יוסי בלום הלוי

יוסי בלום הלוי
	יוסי בלום הלוי
לידה	17 בינואר 1944 (בן 80); חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת חיפה

יוסי בלום הלוי (נולד ב-17 בינואר 1944) הוא מנתח מערכות ישראלי, סופר, מחבר ספרים על מערכות ישראל.

ביוגרפיה

נולד בחיפה ב-17 בינואר 1944, התחנך בבית הספר החקלאי כפר גלים. במהלך שירותו בצה"ל בסדיר ומילואים, שירת בקומנדו הימי, בגדוד 890 של הצנחנים, ובחטיבה 55.

בוגר אוניברסיטת חיפה בהיסטוריה וגאוגרפיה. מנתח מערכות מוסמך ויועץ בתחום מתודולוגיות פיתוח תוכנה ומערכות.

בלום הלוי כותב בתחומי ביטחון לאומי, נשק גרעיני, היסטוריה צבאית ומלחמות ישראל, ומאמריו הפובליציסטיים המתפרסמים באתרים שונים בישראל, תורגמו לאנגלית, צרפתית, ערבית ורוסית ופורסמו באתרים שונים בעולם.

בעקבות אירועי מלחמת לבנון השנייה פרסם באתרים שונים טרילוגיית מאמרים על זרוע היבשה של צה"ל בה תיאר את הכשלים והחולשות האינהרנטיים של תפיסת הביטחון של ישראל כפי שנחשפו אז לדעתו, ואת הצורך לערוך רפורמה מעמיקה במערכת הביטחון של מדינת ישראל על בסיס משנתו המעודכנת של הד"ר עמנואל ולד.

ערב הנסיגה מלבנון ולאחריה שמש ככתב עצמאי בעיתון "מקור ראשון", ובין השנים 2021 - 2023 שמש ככתב ובעל טור לנושאי ביטחון לאומי של מעריב סופהשבוע, ובעשרות כתבות סקר את היערכות מערכת הביטחון לאיומי המלחמה הרב זירתית בהיבטים של ביטחון הפנים, במעורבות המגזר הערבי בפרעות שומרי חומות, בכשלים של משרד ביטחון הפנים בהבטחת העורף האזרחי, ובמניעת התחמשות המגזר הערבי והבדואי בנשק ותחמושת שנגנבו מהימ"חים של צה"ל, כזו שמשמשת הן לאירועי פשיעה פלילית והן לאירועי טרור לאומני.

בתום מבצע שומרי חומות הכין מחקר מפורט של סדר הכוחות של צה"ל, שבו התריע בדוח שהעביר למבקר, על פירוק מתמשך במהלך של למעלה משלושים שנים, של הגייס הדרומי, 6 אוגדות, 22 חטיבות שריון, עשרות אגדי ארטילריה ושאר אמל"ח חיוניים של צבא היבשה.

תהליך זה הגיע לשיאו לאחר ניסיון ממשלת ישראל ב-2014 ליישם את לקחי מבצע "צוק איתן", ולמנות את האלוף יוחנן לוקר כראש הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ועדת המשך לוועדת ברודט, ועדת וינוגרד 2008-2006, בעניין ניצול תקציב צה"ל, והפניית עיקר תשומות התקציב לבניין הכוח הצבאי ויכולותיו להכריע את כוחות האויב. מחקר זה עודכן לאחר אירועי שמיני עצרת והועבר למשרד מבקר המדינה כחלק מהמחקר הנערך במסגרתו על אירועי מלחמת חרבות ברזל.

שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל גדי אייזנקוט סירבו לקבל את מסקנות ועדת לוקר, ופרסמו מנגד את תוכנית גדעון הרב-שנתית שתוצאותיה היו קיצוץ של כ-100 אלף לוחמי מילואים בגיל שרות, פרוק אמצעי לחימה וקיצוץ באימוני צבא המילואים, שהשלכותיהן השפיעו על היערכותה של מדינת ישראל לקראת המלחמה הרב זירתית.

