יהודית מרקה-קראוזה
 | |
| לידה |
1906 אילניה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
יולי 1936 (בגיל 30 בערך) פריז, צרפת |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | צרפת |
| מקום קבורה | בית הקברות טרומפלדור, תל אביב |
| מקום לימודים |
|
| תרומות עיקריות | |
| חקר העי | |
  | |
יהודית מַרקֶה -קרָאוּזֶה (Marquet-Krause; 1906, אילניה, ישראל – 1 ביולי 1936, פריז,[1] צרפת) הייתה ארכאולוגית ארץ-ישראלית, הנחשבת לארכאולוגית הצברית הראשונה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קראוזה-מרקה נולדה בסג'רה שבגליל התחתון בשנת 1906 (1904 לפי מקור אחר). אמה, חיה, הייתה בת יהודה ליב חנקין מחובבי ציון ואחותו של יהושע חנקין. אביה, אליהו קראוזה, היה אגרונום וניהל את חוות ההכשרה בסג'רה. חווה זו הייתה מוקד חשוב לאנשי העלייה השנייה, ושם בילתה קראוזה-מרקה את ילדותה עד 1914, עת מונה אביה לנהל את מקוה ישראל על ידי הברון רוטשילד. קראוזה-מרקה למדה בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב.
לאחר סיום לימודיה נסעה לפריז ללמוד בסורבון. היא הוקסמה מהממצאים במוזיאון הלובר, והחליטה להתמחות במזרח הקדום. כדי להכשיר עצמה כארכאולוגית מקראית היא למדה שפות עתיקות וסיירה באתרים ארכאולוגיים ברחבי המזרח התיכון. עם שובה לארץ ישראל היא השתתפה בחפירות תל יריחו של ג'ון גרסטנג. לאחר מכן, במימון הברון רוטשילד (שהיה בעל עניין בארכאולוגיה מקראית ואף רכש שטחים בעיר דוד לצורך חפירה) היא ניהלה חפירה ארכאולוגית באֶ-תֵל, אתר ארכאולוגי ששטחו מאה דונם בקירוב, ועליו ערמות אבנים גדולות, אשר זוהה כהעי מסיפורי הכיבוש של יהושע בן נון עקב קרבתו לבית אל.
קראוזה-מרקה חפרה שם בשנים 1933–1935. הייתה זו אחת החפירות הראשונות בארץ ישראל שנוהלו על ידי יהודים. עונת חפירות ראשונה התקיימה במשך כ-6 שבועות בספטמבר-אוקטובר 1933, יחד עם שמואל ייבין. עונת חפירות שנייה התקיימה ביולי 1934 עם ויליאם פוקסוול אולברייט[2]. עונת חפירות שלישית החלה בספטמבר 1935[3]. ממצאים מהחפירות הוצגו בתערוכה במקווה ישראל שנפתחה בנוכחות הנציב העליון בינואר 1936[4].
בחפירות התגלתה עיר בצורה מוקפת חומות מתקופת הברונזה הקדומה, בעלת ארמון, מאגר מים, מקדשים, ובתים רבים.[5] העיר חרבה בשנת 2200 לפנה"ס בערך. מאז ועד למאה ה-12 לפני הספירה האתר לא היה מיושב ואז נוסד בו כפר קטן בעל 12 דונם, שנעזב במאה ה-11 לפני הספירה.
בעת החפירה כבר הייתה חולה בשחפת והיא נפטרה ממנה ביולי 1936 בצרפת. היא נקברה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
מרקה-קראוזה נישאה למזרחן איב מרקה (Yves Marquet), שהיה ממשפחת אצולה צרפתית והתגייר למענה. מרקה פרסם ממצאים נוספים של אשתו לאחר מותה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן בר"ג, "יהודית קראוזה-מרקה – הארכאולוגית ה'צברית' הראשונה", קדמוניות כט, 1 (תשנ"ו), 118–119.
- יובל פלג, "ארכאולוגיה ארץ ישראלית – סיפורן של שתי דמויות", מבוע מט (תשס"ח), 91–95.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "יהודית מרקה-קראוזה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3815
- יהודית מרקה-קראוזה באתר אלבום המשפחות – עדת ראשון-לציון
- אורנה הס, יהודית מרקה-קראוזה, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- גבריאל צפרוני, יהודית, נסיכת עַי, מעריב, 10 באוקטובר 1978
- ליאת נאה, הארכיאולוגית הצברית הראשונה: קווים לדמותה, באתר ynet, 28 ביולי 2011
- יהודית קראוזה-מארקה, דבר, 3 ביולי 1936 (נקרולוג)
- לואיס ה. וינסנט, נזכור..., דבר, 21 ביוני 1937
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לוית יהודית קראוזה, דבר, 17 ביולי 1936.
- ^ שמואל ייבין, החפירות בארץ ישראל בשנת תרצ"ד, הארץ, 14 בספטמבר 1934
- ^ החפירות הארכיאולוגיות בארץ ישראל בשנת תרצ"ה, דואר היום, 27 בספטמבר 1935
- ^ נפתחה התערוכה של חפירות עי, דבר, 15 בינואר 1936
- ^ י. צדקוני, החפירות בא-תל, דבר, 19 בפברואר 1934.
| בקרת זהויות |
|
|---|