יוסף בן יהודה אבן שמעון

יוסף בן יהודה אבן שמעון

לידה	1160? סאוטה, צפון אפריקה
פטירה	1226 (בגיל 66 בערך) חלב, סוריה
שפות היצירה	עברית, ערבית יהודית

רבי יוסף בן יהודה אבן שמעון ("יוסף המערבי"; 1160 – 1226) היה רב, פילוסוף, רופא, משורר ותלמיד של הרמב"ם, עבורו הרמב"ם חיבר את מורה נבוכים.

קורות חייו

יוסף בן יהודה אבן שמעון נולד בעיר סאוטה שבצפון אפריקה בשנת 1160 וחי שם עם אביו, שהיה אמן, עד גיל 25. בהגיעו לגיל 25 עזב את המגרב, כנראה בעקבות הרדיפות של שושלת אל-מוואחידון, והיגר למצרים. הוא עסק ברפואה ובנוסף לכך חיבר שירים בשפה העברית. בעיר פוסטאט (קהיר העתיקה) אבן שמעון למד לוגיקה, מתמטיקה ואסטרונומיה מפי הרמב"ם. לאחר מספר שנים המשיך במסעו מזרחה והתיישב בעיר חלב, שם הוא גם עסק במסחר לזמן מה וזכה להצלחה רבה. יהודה אלחריזי שיבח אותו ואת יכולתיו כמשורר:

וּמִשָּׁם בָּאתִי לְעִיר הַמְּלוּכָה. הִיא אֲרַם צוֹבָה הַבְּרוּכָה. כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה. כָּל מִדּוֹת חֲמוּדוֹת אוֹסֶפֶת. וְהִיא עַל רֹאשׁ הַמְּלָכִים מִצְנֶפֶת. וּמִלְּבַד נֹעַם מִדּוֹת קְהָלֶיהָ. וַחֲמוּדוֹת אֲצִילֶיהָ. בָּא אֵלֶיהָ זֶה שְׂלשִׁים שָׁנָה מוֹשִׁיעַ וָרָב. מֵאֶרֶץ מַעֲרָב. הוּא הֶחָכָם רַבִּי יוֹסֵף מַעֲרָבִי. חָכְמָתוֹ כְּקֹהֶלֶת. וְשִׂכְלוֹ כְּגַחֶלֶת. וּלְשׁוֹנוֹ אֵשׁ אוֹכֶלֶת.

אחת התשובות של הרמב"ם העוסקת בהשגות הגאון שמואל בן עלי, פונה אל תלמידו יוסף, המכונה שם "ראש הסדר" - תואר בו כונו ראשי ישיבה. גם על השיר העוסק בשבח הרמב"ם, שהועתק בעותק "משנה תורה" שהוגה מאוטוגרף הרמב"ם, נכתב שמחברו הוא "יוסף בן שמעון ראש הסדר ז"ל", ומכך הוכח שהוא עמד בראשות ישיבה, ככל הנראה בחלב.

אבן שמעון המשיך להתכתב עם הרמב"ם גם לאחר שעזב את מצרים, וחיבורו של הרמב"ם מורה נבוכים הוקדש עבור יוסף ועבור אלה כמוהו שהעלו שאלות בנוגע לשילוב בין פילוסופיה לאמונה היהודית. בהקדמה למורה נבוכים, הרמב"ם שיבח את ידיעותיו של אבן שמעון תלמידו במתמטיקה, אסטרונומיה ואת שקדנותו.

רב ערכך בעיני מפני רוב שקידתך בלימודים ומפני התשוקה הגדולה לעניינים העיוניים אשר מצאתי בשיריך. זאת מאז הגיעוני איגרותיך ומחברותיך מאלכסנדריה, בטרם בחנתי את תפישׂתך. אז אמרתי: שמא תשוקתו גדולה מהשׂגתו. אך כאשר קראת עמי מה שקראת בחוכמת התכונה (אסטרונומיה) - וקודם לכך במתמטיקה כהכנה הכרחית לכך - גברה שמחתי בך בשל האיכות המשובחת של דעתך ומהירות תפישׂתך. ראיתי את גודל תשוקתך אל המתמטיקה. לכן הנחתי לך להתאמן בה מתוך שידעתי לְמה אתה עתיד להגיע.