תפיסות ביטחוניות

לדעתו, צה"ל עשה טעות גדולה כאשר צמצם את כוחות היבשה וסגר חטיבות בצבא היבשה. במיוחד לנוכח האיומים הרב זירתיים שיש על ישראל.

לדעתו, מבנה צה"ל הוא ארכאי ונובע מנסיבות היסטוריות, צריך לעשות רפורמה בצבא, לחקור את כל הבעיות בשורשי בעיות הצבא ולתקנם.

בין היתר הוא טוען שצריך לארגן מחדש את מבנה צה"ל בהתאמה להגדרה של תפיסת ביטחון למדינת ישראל ולהתפתחויות שנוצרו לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023.

כיום כוחות היבשה כפופים ישירות למטכ"ל. יש למנות מפקד לזרוע היבשה שכפוף לרמטכ"ל והמטה הכללי, ותחת אחריותו כל צבא היבשה, כשם שיש מפקד לזרוע הים ולזרוע האוויר. למפקד זרוע היבשה תהיה אחריות ישירה וסמכות ישירה לכל ההדרכה והמבצעים של זרוע היבשה.
במצב הקיים קיומן של 3 מפקדות מרחביות, צפון מרכז ודרום וכן, בכפיפות למטכ"ל, מפקדת העומק ומפקדת פיקוד העורף, היא מסורבלת וחסרת תכלית תפקודית ראויה, אשר מקשה בשגרה ובחירום על ניהול דרכי פעולה אפשריותלהגנה ולההתקפה במרחב מדינת ישראל, הן בהגנה על המרחב האסטרטגי והצבאי, והן על הגנת העורף והנכסים האזרחיים הקיומיים שלה.
מפקדת העומק כייעודה ככוח מטכ"לי כיום תועבר לאחריות מפקדת זרוע היבשה בכל הקשור לבניין הכוח ציודו והכשרתו, ואופ הפעלתו למשימות מטכ"ליות לא ישתנה.
פיקוד העורף יועבר אם יידרש בחקיקה למערכת ביטחון הפנים ויאוזרח בה (במשרד לביטחון הלאומי).
כל אחת משלוש המפקדות המרחביות הן תשומה ביורוקרטית מיותרת של המטכ"ל כשלם (More of the Same) אשר מקשה על ניהול הצבא במדינה שרמת האיומים על קיומה היא ייחודית וחסרת תקדים במערכת הכוחות הבינלאומית.
במצב הקיים מוכפפות לפיקוד המרחבי מפקדות גייס (בפצ"ן, ובמטכ"ל) ובכפיפות אליו מפקדות אוגדה ויחידות תמך עצמאיות (אגדי תמך)
יש לבטל את המבנה של הפיקוד המרחבי ולהחליפו במפקדת הגייס המרחבי בכפיפות ישירה של סמכות ואחריות למפקדת זרוע היבשה בשגרה ובחירום, כפי שנהוג בזרועות האוויר והים.
הנושא של חטיבות ואוגדות מרחביות כשל כליל במלחמת שמיני עצרת, ועל מדינת ישראל לקבע בחוק הצבא תקן מינימלי של כוחות צבא היבשה ברמת כמות האוגדות, והצעה זו מדגישה את הצורך בביטול האבחנה בין כוח מבצעי לכוח הגנה מרחבית (הגמ"ר) ולשלבן בסינרגיה מערכתית עם מערכות ביטחון הפנים בשגרה, חירום ומלחמה (שילוב שח"מ).
אשר על כן ובהתייחס לאיומים של פלישת פתע, ולא רק של כוחות טרור לא-מדינתיים, תפיסת ההפעלה של צה"ל תקרא "מגן וחרב" ומשמעותה ביטול תפיסת הביטחון ההיסטורית המאולתרת, לפיה צבא הקבע והסדיר מגן על המדינה כאשר צבא המלואים, כזרוע העיקרית של צבא היבשה, מתגייס וערוך להגנה/התקפה במצב הקיים בפרקי זמן ממושכים ביחס לאיומים הרב זירתיים בין 24 ל-48 שעות ןאף יותר.
