יהודה קידר
 | |
| לידה |
28 בדצמבר 1925 (בן 98) בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| ענף מדעי | ביוגאוגרפיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | |
| צאצאים |
הדס קידר |
  | |
יהודה קידר (נולד ב-28 בדצמבר 1925) הוא ביוגאוגרף ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודה קידר נולד ב-1925 בבודפשט שבהונגריה בשם ארוין יהודה קליין כבן הזקונים מבין עשרה ילדים לאברהם קליין ולמרים בלומה לבית הרצל, בת דודתו של בנימין זאב הרצל. ב-1935 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בבית וגן (לימים בת ים). למד בבית הספר היסודי בתלמוד תורה ואחר-כך בישיבת פורת יוסף, בין מוריו היה החזון איש. ב-1940 היה שוליה במפעל חדש דאז למוצרי חשמל - "אלקו"; ותלמיד ללימוד חשמל ב"מקס פיין". ב-1942 קידר התגייס לפלמ"ח. ב-1944 עלה עם יחידת הפלמ"ח, פלוגה ט' – להקים את מצודת ביריה. בפברואר 1946 נאסר על ידי הבולשת הבריטית המנדטורית, היה כלוא בעכו ובירושלים, עבר עינויים על מנת להוציא ממנו את סיסמאות ההצפנה של קשר המורס של הארגון. ביוני 1947 שוחרר מהכלא.
בתקופת מלחמת העצמאות היה מפקד מחלקת קריית ענבים, בגדוד השישי של חטיבת הראל, ופיקד על שיירות לירושלים הנצורה, השתתף בקרבות באזור ירושלים (קרב הקסטל, שיירת נבי דניאל, קרב נבי סמואל ועוד) ונפצע קשה ביוני 1948, בקרב בבאב-אל-ואד, בדצמבר 1948 בדצמבר חזר לקרבות למבצע חורב לכיבוש הנגב, והיה קצין המודיעין של הגדוד העשירי של הפלמ"ח, והשתתף בחדירה הראשונה בתולדות צה"ל לסיני בה נכבש ביר-חסנה. ב-1949 היה חניך ובמקביל מדריך כושר קרבי בקורס קציני מודיעין הראשון בצה"ל (בדמון, בכרמל). לאחר מכן שימש קצין מודיעין בקסטינה. באוגוסט 1949 השתחרר מצה"ל.[1] בשנת 2016, בגיל 90, הוכר כנכה צה"ל.[2]
אקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קידר הוא בוגר תואר ראשון (1953), תואר שני (1955) ותואר שלישי מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1959[3]). נושא עבודת הדוקטור היה "החקלאות הקדומה בהרי הנגב". היה לדוקטור הראשון בארץ בתחום מדע הגאוגרפיה וידע ארץ ישראל.[4][5]
ב-1960/ 1959 זכה למענקי מחקר מקרן פורד, משוחרי הטכניון בארצות הברית, ומהחברה הפילוסופית האמריקאית, והזמנה על ידי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי לערוך מחקר השוואתי בין החקלאות המדברית בדרום-מערב ארצות הברית של האינדיאנים בארצות הברית: ההוהוקם, נאוואחו, טוהונו אודהאם, במדינות קליפורניה, אריזונה וניו מקסיקו. ב-1960/1961 זכה למענק מחקר נוסף מקרן פורד והזמנה על ידי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס להמשך מחקריו. בשנים אלה פרסם מאמרים רבים בתחום החקלאות המדברית.
ב-1961 הקים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים את המחלקה לגאוגרפיה וידע ארץ ישראל, באוניברסיטת תל אביב (בשעתו: "האוניברסיטה העברית בירושלים / השלוחה בת"א"), ועמד בראשה; ב-1964 הקים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים את המחלקה השלישית לגאוגרפיה וידע ארץ ישראל, באוניברסיטת חיפה (בשעתו :"האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון האוניברסיטאי של חיפה") ועמד בראשה עד 1967.[6]
היה פרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית, אוניברסיטת מדינת ניו יורק (SUNY), אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), אוניברסיטת מדינת ניו ג'רז'י (SUNJ), אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB) ופרסם כ-200 פרסומים מדעיים, ומספר ניכר של ספרים.
