אטילה יוז'ף

אטילה יוז'ף
József Attila
	יוז'ף אטילה, צילום מאת נאנדור הומונאי, משנת 1924
לידה	11 באפריל 1905; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
התאבד	3 בדצמבר 1937 (בגיל 32); Balatonszárszó, הונגריה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
מקום לימודים	אוניברסיטת סגד, אוניברסיטת פרנץ יוזף בקולוז'וואר (קלוז') (1918-1872)
שפות היצירה	הונגרית, צרפתית, גרמנית
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1948); פרס באומגרטן (1938); פרס המורשת ההונגרית (2001) ;

זהו שם הונגרי; שם המשפחה הוא יוז'ף.

אטילה יוז'ף^[1] (בהונגרית: József Attila;‏ 11 באפריל 1905 בודפשט – 3 בדצמבר 1937) היה משורר הונגרי, בעל שורשים רומניים. אחד המשוררים ההונגרים החשובים של המאה ה-20. שירתו האישית עוסקת ביתמות ובאהבה, שירתו החברתית הקשורה אליה מתארת את חיי העוני והאומללות של מעמד הפועלים. כפי שהעריך המשורר הישראלי רפי וייכרט, "זה אחד מאותם מקרים שהסבל האישי מזוקק לתעצומות מעוררות השתאות של יפעה שירית".^[2]

שירתו זכתה להערכה רבה יותר אחרי מותו הטרגי.

משפחתו וילדותו

נולד ב-11 באפריל 1905 בבודפשט ברחוב גאט 3, בשכונה העממית פרנצווארוש, כילד שישי במשפחתו. שלושה מאחיו נפטרו לפניו. האב, יוז'ף ארון (אהרן) (1871 - 1937) (Áron József או Iosif Aron) היה פועל בבית חרושת לסבון, ממוצא רומני, מן הכפר פיריטיאז, בהונגרית פרג'האז, באזור ארד. אמו, פֶּצֶה בורבאלה (1875 - 1919) Pőcze Borbála, הונגרייה ילידת העיירה הקטנה סבדסאלאש מ"קומניה הקטנה" (Kiskunság), הייתה בת איכרים שהגיעה לבודפשט ועבדה שם ככובסת. לאטילה היו שתי אחיות - אטה (אתל) ויולאן.

אביו נטש את המשפחה כשבנו היה בגיל 3. לפי שמועות היגר לאמריקה, אך התברר שלבסוף השתקע בשטח רומניה שם התחתן מחדש ונפטר בעיר טימישוארה. בשל מוצאו של אביו נרשם הילד במרשם האוכלוסין ההונגרי כבן דת נצרית מזרחית (כלומר נצרית אורתודוקסית). זהות "חריגה" זו תרמה אולי, בנוסף לנסיבות נטישתו על ידי הוריו, לתחושות הניכור שחווה המשורר בחייו. יוז'ף אטילה הזכיר לפעמים באירוניה את נושא "שייכותו הדתית המזרחית" כביכול.

כשאמו חלתה ולא היו לה אמצעים לפרנס את המשפחה נמסר הילד לאומנה אצל זוג מהכפר אצ'ד (Öcsöd), דרום-מזרחית מבודפשט, באזור Észak-Alföld. אטילה, בן 6 - 7, לא רווה נחת מסידור זה. בעלי הבית העדיפו לקרוא לו "פישטה" (שם הונגרי מהשכיחים ביותר, קיצור של אישטוואן - סטפן) מפני שהשם ההיסטורי, של אטילה ההוני הנערץ, לא נראה להם מתאים. כילד הועסק בעבודות בבית החרושת של המשפחה האומנת וכרועה חזיריה. תנאי החיים הקשים אילצו אותו בסופו של דבר לברוח חזרה לבודפשט, אל אמו. בשנת 1914 בגיל 9 בלבד, אחרי ריב עם אחותו הגדולה, יולאן, ניסה אטילה לראשונה לשים קץ לחייו על ידי בליעת מה שנראתה לו סודה קאוסטית אך הסתבר שהחומר שבלע היה רק עמילן והאירוע הסתיים ללא נזק.

