יהודה בן-מאיר

יהודה בן-מאיר
לידה	27 ביולי 1939; י"א באב ה'תרצ"ט; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	14 במרץ 2025 (בגיל 85); י"ד באדר ה'תשפ"ה; ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת היישוב החדש, ישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת קולומביה
מפלגה	מפד"ל
סיעה	מפלגה דתית לאומית, גשר - מרכז ציוני דתי
	4 באפריל 1971 – 13 באוגוסט 1984; (13 שנים)
כנסות	7 – 10
	סגן שר החוץ
	סגן שר החוץ

יהודה יעקב בן-מאיר (רוזנברג) (27 ביולי 1939 – 14 במרץ 2025) היה פסיכולוג, עורך דין, פעיל ציבור ישראלי וחבר הכנסת מהכנסת השביעית עד הכנסת העשירית. בתפקידו האחרון כיהן כעמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

ביוגרפיה

נולד ב-1939 בניו יורק ועלה בצעירותו עם משפחתו לישראל. אביו היה ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר, שהיה מראשי המפד"ל. למד בישיבת היישוב החדש ובישיבה יוניברסיטי.

בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת קולומביה. בשנת 1961 החל לשמש כמרצה באוניברסיטת בר-אילן. ב-1962 הצטרף למפד"ל ומאז כיהן בשורת תפקידים בהנהלת המפלגה ומוסדותיה. בין התפקידים בהם כיהן:

יו"ר לשכת הצעירים המפלגתית
חבר הוועד הפועל של המפלגה
חבר הנהלת המפד"ל
יו"ר הנהלת המפד"ל

בן מאיר נכנס לכנסת השביעית אחרי פטירת אביו ב-1971. כיהן כחבר בוועדות הכנסת השונות, וכיהן כנציג המפד"ל בכנסת מאז ועד 1984. ב-11 באוגוסט 1981 מונה לסגן שר החוץ תחת יצחק שמיר בממשלת ישראל התשע עשרה. הוא המשיך בתפקידו זה גם בממשלת ישראל העשרים. בשלהי הכנסת העשירית פרש יחד עם זבולון המר מהמפד"ל והקים עמו סיעה בשם גשר - מרכז ציוני דתי, אך לאחר זמן קצר חזרו השניים למפד"ל.

בתחילת דרכו הפוליטית התבלט בן מאיר בדעותיו הניציות והזדהה עם דרכו של גוש אמונים. בשנות השבעים שימשה סיעת הצעירים במפד"ל, בראשות זבולון המר ויהודה בן מאיר, נציגתם הבלתי רשמית של המתנחלים בתוך המפד"ל. השניים הביעו הזדהות עם פעילותם ההתיישבותית של המתנחלים ואף השתתפו בכמה אירועים בשטח. אולם בשנות השמונים חלו תמורות בעמדותיו הפוליטיות, והן נעשו בעלות גוון 'יוני' מובהק. ב-1988 הקים יחד עם נוספים את מפלגת מימד ה'יונית', כמשקל נגד למפד"ל ה'ניצית', אך הוא עצמו לא שב לפוליטיקה.

לאחר שעזב את הכנסת ב-1984, פנה ללמוד משפטים והפך לעורך דין.

שימש עמית מחקר וראש פרויקט דעת קהל וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב^[1].