יון ננו
יון ננו, 2024 | |
לידה |
14 ביולי 1940 (בן 84) קלוז'-נאפוקה, ממלכת רומניה |
---|---|
תחום יצירה | אדריכלות, ציור |
יון ננו (באנגלית: Ion Nanu, נולד ב-14 ביולי 1940) הוא אדריכל, רסטורטור וצייר שחי ופועל בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר קלוז'-נאפוקה בחבל טרנסילבניה לפירושקה לבית אקשטיין ולד"ר יון סורין ננו, ד"ר לכימיה פולימרית ודוצנט (אנ') בטכניון (פוליטכניק) של טימישוארה. בשנת הולדתו הועברה העיר שבה נולד לידי הונגריה הנאצית על ידי היטלר, ומאז שנת 1947 היא הועברה שוב לרומניה. במהלך מלחמת העולם השנייה נלקחו סביו על ידי הנאצים לאושוויץ ונרצחו שם, אך הוא ברח עם הוריו והם נדדו ברחבי רומניה, וכך הצליחה המשפחה להינצל.
בבגרותו התמחה בשלושה תחומי אמנות: אדריכלות, ציור ורסטורציה, בשלושה מוסדות אקדמיים שונים: למד אדריכלות בבית הספר הטכני לאדריכלות ובנייה אורבנית בבוקרשט, למד ציור לתואר שני במכון לאמנות פלסטית ע"ש יון אנדרסקו בקלוז' (בשנת 2000 הוחלף שם המוסד לאוניברסיטה לאמנות ועיצוב של קלוז'-נאפוקה (אנ')), למד רסטורציה בגלריה הלאומית בבוקרשט ובמסגרת האקדמיה לאמנויות יפות וינה (אנ'), אוסטריה.
בשנת 1975 עלה לישראל עם אשתו. תחילה התיישב בחיפה, אך לאחר שישה חודשים קיבל הצעה לעבוד כרסטורטור במוזיאון ישראל על ידי מנכ"ל המוזיאון, ועבר לירושלים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי משנת 1967 למריאנה לבית דויד, בלשנית בהשכלתה, שעבדה שנים רבות במגבית היהודית המאוחדת.
מתגורר בשכונת אבו תור בירושלים.
פעילות מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כרסטורטור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1976 לאחר עלייתו לישראל, החל ננו לעבוד כרסטורטור במוזיאון ישראל ועבד שם בשנים 1976-1982. בתקופה זו הכיר את ד"ר גליה בר אור אוצרת ומנהלת המשכן לאמנות עין חרוד, והם החלו בשיתוף פעולה מקצועי. בשנים 1987-2023 הקים ננו את מעבדת הרסטורציה והשימור במשכן לאמנות עין חרוד ועבד בה במשרה חלקית עד לפרישתו.
כאדריכל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1982-2022 עבד ננו במשרה מלאה כאדריכל במשרד "גלרטר אדריכלים" שהיה בבעלותו של לו גלרטר, שגם עמד בראש המשרד. במסגרת עבודתו במשרד תכנן, יחד עם אדריכלים נוספים (לו גלרטר, מייק לויט, עודד לילינטל), את מכון שלום הרטמן בירושלים (בניית המכון הסתיימה ב-1997).[1] פרויקטים נוספים שלהם היה שותף, במסגרת עבודתו במשרד, היו:
- מכון מלי"ץ (מכון לחינוך יהודי ציוניׂׂׂ), ירושלים.
- בית ספר, מרכז קהילתי וטיפת חלב בשכונת צור באהר, ירושלים.
- בית ספר של חסידות סדיגורה, ירושלים.
- בית כנסת בבתי טרגר, שכונת רמות א', ירושלים.
- בתי מגורים בשכונות גילה ורמות, ירושלים.
- מרכז תרבות ע"ש ויצמן בלוד.
כאדריכל עצמאי תכנן וניהל כמה פרויקטים במשכן לאמנות עין חרוד:
- תכנון האודיטוריום ע"ש מירון סימה (2011).
- תכנון מחסן עבור אוסף היצירות של המוזיאון.
כצייר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברומניה צייר ננו בעיקר בצבעי שמן. בהגיעו ארצה עבר לטכניקות של רישום בעיפרון, בפחם, בדיו ובצבעי מים.
קיים שלוש תערוכת יחיד והשתתף בכעשר תערוכות קבוצתיות ברומניה, אוסטריה, איטליה וישראל.
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1973 - ארמון פאלפי (אנ'), וינה, אוסטריה
- 1974 - גלריה לאמנות פלסטית, טימישוארה
- 1976- גרפיקה 3, חיפה.
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1968-1969 - גלריה לאמנות, קלוז', רומניה
- 1969 - אולם דאלס (רו'), בוקרשט, רומניה
- 1970-1975 - הסלון השנתי לאמנות, טימישוארה, רומניה
- 1974 - תערוכה במודנה, איטליה
- 1976 - תערוכה בבית אגודת הציירים והפסלים בישראל, חיפה והצפון - בית האמנים ע"ש שאגאל
- 1978 - גלריית תיאטרון ירושלים
- 1979 - תערוכת אמנים עולים חדשים בבית ראש ממשלת ישראל בירושלים (באירוחה של אשת ראש הממשלה, עליזה בגין)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ilana Bart (ed.),"Nanu Ion", in: Isart: Israel Painters and Sculptors,International Edition English-German-French, 4th. Edition, Stier Group Ltd., Israel, 1981.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכון שלום הרטמן - ירושלים, באתר Archijob - הפורטל הישראלי לאדריכלות עיצוב ותכנון
- ^ אדריכלות, באתר משכן לאמנות עין חרוד