יוליוס קונסטנטיוס
לידה | 289 |
---|---|
הוצאה להורג |
337 (בגיל 48 בערך) קונסטנטינופול, רומא העתיקה |
מדינה | רומא העתיקה |
בן או בת זוג |
גאלה בסילינה |
יוליוס קונסטנטיוס (מת בספטמבר 337) היה ממשפחת המלוכה הרומאית ובן לשושלת של קונסטנטינוס הגדול.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוליוס קונסטנטיוס נולד בתאריך לא ידוע, ככל הנראה לאחר שנת 289. אביו קונסטנטיוס כלורוס ואימו תיאודורה - ביתו המאומצת של האוגוסטוס מקסימיאנוס. דרך אביו הוא היה אחיו של קונסטנטינוס הגדול שנולד מאשתו הראשונה של קונסטנטינוס כלורוס. למרות הייחוס רם המעלה הוא נותר בצל של אחיו הגדול ובני ביתו ולא זכה להיות במעגל הפנימי של הקיסרים מהמשפחה.
יוליוס קונסטנטינוס נישא בתאריך לא ידוע לאשה בשם גאלה להם נולדו דני בנים ובת. הבן הבכור ששמו לא ידוע נרצח בשנת 337. בנו השני קונסטנטיוס גאלוס שנולד בשנת 325 בעיר מאסה מריטימה שבאיטליה ושימש כקיסר תחת שלטונו של קונסטנטיוס השני משנת 350 על להוצאתו להורג בשנת 354.
לאחר מותה של גאלה התחתן יוליוס קונסטנטיוס עם אשה ממוצא יווני בשם בסילינה, ביתו של מושל מצרים. לזוג נולד בשנת 331 או 332 בן, פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס שבשנת 361 עלה לשלטון כאוגוסטוס של האימפריה הרומית וזכה לשם יוליאנוס הכופר. בסיליאנה מתה חודשים מספר לאחר הלידה. בשנת 335 מינה האוגוסטוס קונסטנטינוס את אחיו למחצה, יוליאנוס קונסטנטיוס לקונסול אך בשנת בשנת 337 נפטר קונסטנטינוס הגדול, עם מותו, ערכו בניו ויורשיו - קונסטנטיוס השני, קונסטנטינוס השני וקונסטנס - טיהור מהיר ואכזרי בקרב בני המשפחה ובטיהור נרצח גם יוליוס קונסטנטיוס. בניו, גאלוס ויוליאנוס נותרו בחיים ככל הנראה גילם הצעיר של הניצולים ומעמדם השולי בהיררכית הכוח הרומאית מנעו את הצורך להוציאם להורג.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
- אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
- The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter Garnsey, University of Cambridge
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter Garnsey, University of Cambridge page 2-4