יוז'ף ולדאפפל
 | |
| לידה |
28 באוקטובר 1904 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1968 (בגיל 63) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1925) |
  | |
יוז'ף ולדאפפל (בהונגרית: Waldapfel József; בודפשט, 28 באוקטובר 1904 – בודפשט, 14 בפברואר 1968) היה היסטוריון ספרות יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר מן המניין באקדמיה ההונגרית למדעים. ולדאפפל היה אחד החוקרים המשמעותיים ביותר במאה ה-20 של הספרות ההונגרית בתקופת הרנסאנס ו"תקופת הנאורות ההונגרית". מחקריו המונוגרפיים על תקופות המבוססים בעיקר על מחקר פילולוגי השוואתי הם משמעותיים, ובין היתר, מיוחס לו מחקר מקיף על יצירותיהם של גשפאר הלטאי, באלינט בלשי, מיהאי ויטז צ'וקונאי, ויוז'ף קטונה, הקשרים הספרותיים-היסטוריים שלהם, וההטבעה של יצירותיהם בספרות ההונגרית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוז'ף ולדאפפל נולד במשפחה יהודית כבנם של יאנוש ולדאפפל (1866–1935), מורה ומחנך, ושל אנה וייס. הוא אחיהם הגדול של אסתר ולדאפפל (1906–1968), היסטוריונית, ספרנית, של אימרה טרנצ'ני-ולדאפפל (1908–1970), פילולוג קלאסי, היסטוריון ספרות, ושל לאסלו ולדאפפל (1911–1942), מתמטיקאי שניספה בשואת יהודי הונגריה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1918–1919 השתתף בתנועת הפועלים הצעירים הקומוניסטית, ולכן נאלץ לסיים את לימודיו התיכוניים באופן פרטי. ב-1921 נרשם לאוניברסיטת פטר פאזמאן בבודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), ובשנת 1925 קיבל שם את תואר הדוקטור, אותו השלים עם תעודת הוראה לשפות הונגרית-לטינית ב-1926. מאותה השנה במשך שני עשורים, עד 1944, לימד בבית הספר התיכון של בית המדרש לרבנים בבודפשט. לאחר מכן, בשנת 1946, הפך למורה מן המניין במכון להכשרת מורים לבתי הספר תיכוניים בבודפשט, ובאותה שנה קיבל הסמכה כפרופסור חיצוני באוניברסיטת בודפשט למדע בתחום "חיים וספרות עד עידן הקלאסיציזם ההונגרי". בשנת 1948 החל ללמד במכון לתולדות הספרות ההונגרית של האוניברסיטה כמרצה מחליף, לאחר מכן מ-1949 ועד מותו היה מנהל המכון, ובמקביל הוביל את עבודת המחלקה לתולדות ספרות הונגריה בתור פרופסור באוניברסיטה.
פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעניינותו כחוקר ספרות עסקה גם בבעיות תקופתו. הוא עסק רבות בדיוקן הספרותי של מקסים גורקי וביחסיו עם הונגריה (1958), והיה הראשון שניסה לקבוע את מקומו של אלדאר קומיאט בהיסטוריה הספרותית (1960).
ולדאפפל ערך את יצירותיו של מיהאי ורשמארטי בשני כרכים (1950), ויחד עם מיקלוש סאבולצ'י הכין לפרסום את יצירת חייו של המשורר אטילה יוז'ף (1952–1955). גם המהדורה המתוקנת והמחודשת ביקורתית של "טרגדיית האדם" מאת אימרה מדאץ' (1954) מיוחסת לו. משנת 1951, הוא היה חבר בוועדת המערכת של סדרת הקלאסיקנים ההונגרים. בשנים 1949–1950 היה העורך של כתב העת "תולדות הספרות" (Irodalomtörténet), ובין 1949 עד 1953, היה העורך של פרסומי המחלקה ללשון וספרות של האקדמיה ההונגרית למדעים. לשמו קשורה עריכתן של מספר רשימות אוניברסיטאיות בהיסטוריה ספרותית ואוספים של טקסטים מתחילת שנות החמישים.
בצעירותו התפרסמו שיריו בשם בדוי. הוא גם פרסם תרגומי הורטיוס תחת השם הבדוי יוז'ף טרנצ'ני (1935), וכן פרסם תרגומים נבחרים של כתבי לנין (1949).
חברויות והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולדאפפל היה חבר באגודת מיצקייביץ' ההונגרית, שמטרתה הייתה לטפח את יחסי פולין-הונגריה.
- הוא נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים ב-1948, וחבר מן המניין ב-1958, אך לפני כן, מ-1946, השתתף בעבודתה של הוועדה לתולדות הספרות של האקדמיה ההונגרית למדעים כחבר מוזמן. מ-1949 עד 1953, ביצע את תפקידי המזכיר של המחלקה הראשונה ללשון וספרות באקדמיה.
- בשנת 1964 קיבל את פרס מדאץ' כהוקרה על פועלו כהיסטוריון ספרות.
עבודותיו העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ötven év Buda és Pest irodalmi életéből (1780–1830). Budapest: Magyar Tudományos Akadémia. 1935.
- Katona József. Budapest: Franklin. 1942. = Magyar Írók,
- Forradalom előtt: Budapesti tollrajzok és életképek Petőfi korából. Budapest: Franklin. 1948.
- A XIX. század költői: Tanulmányok. Budapest: Franklin. 1949.
- A magyar irodalom a felvilágosodás korában. Budapest: Akadémiai. 1954.
- Irodalmi tanulmányok: Válogatott cikkek, előadások, glosszák. Budapest: Szépirodalmi. 1957.
- Szocialista kultúra és irodalmi örökség: Tanulmányok, glosszák, kritikák. Budapest: Akadémiai. 1961.
- À travers siècles et frontières: Études sur la littérature hongroise et la littérature comparée. Budapest: Akadémiai. 1968.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Magyar irodalmi lexikon III. (S–Z). Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1965. 560–561. o. (לקסיקון ספרותי הונגרי)
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. 848–849. o. מסת"ב 963-05-2500-3 (téves halálozási dátummal) (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Új magyar irodalmi lexikon III. (P–Zs). Főszerk. Péter László. 2. jav., bőv. kiad. Budapest: Akadémiai. 2000. 2455. o. מסת"ב 963-05-7747-X (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
- A Magyar Tudományos Akadémia tagjai 1825–2002 III. (R–ZS). Főszerk. Glatz Ferenc. Budapest: MTA Társadalomkutató Központ. 2003. 1395. o. (חברי האקדמיה ההונגרית למדעים 1825–2002)
- Magyar nagylexikon XVIII. (Unh–Z). Főszerk. Bárány Lászlóné. Budapest: Magyar Nagylexikon. 2003. 624. o. מסת"ב 963-9257-19-2 (הלקסיקון ההונגרי הגדול)
- Új magyar életrajzi lexikon VI. (Sz–Zs). Főszerk. Markó László. Budapest: Helikon. 2007. 1306–1307. o. מסת"ב 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי חדש)