יוסף פורמון
| לידה |
1515 ה'רע"ה  |
|---|---|
| מקום פעילות | טורקיה פטרס |
| תקופת הפעילות |
? – ערך בלתי־ידוע |
| תפקידים נוספים | מרבני טורקיה ומגדולי חכמי שלוניקי |
| רבותיו | רבי שלמה סיריליוי |
| תלמידיו | המהרש"ך |
| חיבוריו | תשובותיו מופיעות בתשובות בני דורו |
  | |
רבי יוסף פורמון (Formon. צורה נוספת: פירמון) היה רב ופוסק, מרבני טורקיה וסלוניקי בתחילת המאה ה-16. חלק מן ההתכתבויות ההלכתיות שלו המופיעות בספרות הרבנית של אותה תקופה, מהוות מקור לעבודות מחקר על חיי היהודים באותו זמן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1515. מקום הולדתו אינו ידוע, אך זאת כן ידוע שהקים משפחה וגידל את ילדיו בעיר בסירס, בה כיהן כרב עד לשנת 1560 בערך. הוא גם כיהן כרב בזאנטה. לעת זקנותו כיהן כרב וכראש ישיבה בפטרס. באותו זמן היו בפטרס שלוש עדות שקיבלו עליהן את מרותו: סיציליאנים, קאסטיליאנים ואיטליינים. הקהילה הרביעית, הרומניוטים, לא הסכימו להתכופף למרותו. בנוסף הוא היה סבור שגם בני קהילת לפנטו כפופים למרותו, ואף שם שני קהלים בעיר זו קיבלו את מרותו, ואילו בני הקהל הרומוניוטי שם לא הכירו בו. על אודות ויכוח זה נכתבו תשובות בספרי השו"ת, בדבר שאלת האוטונומיה של קהילות שונות והאם הם מחויבות להתבולל בקהילות האחרות המהוות רוב בעיר. פרק היסטורי נוסף משתקף מתוך תשובותיו ההלכתיות של רבי יוסף פורמון, במכתבים מתקופת מלחמת קרב לפנטו (1569–1671). מתברר כי רוב יהודי פאטראס עברו ללפנטו, והתעוררה שאלה האם המתארחים חייבים לשאת בעול מסי הקהל של המקומיים.
משפחת פורמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משפחת פורמון
משפחת פורמון הייתה משפחת רבנים, המפורסם שביניהם היה רבי יוסף פורמון.
בנו של רבי יוסף פורמון נקרא צדיק פורמון, נכדו נקרא כשמו רבי יוסף פורמון (השני) והוא תרגם את הספרים חובת הלבבות ומגילת אנטיוכוס ללאדינו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאה בורנשטיין מקובצקי : לתולדות המאבק על ההגמוניה בקהילת פאטראס במאה הט"ז. מיכאל: מאסף לתולדות היהודים בתפוצות, תשמ"ב (כרך ט-מא), אוניברסיטת תל אביב
- לאה בורנשטיין, חיבור לשם קבלת תואר 'דוקטור לפילוסופיה': ההנהגה של הקהילה היהודית במזרח הקרוב משלהי המאה הט"ו ועד סוף המאה הי"ח, באתר אוצר החכמה (האתר בתשלום)
- לאה בורנשטיין מקובצקי : ר' שלמה ברוך, מחכמי יוון במאה ה-ט"ז, ספר תשובותיו וקשריו עם חכמי זמנו. בתוך: מורשת ישראל כתב עת ליהדות לציונות ולארץ ישראל גיליון מספר 14 טבת תשע"ז ינואר 2017