תפיסה זו כשלה כליל, הן משום שבידי האויב יכולת לשבש את הגיוס בירי מרחוק על העורף, והן בפגיעה על הימ"חים ובסיסי הזרועות, ותפיסת "מגן וחרב" עשויה לתת מעינה מיטבי לאיומים אלה, כמפורט להלן.
מודל הקבע שבו מפקדים קופצים מתפקיד לתפקיד במהירות ולא רוכשים ניסיון לא מאפשרת ליצור צבא מקצועי.
יש לנהל את הצבא באופן שקידום המפקדים יואט, והם יתמקצעו וירכשו ניסיון בכל תפקיד כך שהם יישארו בצבא עד גיל 65.
צה"ל ייערך לתפיסת "מגן וחרב" שבה הימ"חים של זרוע היבשה בפריסה הארצית, יהפכו לאזורי פריסה קרבית של האוגדות בכפיפות לגייסות המרחביים, כאשר כוח הקבע הסדיר והמילואים יפעל במסגרת האוגדות המרחביות הקבועות, כאשר בכל נקודת זמן 25 -30 % של הכוח האוגדתי יהיה ערוך לתגובה, יוכל להגיב למתקפת אויב בהתראה מיידית של עד 8 שעות בהן שאר מילואיי הסד"כ יוכל להתגייס לאוגדה בפרק זמן שבין 8 - 12 שעות להיכנס לכלים ולצאת למתקפה נגד / מלחמה יזומה.
ככל האפשר הכוח הערוך בבסיסים אלה יהיה בעל יכולת במקרה מתקפת פתע לפרוס את אמצעי הלחימה והתחמושת שלו כדי להקטין את פגיעותו להתקפות אויב, ולהכינו להגעת המילואים בתקני הזמן הנדרשים.
בניגוד חמצב הקיים בו מפקדות האוגדה מושבתות בשגה וחירום ומופעלות רק במלחמה, מפקדות הגייס ברפורמה זו של צה"ל, הן כוח המחץ המיידי והזמין של מדינת ישראל שיאפשר בשגרה תהליכי עדכון ושיפור מתמידים של בניין כוח היבשה, בהכשרה, בהדרכה ובאימונים בכל רמות הכוח - גדוד, חטיבה, צוותי קרב גדודיים, צוותי קרב חטיבתיים ותמרון אוגדתי ברמות גייס עם מלוא הכוחות אחת לשנה.
צה"ל יערוך רפורמה מעמיקה ויהפוך את המכללה לביטחון לאומי למוסד אקדמי ברמת העל של הביטחון הלאומי בדומה לאוניברסיטאות צבאיות דוגמת ארצות הברית וצבאות נאט"ו באירופה, המכללה הזו תהיה משולבת הדוקות עם המרכז הלאומי להכשרת צבא היבשה (מל"י) ותפעל להאחדה של כלל כוחות זרוע היבשה במימוש תפיסת ביטחון הלאומית (על בסיס מדיניות הביטחון הלאומית), וממנה לדוקטרינות תורות לחימה רב זרועיות של צה"ל, הובלה מעקב הפקת לקחים ומשוב לאימות הטמעת הלקחים של אימוני הגייסות.
בידי המטכ"ל האחראי למימוש תפיסת הביטחון הלאומית במונחי הכוח הצבאי תהיה יכולת מלאה של פיקוד ושליטה על מימוש יעדי זרועות צה"ל ברמה האסטרטגית הלאומית תחת מרות מלאה לדרג המדיני של מדינת ישראל.
בידי המטכ"ל תהיה יכולת מלאה לתמרן את הגייסות המרחביים בהתאם למהלכי המלחמה, ועם יכולת זו הרתעה גרעינית בנסיבות קיצון.

