יונתן שמריז
לידה |
1 בינואר 1990 (גיל: 35) משמר הנגב, ישראל |
---|---|
השכלה | |
תפקיד | פעיל חברתי |
יונתן שמריז (כינוי: שימריז נולד ; 1 בינואר 1990) הוא פעיל חברתי ומייסד תנועת "קומו", תנועת שטח לאומית שהקים עם משפחות שנפגעו בשבעה באוקטובר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמריז נולד במשמר הנגב לדיקלה, גננת, ואבי לולו שמריז, עולה חדש מאיראן, רואה חשבון ואיש עסקים. בשנת 1993 עברה המשפחה לקיבוץ כפר עזה. הוא למד בתיכון האזורי בית חינוך שער הנגב. בצבא שירת שמריז ביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים כסמל הכשרות. הוא סיים תואר ראשון במנהל עסקים ופוליטיקה וממשל מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר ראשון נוסף ממכללת ספיר במשפטים. בשנת 2014 הקים שמריז את תנועת "דור הקאסמים", תנועה שביקשה להעלות למודעות לסכנות הביטחוניות בעוטף עזה ולהציג אותן כבעיה לאומית רחבה.[1] ביחד עם אחיו עידו ואלון הקימו את מפעל "אבשה - פתרונות אריזה" בקיבוץ סעד.[2] ב־7 באוקטובר כשהחלה מתקפת הפתע על יישובי העוטף התבצר שמריז עם אשתו ההרה ובתו בת השנתיים בממ"ד במשך יותר מ־20 שעות.[3]
שמריז נבחר לרשימת 40 הצעירים המבטיחים של מגזין דה-מרקר ושל מגזין אייס לשנת 2024 ונכלל ברשימת 100 האישים המשפיעים של כלכליסט לאותה שנה.[4][5][6]
פעילות להחזרת החטופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלון, אחיו הצעיר של שמריז היה אחד החטופים במתקפת החמאס על ישראל באוקטובר 2023. בעקבות החטיפה, הפך שמריז לדמות מרכזית במאבק לשחרור החטופים. הוא נפגש עם מנהיגים בארץ ובעולם ובין היתר נאם בקונגרס של ארצות הברית כדי שיפעילו לחץ דיפלומטי על ארגון הטרור חמאס כדי שישחררו את החטופים.[7] שמריז נפגש עם נשיאת הצלב האדום ועם ראש ממשלת ונשיאת האיחוד האירופי בכדי לייצר לחץ על קטר וחמאס כדי להוביל לעיסקה מיידית לשחרור החטופים.[8]
המאבק להכרה והנצחה של אחיו אלון כחלל צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלון שהיה חטוף בעזה נמלט משוביו עם עוד שני חטופים, יותם חיים וסאמר אל טאלאלקה. השלושה שרדו במשך חמישה ימים בלב שכונה מופגזת בשכונת שג'אעייה ולבסוף נהרגו בשוגג על ידי כוחות צה"ל ב-15 בדצמבר, 2023.[7] אלון נקרא למילואים בבוקר ה-7 באוקטובר יחד עם חבריו ליחידת יהל"ם, ולכן דרשה משפחתו להכיר בו כחלל צה"ל.[9] לאחר שצה"ל סירב, יצאה המשפחה במאבק להכרה בו. במסגרת המאבק עתרה המשפחה לבית המשפט העליון.[10]
"אלון אח שלי גיבור"
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אלון אח שלי גיבור" (2024) הוא סרט דוקומנטרי ישראלי בבימויו של עמרי קורן. הסרט, שהחל כפרויקט גמר בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סם שפיגל, מתעד את מאבקה של משפחת שמריז להשבת בנם אלון, שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר 2023. הסרט מתמקד ביונתן, שהוא האח הבכור, ומתעד את מסעו יחד עם המשפחה בניסיון להביא לשחרורו של אלון, כולל השתתפות בהפגנות ופגישות עם גורמים שונים בארץ ובעולם. כותרת הסרט לקוחה מהגדרתו של יונתן את אחיו ברשימת אנשי הקשר בטלפון. הסיפור מגיע לנקודת משבר עם קבלת ההודעה על מותו של אלון, ומסתיים בטקס ברית המילה של בנו של יונתן, שנערכה שלושה שבועות לאחר מכן.[8][11]
תנועת "קומו"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2024 הקים שמריז את "עמותת אלון - לבניית מדינה למופת", שבין מטרותיה הנצחתו של אלון באמצעות שינוי השיח בחברה הישראלית והצמחת מנהיגות ערכית ומאחדת לתיקון המדינה והשירות הציבורי ברמה המקומית והארצית.[7]