נעוריו והתחלת דרכו הספרותית

בשנת 1918 נשלח אטילה על ידי מפעל צדקה ע"ש "המלך קארוי", לחופשת קיץ בת כמה שבועות באתר הנופש אופטיה בקרואטיה, אז עדיין חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. שם התפנה לכתיבת שירים. ב-1919 ביקר אצל אחותו יולאן שהתחתנה, כמו כן אצל קרובי אמו בסַבַּדסאלאש. בדצמבר 1919 עת הימצאותו רחוק מהבית, וכשהוא רק בן 14, נודעה לו הבשורה על מות אמו, בת 43, כתוצאה מסרטן הרחם. אטילה כאב כל חייו את אובדן אמו, שלא זכה להיות נוכח בלווייתה. יחד עם אחותו אתל נלקח אטילה היתום תחת חסות גיסו, ד"ר אדן מקאי, אשר דאג להמשך לימודיהם.

מתוך "הפכת אותי לילד" במקור ההונגרי		בתרגומו של איתמר יעוז-קסט
Reám néztél s én mindent elejtettem. Meghallgattál és elakadt szavam. Tedd, hogy ne legyek ily kérlelhetetlen; hogy tudjak élni, halni egymagam! Sok ember él, ki érzéketlen, mint én, kinek szeméből mégis könny ered. Nagyon szeretlek, hisz magamat szintén nagyon meg tudtam szeretni veled.		הִבַּטְת בּי וַאֳנִי הכֹּל-מִכֹּל שָכַחְתּי. הִקְשַבְתְּ לי והַמִּלִּים נֶעְתּקו מִפִּי. עֲשׂי, לִמַעַן תִרֲחַק הָעַקְשנוּת מִמֶּנִּי וְאֵדַע לָשׂאֵת חַיִּים וּמָוֶת בְּגַפִּי. יֵש בְּנֵי-אָדָם הַרְּבֵּה קְהֵי-חוּשִׁים כָּמוֹנִי, וְאַף-עַל-פִּי-כֵּן הַדֵּמַע אֶת עֵיְנֵיהֶם ישׁטֹף. אֹהַב אוֹתָךְ מְאֹד שֶהֳרֵי יָכֹלְתִי אֳפילוּ אִת עַצְמִי - הוֹדוֹת לָךְ - לֶאֱהֹב.

בתום לימודיהם בבית הספר היסודי נשלחו שני האחים לפנימיה בעיר מאקו שבגבול עם רומניה ועם סרביה, במרחק 200 ק"מ דרומה מבודפשט. הם למדו בגימנסיה המקומית בין השנים 1920–1923. שם המשיך אטילה לכתוב שירים, בין השאר כאלה המוקדשים לאהבתו הראשונה, גֶבּה מרתה, בתו של מנהל הגימנסיה. באוטוביוגרפיה שלו כתב: "נחשבתי ילד פלא אף שלמעשה הייתי סתם יתום". בשנת 1922 הכיר אטילה את המצנט והמשורר גיולה יוהאס (1937-1883) שהתרשם מאוד מכישרונו, מימן את פרסום קובץ שיריו הראשון Szépség koldusa ("קבצן היופי") ואף כתב לו מבוא. אולם באותה השנה שוב נפלה עליו מרה שחורה והוא ניסה לשים קץ לחייו בשנית. אטילה נאלץ לעזוב את הפנימיה ונסע לבודפשט על מנת להתכונן לבד לבחינות הבגרות. באותו זמן נתבע על ידי הפרקליטות באשמת "חילול הדת" בגלל שירו על "כריסטוס המורד".

בשנת 1924 נרשם לאוניברסיטת סגד בחוג לשפות הונגרית וצרפתית מתוך רצון להיות למורה. אז פרסם אטילה את קובץ שיריו השני "Nem én kiáltok" ("לא אני הזועק"). לאחר תקופה קצרה סולק אטילה מהאוניברסיטה כ"בלתי ראוי להיות מחנך". זאת מיוזמת הפרופסור לבלשנות הונגרית אנטל הורגר (1872 - 1946), שנזעם מקריאת השיר הנונקונפורמיסטי אנרכיסטי "בלב טהור" (Tiszta szívvel), שכתב הסטודנט הטרי.

