של המושבה וכיהן בתפקיד זה מספר שנים. בסוף 1924, לאחר הבחירות, הוא יצא לחוץ לארץ להשתדל למען המושבה[3]. בשובו, בתחילת פברואר 1925 הוא נתקבל במושבה בטקס כבוד כשילדי המושבה נושאים דגלי ישראל[4]. בתחילת 1925 נבחר לוועד קהילת יהודי יפו ותל אביב[5].

היה ממייסדי ומראשי בנק בני ברק שנועד למימון פיתוח המושבה ופעל רבות בארץ ישראל ובעולם לגיוס כספים עבור הבנק[6].

בשל משבר בוועד המושבה, התפטר גרשטנקורן מראשות הוועד. והחליף אותו הרב המקומי נחמן שמואל יעקב מיודסר. כאשר קיבלה בני ברק מעמד של מועצה מקומית, בשנת תרצ"ז (1937), מונה לעמוד בראש המועצה יעקב פרבשטיין. בבחירות הראשונות למועצה, שנערכו לאחר שנתיים בתרצ"ט (1939), נבחר יצחק גרשטנקורן לעמוד בראש המועצה. בתפקיד זה כיהן עד לשנת תשי"ד (1954).

גרשטנקורן היה גם סופר ופרשן תורני פורה. בין השאר, חיבר סדרה בת שמונה כרכים על ספר תהילים. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג (1953).

נפטר ב-4 באוקטובר 1961 ונקבר בבית הקברות שומרי שבת.[7][8].

על שמו רחוב במרכז בני ברק - שנקרא רחוב בן פתחיה, ולאחר מותו הוחלט להנציחו ברחוב "שדרות גרשטנקורן". בנו, אלעזר גור, היה רב-סרן בצה"ל, שליח עלייה בצרפת וחבר קיבוץ בית אורן[9]. חתנו ישראל ברוק היה בנו של הרב חיים שאול ברוק. נכדו מבן אחר היה הרב ישראל אריה גרשטנקורן. נכד נוסף הוא ישעיהו ארנרייך, ששימש כראש מועצה מקומית עמנואל וכסגן ראש העיר בית שמש.

מדי שנה עורכת עיריית בני ברק, תחרות לספרות תורנית, ומתוך עשרות ספרים המגיעים למזכיר העירייה זוכים כחמשה במלגה כספית, הפרס נושא את שמו של הרב ומכונה: "פרס הרב גרשטנקורן".

  • אהבה בתענוגים - דברי תורה על שיר השירים, תשי"ח
  • נעים זמירות ישראל - על ספר תהלים, שמונה כרכים
  • חזון איש, תשי"ד (ספר זכרונות על החזון איש ביידיש)
  • ארבע תקופות, הוצאת שילה, תשי"א
  • אבות ובנים בכתבי הקודש, בני ברק, תש"ח
  • זכרונותי על בני ברק, חלק א, ירושלים תש"ב, חלק ב, ירושלים תש"ו, באתר אוצר החכמה
  • יהודה וישראל, לעיון ולמחשבה, בני ברק, תש"ז
  • שני כתרים, בני ברק, תש"ט

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק גרשטנקורן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]