ספריו

כתב חמישה ספרים, כשארבעה מהם עוסקים במלחמות ישראל ומתבססים, בין היתר, על ניסיונו האישי:

כשקוראים לצנחנים - הוצאת מערכות 1972, קורות גדוד 71 חטיבה 55 בקרב על ירושלים ודרום רמת הגולן במהלך מלחמת ששת הימים
התקדשות זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים, הוצאת מיתאם 1999, ספר עיון מקיף של מלחמת יום הכיפורים כולל רקע מדיני וצבאי של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, ומציג את אירועי המלחמה המרכזיים בכל הזירות החל מנקודת מבט של מצביאי המלחמה עד לדרג הטוראים בקו הדם.
"תהיה מלחמת אחים בקיץ, מיתאם 2005. הספר דן במשמעויות של הנסיגה מרצועת עזה על הלכידות הלאומית, רוח צה"ל, זכויות מדינת ישראל במשפט הבינלאומי ביחס לריבונותה על יתרת שטחי המנדט הבריטי עליהם נוסדה, במשמעויות המוסריות והמשפטיות של פינוי תושבים יהודים על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל סיכונים שלא נלקחו בחשבון ביחס לאיומים שנשלחו מאיראן, כמו מיתר ארגוני הטרור הפלסטיניים והחזבאללה, שמשמעותם הייתה איום בדבר הכנסת כל מרחב מדינת ישראל לטווח נשק טילי וארטילרי מכל סוגיו.
הַהַגָּדָה הַצִיוֹנִיִת שֶל אֲ-לַזְרָע וֶהֱלֶנָה, מיתאם 2015. ספר זה הוא רומן היסטורי וביוגרפי המבוסס על המורשת המשפחתית, כפי שעולה מזיכרונותיו האישיים, כמו מתיעוד של מחקר רב היקף בתולדותיו של שבט משפחות בארץ ישראל, צפון אפריקה ואירופה במהלך 210 השנים האחרונות. ההגדה בוחנת את הציונות מנקודת מבטו האישית של המחבר, הרואה דווקא ביישוב הישן של א"י את מקורותיה של הציונות, כתנועת השחרור הלאומית של העם היהודי, בשונה מהנרטיב הציוני המקובל, שבו "המפץ הגדול" של קונגרס בזל 1897, הוא שהוביל להקמתו של הבית הלאומי.
גבעת התחמושת מלחמה לוחמים וזיכרון, מיתאם 2020, הוא ספר עיון העוסק בקרב שהפך לסמלה של מלחמת ששת הימים, ושהותיר את חותמו על דורות רבים של בני הארץ ובנותיה שהתחנכו על מורשתו. ייחודו של ספר זה, בהיסטוריוגרפיה של מלחמת ששת הימים, בראיית סיפור המלחמה כמכלול היבטים שלם של אירועי הקרב, בהם המלחמה איננה רק סיכום טכנו-טקטי עובדתי של מהלכי הקרב, ומהותה מתמצית בספר זה במעשי הלוחמים המובילים אותה על חולשותיהם כבני אנוש בתוך מוראותיה של המלחמה, ועל משמעויות תוצאותיה בקרב משפחת השכול והתודעה הלאומית.

משמש כיועץ למתודולוגיות פיתוח תוכנה ומערכות איכות, המתמחה במודל CMMI לשיפור מתמיד בארגונים תעשייתיים, ניהוליים, ומוכווני שירותים אזרחיים וצבאיים. חבר בפורום האזרחי לחקר מלחמות ישראל.

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

זרוע היבָּשה - ידו היבֵשה של צה"ל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 במאי 2011
על מגרעות היסוד של החשיבה הביטחונית הישראלית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 במאי 2011
מערכת ביטחון חדשה וצבא אחר - לחיות או לחדול באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1) במאי 2011
על הדוקטרינה הגרעינית של ישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 במאי 2011
ייאוש של ציבור גדול בחלק השמאלי של המפה אומר דרשני, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2020
קברניטי המדינה אוטמים את אוזניהם למשמע צפירות האזעקה, באתר מעריב אונליין, 3 בספטמבר 2021

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.