מחקרים, פעילות מקצועית וציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1964-1961 כתב את הספר המקיף "החקלאות הקדומה בהרי הנגב", שכולל סקר יסודי, של כל שרידי החקלאות הקדומה בהר הנגב, ומיפוי של כ-2,000,000 דונם (כ־10% משטח מדינת ישראל) ב-30 מפות בקנה מדה של 1:45,000 (העבודה הגרפית נעשתה על בסיס המפות הטופוגרפיות של ממשלת המנדאט ומחלקת המדידות, על ידי חברת כרטא) והספר יצא לאור, כולל כל המפות, על ידי מוסד ביאליק 1966. במפות אלה הביא את כל הממצאים הארכאולוגיים שבתחום הרי הנגב, הערים העתיקות (עבדת, שבטה, ממשית, ניצנה, חלוצה, רחובות שבנגב), שדותיהן, וכן בורות המים העתיקים, תלים, קברים – וגם ממצאים אקראיים (ממצאים של כלי עבודה, חרסים, גתות, בתי בד וציורי סלע עתיקים בציון נקודת הציון המדויקות. הקים שדות ניסוי ברחבי הרי הנגב.[7] היה הראשון שחקר את תופעת תלוליות הענבים בנגב והגיע למסקנה ששימשו להגברת נגר המים במורד המדרון לניקוז מי שיטפונות לחקלאות.
בשנים 1970/1967 זכה למינוי מטעם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, למדען בכיר ב-NASA, יוסטון, טקסס, כדי לחקור, בין השאר, את המדבריות בעולם, מהחלל, בעזרת חלליות, "חישה מרחוק" (RemoteSensing) והיה בין החוקרים שהשתתפו במחקרים בחדר הבקרה במבצעי אפולו 11 ואפולו 12.[8]
מאז 1970 ואילך היה קידר ליועץ לאו"ם בתחום מניעת מדבור (Desertification), ונשלח למדינות שונות ברחבי העולם: אפריקה (ניגריה, סודאן ומצרים), אסיה (מדינות דרום-מזרח אסיה), דרום אמריקה – כיועץ למדינות הללו במניעת ה"מדבור" למניעת רעב, בהווה ובעתיד.
במהלך השנים קידר היה מפקח ארצי, בחינוך העל-יסודי, במשרד החינוך והתרבות למקצוע הגאוגרפיה וידע ארץ והיה אחראי על פרסום סדרה של כחמישים חוברות לימוד (מטעם משרד החינוך, כתב, ערך והוציא לאור) - "אדם ונוף", עשה השתלמויות למורים, ויצר אמצעי המחשה תלת-ממדיים – "אנאגליפיים" – טכנולוגיה שלא הייתה מוכרת בארץ עד אז (ראשית שנות השישים) - להמחשת צורות נוף, כגון מצדה, הר מירון, לייעל את ההוראה. והיה גם מרצה, באותו פרק זמן בטכניון בחיפה, במסגרת לימודי יסוד – חובה.[9] וכן הקים את המכון הראשון בארץ לחישה מרחוק, במכון לחקר המדבר, באוניברסיטת בן-גוריון, בשדה בוקר (1979/1981), והיה פרופסור אורח בה.
ב-1990 קידר יצא לגמלאות והתיישב בערד. ב-1991 הקים את "המכון למחקרים מתקדמים בערד"[10] כגוף התנדבותי המאחד עולים מדענים, מהנדסים, רופאים ומומחים בתחומי מדע שונים, למען קידום קליטתם של עולים חדשים מארצות רוסיה וחבר העמים, ושילובם בחברה הישראלית, והוא נשיא המכון כבר 20 שנה. המכון זכה ב"מגן השר לקליטת עלייה", על יוזמה יצירתית ופעילות התנדבותית חינוכית למען אוכלוסיית העולים.
זכה "באות וינגייט" על "קידום הספורט בקהילה".
הקים את האתר www.israelshelanustyle.co.il וניהל פורום "רפואה מונעת-סגנון חיים רפואי", באתר דוקטורס[11] לבריאות הציבור. הוא מחברם של ספרים בנושאי בריאות הציבור ורפואה מונעת.
זכה בפרס בן-גוריון לשנת תשע"ד.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודה קידר נשוי מאז שנת 1949 לבתיה לדור, בעבר מורה בבית הספר למל בירושלים. להם שלוש בנות: סמדר, פרופסור למדעי המחשב; בשמת, עובדת סוציאלית, ופסיכותרפיסטית; הדס אמנית ואוצרת עצמאית.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- How to: Be Healthy, Be Happy: Without spendingan en extra penny, CreateSpace Independent Publishing Platform, 2012.
- חזון השלום בצל ההיסטוריה, כותרים הוצאה לאור, 2010.
