יב"א 511
 | |
| סמל יב"א 511 | |
|
״וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם״ (במדבר, י', ל"א) | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | בסיס ג'בל אוּם מרג'ום |
| מדינה |
 ישראלמיקום: חצי האי סיני |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי |
| סוג | יחידת בקרה אֲזורית אווירית |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1967–1979 (כ־12 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
מערכות מכ"ם "מערכת פיג'ו" (להסטת טילי קלט) מערכות ומגדלי קשר מערכות גילוי ול"א |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 רב-סרן ובהמשך גם סגן-אלוף |
יב"א 511 ("יחידת בקרה אווירית (אֲזורית) 511" או "יחידת דואר צבאי 2547") הייתה בסיס של חיל האוויר הישראלי בסיני, שבמסגרתה הופעלו מערכות אלקטרוניות שונות, בהן מספר סוגי מכ"ם ומערכות קשר. היחידה חלקה באחריות עם יחידות בקרה נוספות, לצורך בקרה אווירית צבאית ואזרחית של דרום הארץ וסיני.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצבא המצרי החזיק יחידת מכ"ם על ג'בל אום מרג'ום, קודם למלחמת ששת הימים. ביום הראשון למלחמה, 5 ביוני 1967, תקף חיל האוויר הישראלי את האתר והשמיד מכ"ם מדגם P-30. האתר נכבש ב־7 ביוני על ידי פלוגת שריון מחטיבה 60, שפגעה במהלך הקרב בשבעה טנקי T-54 שהגנו על האתר. מכ"ם מדגם P-8 נלקח שלל. עם הכוחות המתקדמים הגיעה גם יחידת המילואים י"ב 546, בפיקודו של סרן ויקטור פרנקו, שהציבה באתר מכ"ם ישראלי. כחודש לאחר המלחמה, הוצבה באתר יחידת בקרה קבועה.[א' 1] עם מכשירי המכ"ם, הוצבה סוללת טק"א מסוג הוק, של יחידת טילי קרקע־אוויר 138 (יטק"א 138).[1][2] היחידה החלה דרכה כי"ב 511 (יחידת בקרה מקומית), והייתה כפופה מבחינה מנהלתית לי"ב 501 שבחפץ חיים.[א' 2] ב-1 באוגוסט 1969 שונתה הגדרתה ליב"א 511 (יחידת בקרה אזורית).[3][4]
הבסיס היה מהראשונים שהותקפו מהאוויר על ידי המצרים במלחמת יום כיפור, ואף בוצע ניסיון להנחית כוח קומנדו מצרי בקרבתו. היחידה הותקפה ב־8 וב־10 באוקטובר ללא נזק. ב־14 באוקטובר, כשבוע לתוך המלחמה, שיגרו מטוסי טופולב 16 לעבר היחידה, טילי קלט רוכבי קרן מכ"ם[5] שלא זוהו בזמן. במתקפה זו נהרגו שני חיילים, טכנאים, סמל אריה גבע ורב-טוראי אלכסנדר זיסקוביץ שהיו בקרון המכ"ם, ונהרס מכ"ם AN/TPS 43 ושני נפגע.[א' 3]
בעקבות הסכם השלום עם מצרים פינה צה"ל את מרחב חצי האי סיני, ובאוקטובר 1979 פורקה היחידה, כשיחידת פריסה ניידת נפרסת באתר עד ל־30 בדצמבר 1979.[א' 4] בונקר השליטה שהוקם אחרי מלחמת יום כיפור וכן שאר חלקי המתקן הנייחים, הופצצו על ידי מטוסי חיל האוויר, ובבדיקה שלאחר מכן הוברר שהביצורים נפגעו חלקית ולא עמדו באופן מלא בתקן. לסיום ההשמדה הם פוצצו והושמדו על ידי גדוד 601 של חיל ההנדסה.
היחידה הוקמה מחדש כי"ג 511 בשנת 1991 והיא שוכנת במחנה כמוס באזור דימונה. היחידה מצוידת בבלון תצפית.[6] המכ"ם בבלון צופה כלפי מטה ומשלים את התמונה האווירית על ידי גילוי כלי טיס בגובה נמוך. המכ"ם הנישא כיום על הבלון מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק" של מערכת ה"חץ 2" שפותח על ידי חברת "אלתא", והוא נחשב לאחד המתקדמים בעולם בתחומו.[7] המערכות שעל הבלון מספקות גם מידע מטאורולוגי לחיל האוויר.[8]
ב־2023 שולבה י"ג 511 בגדוד הגילוי.
מבנה הבסיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבסיס שכן על ג'בל אום־מרג'ום, כ-8 ק"מ צפון־מערבית לבסיס רפידים, וצפון־צפון־מזרחית לבסיס אום־חשיבה.
הבסיס חולק לשני אגפים עיקריים על ידי הכביש הפנימי שחצה אותו, אגף מבצעי ואגף מנהלה.
