מתנ"ס
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
מתנ"ס (מרכז תרבות נוער וספורט) הוא מרכז קהילתי המקושר לפעילות הרשות המקומית, ומשמש לפעילות של חינוך בלתי פורמלי ולפעילויות תרבות. המתנ"ס מיועד לשמש ציר מרכזי בפעילות החברתית-קהילתית לכלל תושבי היישוב או השכונה בשגרה ובחירום. החברה למתנ"סים מפעילה מתנ"סים במגוון יישובים בישראל.
המתנ"ס הוא מוסד עצמאי הפועל כחברה לתועלת הציבור או כעמותה. בראש כל מתנ"ס מכהנת הנהלה ציבורית האחראית באופן משפטי וציבורי על מדיניותו, על תקציבו ועל התוכניות המופעלות בו. ההנהלה מעצבת וקובעת את מדיניות המתנ"ס על פי צורכי הקהילה המקומית והאזורית. ההנהלות הציבוריות של מתנ"ס מורכבות מנציגים של הרשות המקומית, נציגים של החברה למתנ"סים ונציגי תושבים.
החברה למתנ"סים הוקמה בשנת 1969 והיא מפעילה כ-180 מתנ"סים ברחבי המדינה[1], בפריפריה ובמרכז, בעיירות הפיתוח, בערים, במועצות מקומיות ואזוריות, בכפרים, בקיבוצים ובמושבים, במגזר היהודי ובמגזר הלא-יהודי.
מבנהו ופעילותו של המתנ"ס
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז הקהילתי הוא מוסד עצמאי הפועל כעמותה (מלכ"ר) או כחברה לתועלת הציבור (חל"צ), על בסיס שותפות והסכמה עם הרשות המקומית, שבתחומה הוא נמצא. בראש כל מרכז קהילתי עומדת הנהלה ציבורית, שבה חברים נציגי הרשות המקומית, נציגי תושבים, נציגי החברה למתנ"סים ובחלקן גם נציגי הסוכנות היהודית.
ההנהלה הציבורית אחראית מבחינה משפטית וציבורית על ניהולו ותקציבו של המרכז הקהילתי. מנהל המרכז הקהילתי מבצע את מדיניות ההנהלה הציבורית שלו. חוזה מיוחד ואמנה מסדירים את מערכת היחסים בין הרשות המקומית, החברה למתנ"סים והמרכז הקהילתי המקומי. .
רוב המרכזים הקהילתיים ממוקמים במבנים ייחודיים שהוקמו לצורך זה, והם מפעילים שלוחות ברחבי היישוב, מבני מעונות יום, אולמות מופעים, אולמות ספורט, ספריות, בריכות שחייה ועוד.
המרכז הקהילתי מהווה מוקד לפעילות קהילתית, חברתית פנאי ותרבות לכלל היישוב, בראייה משלבת של התושבים, הרשות והעסקים. המרכז הקהילתי מנגיש שירותים לכלל התושבים כדי לגרום לכל תושב להרגיש משמעותי ושייך, מקדם תהליכי פיתוח ובינוי קהילתי, מקדם מעורבות ציבורית, התנדבות ויזמות ובנוסף מעודד גאווה ושייכות קהילתית כחלק מהחברה הישראלית.
שערי המרכז פתוחים רוב שעות היום לכל שכבות ומגזרי האוכלוסייה ולכל הגילים. הפעילות מגוונת, גמישה ומקיפה נושאים רבים, בהתאם לצורכי התושבים ולרצונם, על ידי שיתופם בוועדות השונות הקובעות את פעילות המתנ"ס.
פעילויות המרכזים כוללות תחומים קהילתיים, חברתיים, חינוכיים ותרבותיים, בשילוב אוכלוסיות מגוונות, ביניהן גם בעלי מגבלה פיזית, מנטלית או נפשית. בין הפעילויות אפשר למצוא: מסגרות למשפחה ולגיל הרך וכן מעונות וצהרונים, מרכזי למידה רב תחומיים ורב גילאיים, תוכניות לאנשים עם מגבלה נפשית – עמיתים, מנטלית-התנהגותית – רעים או פיזית – קהילה נגישה, חוגים ופעילויות העשרה בתחומים מגוונים, אירועי תרבות וספורט, תוכניות סיירות וטיולים, ותוכניות נוספות בהתאם לצורכי הקהילה. המתנ"ס הוא חלק אינטגרלי מהקהילה ועל כן מהווה מוקד לפעילות קהילתית, חברתית, אזרחית ותרבותית לכלל תושבי היישוב.
תחומי הפעילות של המתנ"סים:
- עריכת פעילות קהילתית, חינוכית, חברתית ותרבותית למען טיפוח האדם והקהילה. פעילות בתחום זה כוללת קבוצות פעילים מקומיות, מרכז השכלה למבוגרים, גינות קהילתיות ועוד.
- יצירת מסגרות פעילות ותחומי עניין מגוונים לביטוי עצמי, לתרומה חברתית ובילוי בשעות הפנאי לכל טווח הגילים והמגזרים. המתנ"סים מארגנים חוגים ופעילויות בין היתר בתחומי תיאטרון, מופעי בידור וזמר, סרטים, הצגות ילדים, סדנאות והרצאות, חוגים למוזיקה וסוגי ספורט שונים.
- עידוד ופיתוח מצוינות ותחושת גאווה בקרב תושבי המקום. הפעילות בתחום זה כוללת תוכניות מנהיגות לבני נוער ועידוד יוזמות תושבים.
- השתתפות בתכנון עירוני. הובלת תהליכים של שיתוף ציבור בתכנון העירוני.
פעילות מתנ"סים מחוץ לחברה למתנ"סים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא כל המתנ"סים בארץ פועלים מטעם החברה למתנ"סים. ישנן רשויות מקומיות שהמתנ"סים שפועלים בהן אינם מופעלים באמצעות החברה למתנ"סים, אף על פי שפעילותם והמבנה שלהם זהים ברוב המקרים.
בין רשויות אלו:
- תל אביב-יפו – הרשות המקומית הגדולה ביותר שבה המרכזים הקהילתיים לא מופעלים בידי החברה למתנ"סים, אלא בידי המחלקה למרכזים קהילתיים בעירייה, שנעזרת בחברה של הסוכנות היהודית לשם כך. בהשוואה אליה, הערים הגדולות האחרות (ירושלים וחיפה), כן מפעילות את המרכזים הקהילתיים שלהן באמצעות החברה למתנ"סים.
- אשדוד, באר שבע (כיוונים) ולוד – מפעילות את המתנ"סים באמצעות חברה עירונית.
- הוד השרון, כפר סבא, רעננה וגבעתיים – מפעילות את המתנ"סים ישירות באמצעות העירייה.
- מודיעין-מכבים-רעות - מפעילה את המתנ"סים באמצעות עמותת "סחלבים".
- קרן ילדנו מרכזי תקוותנו – נוסדה בשנת 1952 ומפעילה מרכזים באזורי פריפריה[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החברה למתנ"סים
- אילה ניצב, המתנ"ס מחפש משמעות, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 27 בינואר 2015
- מועדון לילדי תל אביב בשעות אחרי הצהריים, 1939, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- מרכזים קהילתיים, דף שער בספרייה הלאומית