יוהאן אונטרווגר
 | |
| לידה |
16 באוגוסט 1950 יודנבורג, אוסטריה  |
|---|---|
| התאבד |
29 ביוני 1994 (בגיל 43) גראץ, אוסטריה |
| שם לידה |
Johann Unterweger |
| מדינה |
אוסטריה |
  | |
יוהאן "ג'ק" אונטרווגר (בגרמנית: Johann "Jack" Unterweger; 16 באוגוסט 1950 – 29 ביוני 1994) היה רוצח סדרתי בין לאומי[1][2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אונטרווגר נולד לעבריינית איטלקייה ולחייל משוחרר אמריקאי. לאחר שאימו נכלאה, הוא עבר לגור אצל סבו באוסטריה, וסייע לו לגנוב חיות משק מחוות. כבר כנער, אונטרווגר הורשע ונאסר מספר פעמים מסיבות מגוונות.
בשנת 1976, בגיל 26, הורשע אונטרווגר ונאסר באוסטריה, באשמת רצח תיירת גרמנייה בת 18 שביצע שנתיים קודם לכן. הוא הרגה על ידי חנק באמצעות חזייתה.
כאסיר, הוא כתב סיפורת ושירה, שנמכרה היטב במולדתו. בעקבות זאת הופעל לחץ לשחרורו מצד האליטה האמנותית במדינה. מסע זה התחיל בשנת 1985 והשתתפו בו מיטב אנשי הרוח האוסטרים, כולל כלת פרס נובל לספרות, אלפרידה ילינק, וחתן פרס נובל, גינטר גראס, כמו גם פוליטיקאים בולטים. לבסוף שוחרר על תנאי בשנת 1990, לאחר ששכנע את הרשויות כי השתקם.
עם שחרורו, אונטרווגר הפך למעין ידוען ולכתב חוץ פלילי בעיתונות. משרתו החדשה אפשרה לו לקבל מידע מהמשטרה, שסייע לו בהמשך דרכו כרוצח. הוא חזר לרצוח חודש אחר שחרורו, והתמקד ברציחת נשים. הוא רצח נשים בגרמניה, צ'כוסלובקיה וארצות הברית.
בסופו של דבר, משטרת אוסטריה החלה לחשוד בו, אך משטרת לוס אנג'לס, העיר שבה שהה באותו זמן, לא הצליחה למצוא הוכחות שקושרות אותו לרצח עובדות המין שנרצחו בתחומה. עד להעלאת החשדות, משטרת לוס אנג'לס אף נהגה לקחת את אונטרווגר, כעיתונאי, לסיורים באזורי פשע. המידע שקיבל בסיורים אלו עזר לו בהמשך.
בשנת 1992, אונטרווגר נתפס בפלורידה בעזרת מרשלים אמריקאים, במצוד בינלאומי, שערכה משטרת אוסטריה. המצוד עבר דרך מספר מדינות בכמה יבשות. אל אונטרווגר התלוותה במצוד חברתו, ביאנקה מארק.
מעריכים כי אונטרווגר רצח בין 12 ל-15 נשים. הוא התאבד בכלא, בשנת 1994, אחר שהורשע ברצח תשע נשים בין 1990 ל-1992.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהאן אונטרווגר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Murderer's 'final freedom': The bizarre life of Jack Unterweger, poet". The Independent. 1994-07-03. נבדק ב-4 בפברואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Crain, Mary Beth (30 באפריל 2008). "Seduction and Despair: Hearing John Malkovich". L.A. Weekly. אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2018.
{{cite news}}: (עזרה)