- אגף מבצעי – בחלקו הגבוה היו מערכות המכ"ם שכללו שתי יחידות של AN/TPS-43, AN/TPS-44, ראדום עם AN/FPS-89 (מכ"ם גובה), "מערכת פיג'ו" (להסטת טילי קלט ממסלולם), מערכות קשר שכללו מגדלי אנטנות שידור וקליטה, מערכות גילוי ול"א. מתחת לאגף המבצעי היה בונקר תת-קרקעי בן שלוש קומות שבו שכנו צומת קשר, צומת מכ"ם ועמדות גילוי ומעקב. כמו כן, היו באגף מעבדת אלקטרוניקה ואפסנאות טכנית, מתחם גנרטורים שסיפק את החשמל לבסיס, ומתחם הרכב שכלל ג'יפים, דודג' D200, דודג' D400, מיניבוסים ועוד.
- אגף מנהלה – בחלקו הגבוה היו משרדי הבסיס, חדר אוכל, שק"ם, דיסקוטק/מועדון, קולנוע, נשקייה, אפסנאות וטלפון ציבורי. תחתיו מתחם המגורים שכלל מספר פריקאסטים (מבנים טרומיים), שהיוו את חדרי המגורים לחיילים ולחיילות (אחוז החיילות היה גבוה ביותר ביחס ליחידות אחרות).
מעל בסיס 511, על אותו ההר, שכנו 2 יחידות נ"מ שכללו סוללת טילי הוק וסוללת תותחי נ"מ בופורס L-70 40 מ"מ שוודיים מונחי מכ"ם, ומאוחר יותר גם תותחי נ"מ 20 מ"מ על זחל"מים. יחידות הנ"מ סיפקו הגנה ליב"א וכן הגנה אזורית.
19 בדצמבר 1973 (חנוכה ה'תשל"ד).
עומד ברקע מימין, מפקד היחידה סא"ל יגאל זיו – מפקד היחידה בתקופת מלחמת יום הכיפורים
תגי היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
מפקדי היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מפקדי י"ב / יב"א 511 | |
|---|---|
| דרגה ושם | תחילת פיקוד |
| סרן ויקטור פרנקו | 1967[א' 5] |
| סרן יגאל זיו | 1968 |
| רס"ן אברהם אלבו | 1969 |
| רס"ן משה אלדר | 1971 |
| סא"ל יגאל זיו | 1973 |
| סא"ל ישראל יוסיפון | 1973 |
| סא"ל חנוך שפר (מ"מ) | 1976 |
| סא"ל צבי ימי | 1976 |
| סא"ל גידי אלון (מ"מ) | 1976 |
| סא"ל יהודה אברהם | 1976 |
| רס"ן יאיר כפרי | 1978 |
| רס"ן עמוס לזר | 1979 |
| מפקדי י"ג 511 | |
| דרגה ושם | תחילת פיקוד |
| רס"ן מוקי לסטיגזון | 1990 |
| רס"ן ראובן דבש | 1992 |
| רס"ן אבי טל | 1996 |
| רס"ן אילן עקה | 1997 |
| רס"ן יאיר כהן | 2000 |
| רס"ן אילן עקה | 2002 |
| רס"ן יוסי מסיקה | 2006 |
| רס"ן שי רביח | 2009 |
| רס"ן בועז פינקלשטיין | 2012 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלומי אבידר, מערך הבקרה: העיניים של המדינה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, שנת 1998, מסת"ב 9650509682 או מסת"ב 9789650509682
דני שלום, כרעם ביום בהיר, באוויר - פרסומי תעופה, שנת 2002, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר- אריה הלל, וידי אדם מתחת כנפיהם, צה"ל – הוצאת "מערכות" / משרד הביטחון – ההוצאה לאור, שנת 1999, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר, מסת"ב 965-05-1003-6
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונות של התותח בופורס L-70 – בטאון חיל האוויר,
. - תמונה של מכ"ם TPS-44 קרקע אוויר נייד אמריקאי
- תמונה של מכ"ם TPS-43 קרקע אוויר נייד אמריקאי
מקורות וסימוכין נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראו בדף השיחה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שתהפוך מאוחר יותר ליחידת טילי נ"מ 138 (יטנ"מ 138) ואף מאוחר יותר לגדוד נ"מ 138 (גדנ"מ 138).
- ^ "70 שנות הגנה אווירית מאז ועד היום", עמ' 16–18, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, יוני 2018, ספר אונליין באתר flipbuilder.com
- ^ ההודעה על השינוי נשלחה ב-14 ביולי 69, לכל מפקדי בסיסי חיל האוויר בסיני כ"פקודת ארגון 15/69".
- ^
מערך הבקרה | 50 שנה למלחמת ההתשה, סרטון באתר יוטיוב
- ^ ליאור שליין, עד שהגברת השמנה תשיר, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באוקטובר 1998
- ^ שחר צורני, טיפוס מרחף, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במאי 2016
- ^ שיר בן-אור, גבוה, רגיש ועצמאי, באתר חיל האוויר הישראלי, 22 בפברואר 2005
- ^ יהונתן מרוז, "כמוס" בעופרת יצוקה, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 בינואר 2009
- שלומי אבידר, "מערך הבקרה: העיניים של המדינה", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, שנת 1998, מסת"ב 9650509682 או מסת"ב 9789650509682