במסגרת פעילותה של העמותה הוקמה תנועת "קומו". מאז הקמת התנועה חבריה פועלים רבות למען קהילות וילדי העוטף והצפון בתחומי החינוך, הבריאות וכן בסיוע בטחוני ולוגיסטי כגון מיגוניות בבתי ספר והסעות לתלמידים. מייסדי התנועה גיבשו פורום חינוך בשיתוף עם כמה מראשי האוניברסיטאות בארץ על מנת לסייע במצוקת עשרות אלפי ילדי הצפון שנותרו ללא מסגרת חינוכית. כמו כן הם יזמו שיתופי פעולה עם מרכזי מצוינות שייפתחו בצפון ובדרום בשיתוף מכון ויצמן שנועד לתת מענה חינוכי לילדים המפונים בזמן המלחמה. בנוסף, מארגנת התנועה אירועים, כנסים והרצאות ברחבי הארץ בניסיון לשקם את האמון בין האזרחים למדינה.[12][13] שמריז, שיראל חוגג ועמרי שפרוני, אשר גדלו ביישובי העוטף, כפר עזה, אופקים ובארי באותן שנים, אך לא הכירו אחד את השני לפני מתקפת השבעה באוקטובר, היו מיוזמי טקס הזיכרון הלאומי של משפחות ה-7 באוקטובר, בו שמריז נשא נאום שעורר הדים רבים. בנאומו קרא שמריז להקמת ועדת חקירה ממלכתית, להחזרת החטופים ולבנייה ותיקון של המדינה על ידי הדור החדש שצמח מתוך השבר של השבעה באוקטובר.[14][15][16][17]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמריז נשוי ולו שני ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לפרק את המחנות המדומיינים": ליונתן שמריז יש סיפור חדש | המנגנון של המחר, המנגנון של המחר: פרויקט מיוחד עם דמויות מובילות מכל חלקי החברה בישראל שעונות על השאלה – איך בונים שפה משותפת לישראל שאחרי המלחמה. , כאן 11
- אינטימי עם רפי רשף, ערוץ 12
- יעל צ'כנובר, "גם בשדרות ואופקים אומרים לי כל הכבוד": יונתן שמריז מספר מה צפוי בטקס, באתר ynet, 27 באוגוסט 2024
- יאיר שלג, הרב תמיר גרנות ויונתן שמריז מתרגמים את השכול לעשייה מאחדת, בעיתון מקור ראשון, 27 בספטמבר 2024
- רן שמעוני, יונתן שמריז: "כל מה שאני עושה היום, זה בשביל החטופים שעדיין שם", באתר הארץ, 25 בנובמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יסמין גואטה, ענת ג'ורג'י, "אתם התקווה". מול מאות תלמידים מרותקים, יונתן שמריז מציג תוכנית עבודה, באתר TheMarker, 6 בינואר 2025
- ^ גלי לויטה ליבוביץ, בשיתוף אבשה פתרונות אריזה, פתרונות האריזה שיוצאים מהקופסה, באתר TheMarker, 30 באפריל 2023
- ^ צבי זרחיה, 100 משפיעים/ות של כלכליסט, באתר כלכליסט, דצמבר 2024
- ^ מגזין TheMarker, נפלנו על הדור הכי נכון: 40 הצעירים המבטיחים של 2025, באתר TheMarker, 1 בינואר 2025
- ^ יונתן שימריז, 40UNDER40 - הצעירים המבטיחים 2024 - אייס, באתר Ice
- ^ 100 המשפיעים של כלכליסט - 2024, באתר 100-2020.webflow.io
- ^ 1 2 3 יניב קובוביץ, שלושה חטופים נורו למוות בשוגג בידי חיילי צה"ל בשג'אעייה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 רותה קופפר, "למרות האסון, עשיתי סרט שבוחר בחיים", באתר כלכליסט, 6 באוקטובר 2024
- ^ קרן נויבך, "הוא היה ביהל"ם והכיר את המנהרות": אביו של אלון שמריז על בריחת בנו והאשמות נגד צה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בדצמבר 2023
- ^ גלעד כהן, בג"ץ למדינה: תודיעו עד סוף ינואר האם אלון שמריז יוכר כחלל צה"ל, באתר ynet, 18 בדצמבר 2024
- ^ ניר וולף, "אלון, אח שלי גיבור": את הטרגדיה הזאת אף תסריטאי לא היה יכול לחזות, באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2024
- ^ דרור פויר, "אנחנו מביאים את המצרך שהכי חסר פה: תקווה", באתר ynet, 5 בינואר 2025
- ^ עדי כהן, גילי מלניצקי, מחדל המיגון: 60% מהדירות ללא ממ"ד - ולרבע מהישראלים אין גישה למרחב מוגן, באתר TheMarker, 12 במאי 2021
- ^ שני ליטמן, בלי פוליטיקאים ובלי הנהגה, טקס המשפחות נתן תקווה לאזרחי ישראל, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2024
- ^ אבי כהן, נאום האח השכול בטקס המשפחות יונתן שימריז שאחיו נחטף לעזה ונהרג בשוגג: "אין חזון, אין מנהיגות - לא נרפה עד שנתקן, מהתופת יקום דור חדש", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2024
- ^ חגי גלבוע, "צו השעה הוא לאנשים טובים שיגיעו גם לשירות הציבורי וגם לפוליטיקה", באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2024
- ^ קומו (2024-10-08), יונתן שמריז בטקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר, נבדק ב-2025-01-08