חייו הבוגרים, פעילותו הספרותית והפוליטית

בהמשך עבר אטילה יוז'ף לווינה שם האזין להרצאות באוניברסיטה והכיר אנשי ספרות בני ארצו כמו לאיוש קשאק, אנדור נמט, לאיוש הטווני, ג'רג' לוקאץ', טיבור דרי ובלה באלאז'. הוא התפרנס זמן מה ממכירת עיתונים ומעבודות ניקיון. בעזרתו הנדיבה של הטבאני, בשנים 1926–1927, התאפשר לאטילה יוז'ף לבקר בקורסים באוניברסיטת סורבון בפריז. שם עשה הכרות מעמיקה עם התרבות הצרפתית, במיוחד עם שירת פרנסואה ויון. באותה תקופה קרא והתלהב מכתבי הגל וקרל מרקס וחבר לאיגוד אנרכיסטי- קומוניסטי. שירים משלו התפרסמו בכמה כתבי עת בצרפת ובה בעת במולדתו קיבלו יצירות אטילה יוז'ף שבחים מהמבקרים בעלי שם כבלה באלאז' וג'רג' לוקאץ'.

בשנת 1927 חזר לבודפשט וגם שם, נהג לזמן מה לשמוע הרצאות באוניברסיטה. יצר קשרי ידידות עם הסופרים ג'ולה אייש ודז'ה קוסטולאני. בשנת 1928 התאהב המשורר במרתה ואגו(1903 - 1976), אך חובות מסלול לימודי האנגלית שלה בחו"ל הרחיקו אותם זה מזה. ייסורי האהבה הביאו את אטילה יוז'ף למשבר נפשי נוסף, שבעקבותיו התאשפז לראשונה בסנטוריום עם אבחנה של נויראסתניה -- "מערכת עצבים מוחלשת".

אחרי שהתאושש ניסה יוז'ף להתפרנס מכתיבתו הספרותית והעיתונאית. הוא נכנס לקשרים עם החוג של מיקלוש בארתה, כתב בעיתון "מדיאר פלד", "Magyar Föld" ובכתב העת של הפעיל הלאומני אנדרה בייצ'י-ז'ילינסקי, "אלוארש" "Előörs".

ב-1929 פרסם את קובץ שיריו השלישי "אין לי אב ואין לי אם" "Nincsen apám, sem anyám" שנכתב בהשפעת המשוררים הסוריאליסטים ושל אנדרה אדי, קשאק ויוהאס, ושנה לאחר מכן את הספר "השלך את ההון ואל תתבכיין" - "Döntsd a tőkét, ne siránkozz" שהוחרם על ידי המשטרה. בספטמבר 1930 השתתף בהפגנת פועלים והשתכנע להצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית שהייתה בלתי חוקית. נשאר פעיל בה כ-4 שנים. באותה תקופה של מאבק אידאולוגי הכיר את חברתו יוּדית סאנטו. ב-1931 פרסם ספר שירים נוסף "ליל הפרברים" "Külvárosi éj". המעורבות הפוליטית לא עשתה לו חיים קלים. העיתון הקומוניסטי "ואלושאג" ("המציאות") שערך, נסגר על ידי השלטונות. לאחר מכן בשנת 1932 בימי פרשת משפטם של פעילים קומוניסטים שהואשמו על לא עוול בכפם בפיצוץ קטלני בגשר בביאטורבאג' ב-13 בספטמבר 1931, כתב אטילה יוז'ף יחד עם ג'יולה אייש ולאיוש סימונידס חוברת בגינוי המשפט ועונש המוות שהוטל על הנאשמים. משום כך וכן בעקבות שיר מחאה בשם Lebukott ערכה המשטרה חיפוש בדירת המשורר. גם מסתו "Irodalom és szocializmus" ("ספרות וסוציאליזם") הביאה אותו בפני בית המשפט.

לבסוף התאכזב אטילה יוז'ף מגישת המפלגה הקומוניסטית שהתנגדה להקמת חזית משותפת אנטי פשיסטית עם כוחות דמוקרטים, ועזב אותה בשנת 1934. חזר אז להתעניין שוב בתורת הפסיכואנליזה וכתב את השירים המאוגדים תחת השם "תודעה" 'Eszmélet.