אבן שמעון היגר בהמשך לבגדאד ופתח שם בית מדרש. בעת שהותו בבגדאד הוא פרסם כתבי הגנה על עמדותיו של הרמב"ם כנגד ביקורות ומתקפות מצד אישים כגון הגאון שמואל בן עלי, ולקח חלק משמעותי בשלביו הראשונים של פולמוס הרמב"ם. הוא נפטר בשנת 1226.

מחקרים ראשוניים על אבן שמעון בלבלו בינו ובין ר' יוסף בן יהודה אבן עקנין עקב שמותיהם וקורות חייהם הדומים, אולם מחקרים מאוחרים יותר הבהירו שמדובר בשני אישים שונים.

כתביו

משיריו של יוסף אבן שמעון שרד רק שיר אחד במלואו, והוא עוסק בשבח הרמב"ם, וכך נאמר בו:

נְשִׂיא הָאֵל שְׁלָחוֹ אֶל לְמוֹפֵת / וְכָל רוֹאָיו מְאֹד עָלָיו תְּמֵהִים
וְחַכְמֵי הַזְּמַן עֵת מוֹעַצוֹתָיו / מְבִינִים פּוֹחֲדִים כוּלָּם וְרֵהִים
סְעִיפֵיהֶם בְּתַחְתִּית יְרוּצוּן / וּמֹשֶׁה יַעֲלֶה אֶל הָאֱלֹהִים

חלק משיר אחר שלו השתמר דרך כתביו של יהודה אלחריזי שציטט מהשיר. בנוסף השתמרה יצירה ספרותית מסוג מקאמה פרי עטו של אבן שמעון הקרויה "׳נאום טוביה בן צדקיה". היצירה מספרת את סיפור אהבתו של צעיר בשם "משכיל" לאישה בשם "ימימה", בתור אלגוריה לרדיפה אחר דעת והשכלה.

בנוסף השתמרו מספר מאמרים שלו ואגרות שכתב. אחד ממאמרים אלו הקרוי "במחויב המציאות" עוסק בשאלות פילוסופיות בדבר בריאת העולם, ומתייחס גם לכתביהם של הרמב"ם ושל הפילוסוף המוסלמי אבן סינא. מאמר נוסף של אבן שמעון שהשתמר הוא "איגרת ההשתקה על אודות תחיית המתים" (רסאלה אלאסכאת פי חשר אלאמואת). מאמר זה נכתב כחלק ממחלוקת על אופייה העתידי של תחיית המתים שהתנהלה בהקשר של פולמוס הרמב"ם.

לקריאה נוספת

• יוסף בן יהודה אבן שמעון, במחויב המציאות ואיכות סדור הדברים ממנו וחדוש העולם, עם תרגום לאנגלית על ידי יהודה ליבוש מאגנעם, דפוס צבי הירש ב"ר יצחק איטצקוואסקי, ברלין, תרס"ד.
• ראשיתו של פולמוס הרמב"ם במזרח : איגרת ההשתקה על אודות תחיית המתים/ ליוסף אבן שמעון' (מבוא, תרגום ופירוש מאת שרה סטרומזה), ירושלים : מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ט 1999.
• אגרות הרמב"ם : חליפת המכתבים עם ר' יוסף בן יהודה (בעריכת דוד צבי בנעט), הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ה 1985.
• יוסף יהלום, ׳נאום טוביה בן צדקיה׳: המחברת של יוסף בן שמעון לכבוד הרמב״ם, תרביץ, כרך סו, חוברת ד (תמוז-אלול תשנ״ז), עמ' 543–578.