- Pax Obama: Visions, Envisions, Changes; Kotarot, 2009.
- Professor Kedar's Exercise Handbook: Vit-a-Dancing (VaD): Lifestyle Intervention for Treatment and Prevention, Kotarot, 2008.
- Professor Kedar's Nutrition Handbook: Vit-a-Eating (VaE): Lifestyle Intervention for Treatment and Prevention, Kotarot, 2008.
- Professor Kedar's Lifestyle Handbook: Vit-a-Living (VaL): Lifestyle Intervention for Treatment and Prevention, Kotarot, 2008.
- מגש הברזל והאהבה, כותרים הוצאה לאור, 2008.
- סגנון חיים בריא: התערבות מניעתית: אינטליגנציה ויטאלית: מדריך, כותרים הוצאה לאור, 2007.
- כרך א: פעילות גופנית.
- כרך ב: תזונה בריאה.
- כרך ג: חיים בריאים.
- Lifestyle Intervention for Perevention All in One, Kotarot, 2007.
- Lifestyle Intervention for Prevention Vit - a-Eating Vol. 2 Vitality Intelligence, Kotarot, 2007.
- Professor Kedar's Lifestyle : Vitality Intelligence Trilogy Vol. 3 A Guide for Lifestyle Intervention for Prevention, Kotarot, 2007.
- Lifestyle Intervention for Prevention Vit - a-Dancing Vol. 1 Vitality Intelligence, Kotarot, 2007.
- .Professor Kedar's Nutrition : Vitality Intelligence: A Guide for Lifestyle Intervention for Prevention (two volumes), Kotarot, 2007.
- Professor Kedar's Master Guide Exercise/Nutrition/Lifestyle All in One: Lifestyle Intervention for Prevention
Kotarot, 2007.
- Lifestyle Intervention for Prevention Vit - a-Living Vol. 3 Vitality Intelligence, Kotarot, 2007
- Professor Kedar's Exercise : Vitality Intelligence Trilogy Vol. 1 A Guide for Lifestyle Intervention for
Prevention (Guide to Professor Kedar's Exercise), Kotarot, 2005.
- פתיל החיים - רומן היסטורי, כותרים הוצאה לאור, 2006.
- Manual and Automated-Computerized System in Side-Looking Radar Applications for Land Use Survey (AAS70-087), An American Astronautical Society Publication, 1971.
- אדם ונוף (כחמישים חוברות לימוד בנושאים שונים), משרד החינוך והתרבות, ירושלים 1961–1967.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריאיון עם יהודה קידר, בערוץ תולדות ישראל, באתר יו טיוב
- מהו סגנון החיים הבריא להגנה מפני התסמונת המטבולית?, בערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה, באתר יו טיוב
- הספרים של יהודה קידר, באתר "סימניה"
- הספרים של יהודה קידר, באתר אמזון
- ספרו על הפלמ"ח (אורכב 09.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
- יהודה קידר, יהודה זיו, על אספקת המים לקיסרי ולשדותיה, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה כח, חוב' א-ב (1964), עמ' 122–127
רועי צ'יקי ארד, הבעיה של ישראל היום היא היעדר דמיון, באתר הארץ, 11 בינואר 2018
יהודה קידר (1925-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה קידר, באתר הפלמ"ח
- ^ יואב זיתון, עוּנה בכלא עכו - והוכר כנכה צה"ל אחרי 70 שנה, באתר ynet, 16 באוגוסט 2016
- ^ מקבלי תואר "דוקטור לפילוסופיה" במדעי הרוח והחברה, דבר, 9 ביולי 1959
- ^ רשימת מקבלי תואר דוקטור בגאוגרפיה באוניברסיטה העברית
- ^ אורי דרומי, גיאוגרף של פעם, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
- ^ יורם בר-גל, מבט אישי ואימפרסיוניסטי על ארבעים שנה בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה 2005-1965, אופקים בגאוגרפיה 64–65 (2005), 47-11, ראו עמ' 12.
- ^ יהודה קידר, "הסיכור בחקלאות הקדומה בהרי הנגב"
- ^ ספר שכתב קידר בהוצאת החברה האסטרונאוטית האמריקאית
- ^ כתב העת הגאוגרפי "אדם ונוף"
- ^ אודות המכון למחקרים מתקדמים בערד, באתר עצה - המרכז הישראלי לעזרה עצמית והדדית
- ^ פורום "רפואה מונעת-סגנון חיים רפואי" באתר דוקטור