שנותיו האחרונות

יוז'ף המשיך לסבול תכופות מדיכאון ועבר טיפולים פסיכיאטריים שבאותם הזמנים היו לרוב פסיכואנליטיים. משנת 1930 במשך שנתיים נמצא בטיפול הפסיכואנליטיקאי ד"ר שמואל רפפורט. נעשה תלותי מאוד במטפל והתקשה לסבול כל הפסקה זמנית בפגישות הטיפוליות. דווקא אז השלים ופרסם מקבץ שירים נוסף, בעל הכותרת "מחול הדוב" - "Medvetánc".

בשנת 1933 התאהב במרתה מרטון, היסטוריונית של האמנות, ובהשראתה כתב את פואמת האהבה Óda (אודה). אחרי תגובות הקנאה של חברתו יודית סאנטו ניסה שוב לשים קץ לחייו. בשנת 1934 נסע להודמזוושרהיי.

בשנת 1935 עבר לטיפולה של אדית גמריי אולם הקשר עם הפסיכאנליטיקאית הסתבך: יוז'ף התאהב בה נואשות עד כדי כך שבפרץ רגשות ניסה אף להתנקש בחייה. המטפלת אבחנה אותו כחולה סכיזופרניה (בדיעבד אבחנה זו נראית מפוקפקת). האהבות הנכזבות, הדחייה והזלזול מצד מרבית מבקרי הספרות, במיוחד לאחר ערעור יחסיו עם מיהאי באביץ', שהיה אז האורים ותומים של הספרות ההונגרית, וכמו כן חוסר אמצעי הפרנסה היוו מצבי דחק שזירזו התלקחויות חמורות וממושכות יותר של מחלתו הנפשית. אכזבה נוספת הייתה אי הזמנתו לוועידת הסופרים הסובייטים הראשונה שהתקיימה במוסקבה ב אוגוסט 1934.

החלמה מסוימת חלה בין השנים 1935–1936 כאשר מונה יוז'ף לעורך כתב העת Szép Szó (סֵפ סו) ("מילה יפה"), מקום העבודה הקבוע הראשון שהשיג בחייו הבוגרים ובו עבד יחד עם פאל איגנוטוש. כתב העת מומן על ידי המזרחן ממוצא יהודי, הברון ברטלן הטוואני. בשנת 1937 קיבל יוז'ף פרס ספרותי ע"ש באומגרטן. לעומת זאת חש מרירות רבה אחרי שהקובץ האחרון שלו "כואב מאוד" - "Nagyon fáj", שיצא לאור ב-1936 נמכר רק בעותקים ספורים בחנויות. באותה שנה נלכד שוב בהתאהבות מיסרת, הפעם במורה צעירה לחינוך מיוחד בשם פלורה קוזמוצה, לימים אשת חברו גיולה אייש. שוב נתקף בדיכאון חמור שלא חלף אף אחרי אשפוז נוסף, בבית ההבראה "סייסטה".

אטילה יוז'ף נפטר ב-3 בדצמבר 1937 כשהוא בן 32, בבאלאטונסארסו שם התגורר לאחרונה עם אחותו וגיסו. יוז'ף נדרס למוות על ידי רכבת סחורות, לאחר שנשכב על פסי הברזל ככל הנראה מתוך כוונה להתאבד. האפשרות שזו הייתה תאונה נראתה הרבה פחות סבירה.

יוז'ף נקבר זמנית ביישוב באלאטונסארסו והובא לקבורה בשנת 1942 בבית העלמין קרפשי בבודפשט.

יצירתו

ספריו:

"קבצן היופי" (1922), A szépség koldusa
"לא אני הזועק" (1925), Nem én kiáltok
"אין לי אב ואין לי אם" (1929), Nincsen apám se anyám
"השלך את ההון ואל תתבכיין" (1931), Döntsd a tőkét, ne siránkozz
"ליל פרברים" (1932), Külvárosi éj
"מחול הדוב" (1934), Medvetánc
"כואב מאוד" (1936), Nagyon fáj

פרסומים אחרי מותו:

כתבים מובחרים ושירים, 1938
שירים ותרגומים, 1940
יצירותיו, 1958
יצירותיו, 1967
מבחר שירים וטקסטים 1973 - מבוא של ג. גמרי

תרגומים:

משירי פרנסואה ויון, אמיל ורהארן, סרגיי יסנין, גתה, משוררים רומנים וכו'.

יצירותיו בתרגום לעברית

שיריו תורגמו לעברית, בין השאר, בידי אביגדור המאירי, איתמר יעוז-קסט, רמי סערי (ראה^[3] ו ^[4]), דוד גלעדי, מרדכי אבי שאול, ראובן צור ומשה גנן.

"בלב טהור" - שירים - בהוצאת הספרים "עכשיו", 1964

יצירותיו בתרגום לשפות אחרות

הסופרת ההונגריה אדית ברוק תרגמה את יצירותיו לאיטלקית.^[5]

יצירתו באינטרנט

כל השירים - on line - בהונגרית ובאנגלית

פרסים

1938 - פרס באומגרטן - שנת 1938- לא זכה לקבל את הכספים
1948 - פרס קושוט - אחרי המוות- בעת המשטר הקומוניסטי

הנצחה

פרס קושוט - מידי השלטון הקומוניסטי - בשנת 1948 - אחרי מותו.
לזכרו יום ההולדת של אטילה יוז'ף, ב-11 באפריל מצוין בהונגריה "יום השירה".
האוניברסיטה למדעים בעיר סגד נקראה על שמו בין השנים 1962 - 1999.
בשנת 2005 צוין בחסות אונסק"ו יובל המאה להולדתו.
"החוג יוז'ף אטילה" הוא אגודת הסופרים הצעירים בהונגריה, עצמאית משנת 1989. היא אגודת הסופרים השנייה בגודלה במדינה וחברים בה 300 סופרים.^[6]
לזכר המשורר הוקמו אנדרטאות בערים גדולות של הונגריה ובמקומות קשורים לחייו. פסלים לזכרו הוקמו גם בשתי ערים מטרנסילבניה ברומניה.

אטילה יוז'ף ומוזיקה

מלחינים הלחינו מוזיקה לפי שירתו ולזכרו:

אדיסון דניסוב – "לפלורה", 3 מלודיות לקול ופסנתר
שאנדור ורש - שירים
גיורגי ליגטי – המלכים מבית לחם – כוראל א קפלה (1946; The 3 Kings of Bethlehem).
ג'אקומו מנצוני – "או, אירופה!" - לסופרן ותזמורת - לפי טקסטים מאת אטילה יוז'ף (2000)
אנדרה סקלי (סיקיי) – קנטטה לזכר יוזף אטילה
אנדרה סרבאנסקי: – קונצרטו לזכרו של יוז'ף אטילה
פאל קדושה:
- De Amore Fatali - קנטטה לפי שירי יוז'ף אטילה
- Hét dal József Attila verseire - שבעה שירים
- Favágó למקהלת גברים
אמיל פטרוביץ' - קנטטה "A Dunánál" (אל הדנובה)
פרנץ פרקש: שירים
- József Attila: Betlehemi királyok, Jut az ember
- Gyöngy dal
- Mikor az utcán átment a kedves dal
ג'רג' קורטג:
- "קטעי יוז'ף אטילה" Fragments אופוס 20 לסופרן סולו א קאפלה - 1982
- השיר "Klárisok" למקהלה מעורבת.
גיירגי ראנקי: שירים
- Dúdoló
- Emberiség
- Medvetánc
אישטוואן שרקזי:
- Sok gondom közt - מחזור שירים
- Aki szegény - ‏12 נושאים על שורות מאת יוז'ף אטילה

בישראל:

יונתן קרן - "במרחק שם - ארץ הגר" - יצירה לקלרינט, קרן ושלישית מיתרים לפי שיר של אטילה יוז'ף (2009)

להאזנה - משיריו המולחנים של יוז'ף:

לקריאה נוספת

צבי הפלאות – אנטולוגיה מן השירה ההונגרית לדורותיה – בחר, תרגם מהונגרית והוסיף מבואות איתמר יעוז קסט – מהדורה דו-לשונית – הוצאה לאור עקד, תל אביב 1984
לאסלו גאראי - "הזהויות של אטילה יוז'ף - מחקר בפסיכולוגית היצרתיות"

Garay Laszlo - Jozsef Attila identitásai- Alkotáspsichológiai esettanulmány MFFA, 2005, Budapest

לאסלו באלוג - "יוז'ף אטילה" מהדורה שלישית, הוצאת גונדולט, הסדרה "סופרים הונגרים גדולים"

Balogh László- József Attila. (3. kiad.) Budapest 1980, Gondolat, (Nagy magyar írók.)

אנדראש פודור – "כך חי אטילה יוז'ף", הוצאת מורא, בסדרה "כך חי...", בודפשט, 1980

Fodor András - Így élt József Attila. Budapest 1980, Móra K., Így élt

ארווין ד'יירטיאן - "אטילה יוז'ף בראי יצירותיו ועדויותיו" מהדורה רביעית, הוצאת האור לספרות יפה, בודפשט 1986 (דמויות ועדויות)

Gyertyán Ervin - József Attila alkotásai és vallomásai tükrében. (4. kiad.) Budapest 1986, Szépirod. K., Arcok és vallomások

פלורה אילייש (גב' אילייש) - "החודש האחרון בחייו של אטילה יוז'ף", מהדורה שנייה, ההוצאה לספרות יפה, בודפשט, 1988

Illyés Gyuláné - József Attila utolsó hónapjairól. (2. kiad.) Budapest 1988, Szépirod. K

יולאן יוז'ף - "חייו של אטילה יוז'ף", הוצאת א. מקאי, בודפשט 1999

József Jolán - József Attila élete. Budapest 1999, Makai Á

יודית סאנטו - "יומן וזכרונות" (עריכה לדפוס מאת גאבור מוראני), הוצאת מקאי, בודפשט, 1999

Szántó Judit: Napló és visszaemlékezés. (2. jav., bőv. kiad.) (Sajtó alá rend. Murányi Gábor.) Budapest 1997, Argumentum, .

מרתה ואגו - "אטילה יוז'ף. (רישומי יומן)", מהדורה שנייה, (עורכת - מרתה טקאץ', אחרית דבר: ארזבט פהר), ההוצאה לספרות יפה,, בודפשט 1978.

Vágó Márta: József Attila. [Naplójegyzetek.] (2. kiad.) (Sajtó alá rend. Takács Márta, utószó és jegyz.: Fehér Erzsébet.) Budapest 1978, Szépirod. K.,

אנה ולאכי, "אטילה יוז'ף" הוצאת אלקטרה, בסדרת "חיים בתמונות", בודפשט 1999.

Valachi Anna - József Attila. Budapest 1999, Elektra Kiadóház, Élet-kép sorozat.)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אטילה יוז'ף בוויקישיתוף

אטילה יוז'ף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אטילה יוז'ף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אטילה יוז'ף (1905-1937), דף שער בספרייה הלאומית
כתבי אטילה יוז'ף בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

אטילה יוז'ף, ברשת החברתית Goodreads
רשימת תרגומים לשירים של אטילה יוז'ף באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
יובל גלעד, על שירת אטילה יוז'ף, באתר Nrg‏, 9 במרץ 2011

הערות שוליים

^ זהו סדר כתיבת השמות לפי המקובל בעברית - השם הפרטי תחילה. בהונגרית שמו נכתב בסדר הפוך: József Attila
^ רפי וייכרט בריאיון לעיתון "הארץ", 17 בנובמבר 2009
^ השיר "תפילה ליגעים"
^ השיר "מסתורין"
^ Balma, Philip (2014). Edith Bruck in the Mirror: Fictional Transitions and Cinematic Narratives. pp. 2–10. ISBN 978-1557536877.
^ אתר החוג יוז'ף אטילה

[1] זהו סדר כתיבת השמות לפי המקובל בעברית - השם הפרטי תחילה. בהונגרית שמו נכתב בסדר הפוך: József Attila

[2] רפי וייכרט בריאיון לעיתון "הארץ", 17 בנובמבר 2009

[3] השיר "תפילה ליגעים"

[4] השיר "מסתורין"

[balma-5] Balma, Philip (2014). Edith Bruck in the Mirror: Fictional Transitions and Cinematic Narratives. pp. 2–10. ISBN 978-1557536877.

[6] אתר החוג יוז'ף אטילה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.