יאנה רוטנר
יאנה רוטנר (נולדה ב־1988) היא צלמת ישראלית החיה ועובדת בתל אביב. בשנת 2022 נבחרה כמועמדת לפרס שפילמן הבינלאומי למצוינות בצילום, מוזיאון ישראל, ירושלים. עבודותיה מצויות באוסף הקבע של מוזיאון תל אביב לאמנות, אוסף המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים, ובאוספים פרטיים. עבודתה מיוצגת על ידי גלריה אלון שגב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה ב-23 במאי 1988, בנדרי, מולדובה ועלתה לישראל בשנת 1990, שורשי משפחתה מהעיר קישינב. בוגרת תואר ראשון במחלקה לצילום, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, ותואר שני בתוכנית הבינתחומית באמנויות, אוניברסיטת תל אביב. דוקטורנטית בתוכנית פילוסופיה, אמנות ומחשבה ביקורתית ב-European Graduate School, מלטה/שווייץ, בין מוריה הפילוסוף הצרפתי ז'אן-לוק ננסי והצלם יוסי ברגר. רוטנר השתתפה בתוכנית חילופי סטודנטים באקדמיה לאמנות חזותית, לייפציג, גרמניה (2013), ובתוכנית שהות-האמן Snehta, אתונה, יוון (2016).[1]
עבודותיה הוצגו בתערוכות בגלריות ובמוזיאונים, בהם המוזיאון לאמנות עכשווית, לייפציג (2014); קונסטפריין נירנברג (אגודת אלברכט דירר) (2015); גלריה ברוורמן, תל אביב-יפו (2019); המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב-יפו (2020); מוזיאון בית ביאליק, תל אביב-יפו (2021); קרן לאמנות נסימה לנדאו, תל אביב-יפו (2021); מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן (2021); גלריה אלון שגב, תל אביב-יפו (2022) ומוזיאון ארץ ישראל, תל אביב-יפו (2024).[2]
טכניקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוטנר עובדת בטכניקה ייחודית שפיתחה בעבודה עם מסרטת 16 מ"מ המשלבת עריכה ובחירה של דימויים, כאשר היא מוותרת על הקפאת הרגע בזמן באמצעות "רישום" רצף של דימויים המשקף את חלוף הזמן. מהלך זה מאפשר לאמנית להיות בתוך תנועת הזמן, ובהמשך לבחור את התמונה המתאימה ביותר לשבריר של רגע, את מה שהזיכרון לא הספיק לרשום. בהמשך למתודולוגיה זו של הדקונסטרוקציה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: פֵּרוּק) של הצילום, רוטנר עובדת בחדר חושך ויוצרת פוטוגרמות בדגש על צבע וצורה.[3]
עבודותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ים הדממה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ים הדממה היא תערוכת הצילום הראשונה של יאנה רוטנר שהוצגה במוזיאון בית ביאליק בתל אביב, באוצרות סמדר שפי. בתערוכה הוצגו שמונה עבודות, שבע מתוך הסדרה "ים הדממה" (2019-20) ואחת מסדרה נוספת, "Remanence Reminiscence" (2019). אוצרת התערוכה מתארת את הצילומים של רוטנר: "הצילום, כמו שירה, הוא דרך עקיפה, מעדנת, מרחיקה-מקרבת להתבוננות בעצמי ובעולם..."[4] בקטלוג שיצא לאור במסגרת התערוכה כותבת אלינור דרזי: "עבור האמנית, התצלום אינו מבקש לעורר זיכרונות, כפי שנהוג לחשוב, כגלעד המשמר אירוע שהיה. עבורה, הדימוי מבקש להאיר את המעט ששרד, חלקים מתוך שארית שנותרה, שהם רבים ורוויים אף כי הם מופיעים בתצלום בודד."[5] אבי פיטשון מבקר האמנות של עיתון הארץ משבח את רוטנר ומתאר אותה כאחת הצלמות הייחודיות בארץ.[6]
בצל השמש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצל השמש היא תערוכת היחיד הראשונה של רוטנר בגלריה אלון שגב בתל אביב, בה הציגה סדרת צילומי דיוקן וסדרת פוטוגרמות צבע. תהליך יצירת פוטוגרמות מתרחש בחדר-חושך בו משתמשת האמנית בבדים שקופים וחיתוכי נייר מעשה ידיה בכדי לייצר קומפוזיציות שאותן היא חושפת על גבי נייר רגיש לאור, את הדימוי שנוצר היא מדפיסה באמצעות תהליך הדפסה כימי. מתוך טקסט התערוכה: "...(רוטנר) ממשיכה את מתודת העבודה של המאסטרים של הצילום: בראשית התהליך חושך, בהמשך כניסת אור, ולאחר מכן חשיפת תמונה." את רוב הדיוקנאות צילמה רוטנר בסטודיו שלה בתל אביב, המצולמות הן אמניות, צלמות ומשוררות. בין המצולמות: יסמין דייוויס, ורוניקה ניקול טטלבאום, משי אולינקי, תמר רפאל וקמיע סמית.[7] מתוך הביקורת: "חלק מהנשים מישירות מבט למצלמה, חלקן מסיטות אותו, חלקן נראות אדישות לנוכחות העדשה. הכוח אצלן."[8]
התרשמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת התרשמות מתייחסת לדיאלוג האמנית עם עבודות אמנות קיימות בחללי מוזיאון מוכרים, בין האמנים: אוגוסט רודן, אלברטו ג'קומטי, קונסטנטין ברנקושי וג'ורג'יה או'קיף. הסדרה "התרשמות (מוזיאון רודן)" היא סדרה של שמונה צילומים אשר הוצגה במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן במסגרת תערוכת הבכורה "המוסד", באוצרות סבטלנה ריינגולד. מתוך הביקורת: "אלדד רפאלי ויאנה רוטנר מצלמים חללים מוזיאליים קלאסיים, הגמוניים, ומחלצים מהם אינטימיות שמחזירה את האירוטיקה לשיש."[9] סדרה נוספת בשם "ג'ורג'יה (קו מתאר)" היא סדרה של שמונה צילומים ממוסגרים בשיש בה האמנית מתמקדת בתצלום דיוקן של ג'ורג'יה אוקיף מאת הצלם אלפרד שטיגליץ בשנת 1920. סדרה זו נמצאת במלואה באוסף הקבע של מוזיאון תל אביב לאמנות. מתוך הביקורת: "רוטנר, בפירוק יוצקת בדיוקן המפורק רגישויות שמאפיינות את היצירה של או'קיף."[10] מתוך הביקורת: "רוטנר עובדת בעולם רומנטי אך לא נאיבי בתכלית, שבו היא משמשת כקוסמת המנסרת את הגוף רק כדי לחברו מחדש באורח קתרטי ועוצמתי".[11]
אוצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מביטה בהשתקפותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תערוכה מקוונת שאצרה יאנה רוטנר באתר ייעודי במאי 2020 במהלך מגפת הקורונה. התערוכה כללה יצירות של אמנים עכשוויים ביניהם ליז דשנס ויהודית סספורטס לצד אמנים היסטוריים ביניהם ברניס אבוט וז'אן קוקטו. התערוכה לוותה בשני טקסטים קצרים, האחד, טקסט מאת רוטנר אודות המבט של אורפאוס מאת מוריס בלאנשו, השני, טקסט מאת הצלמת האמריקאית ליז דשנס. התערוכה הוקדשה לשחקנית האיטלקייה לוצ'יה בוזה שנפטרה באותה השנה מנגיף הקורונה.[12] מתוך הביקורת: "רומנטיקה מונוכרומטית למסגר בה את הדארקנס הנשי, אוטונומיה שדבר לא יכול לאתר ולחדור."[13]
החושך
[עריכת קוד מקור | עריכה]תערוכה שאצרה יאנה רוטנר בסטודיו שלה במרכז תל אביב במאי 2019, לוותה בטקסט של הפילוסוף רפאל זגורי-אורלי. התערוכה כללה יצירות של אמנים בינלאומיים ביניהם לואיז בורז'ואה ולואיז לולר לצד יצירות של אמנים ישראלים ביניהם עילית אזולאי.[14] מתוך הביקורת: "...(התערוכה) עוגנה בטקסטים פילוסופיים, בלבם הטענה של ג'ורג'ו אגמבן כי 'העכשווי... מחזיק מבט יציב על זמנו־הוא לא כדי לתפוס את אורו, אלא את חשיכתו'. התערוכה הותירה בי רושם של משהו חדש, מרגש וטיפה מפחיד."[15]
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2012-2015 תואר ראשון במחלקה לצילום, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 2013-2014 תוכנית חילופי סטודנטים במחלקה לצילום, HGB, לייפציג, גרמניה
- 2016-2018 תואר שני בתוכנית הבינתחומית באמנויות, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו
- 2020 דוקטורנטית בתוכנית פילוסופיה, אמנות ומחשבה ביקורתית ב-EGS, מלטה/שווייץ
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2015 "תשע נגזרות", בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 2016 Snehta,"Aliki", אתונה, יוון
- 2021 "ים הדממה", מוזיאון בית ביאליק, תלאביב-יפו
- 2022 "בצל השמש", גלריה אלון שגב, תל אביב-יפו
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2013 "תערוכת מחווה ליהודית מצקל", אינדי - גלריה שיתופית לצילום, תל אביב-יפו
- 2014 "Drawing Protest", המוזיאון לאמנות עכשווית, לייפציג
- 2015 "מוזרות חלל", קונסטפריין נירנברג (אגודת אלברכט דירר), נירנברג
- 2015 "עיר מקלט", הלובי - מקום לאמנות, תל אביב-יפו
- 2016 "לשון תחבולה", בית הצעירים מאזה 9, תל אביב-יפו
- 2016 "סללום", גלריה בנימין, תל אביב-יפו
- 2017 "מיקום מחדש", המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים
- 2018 "9x9", גלריה יפו 97, ירושלים
- 2019 "אלבום", גלריה ברוורמן, תל אביב-יפו
- 2019 "החושך", סטודיו אמנית, תל אביב-יפו
- 2020 "ההבטחה", המרכז לאמנות ישראלית (CCA), תל אביב-יפו
- 2020 "מביטה בהשתקפותה", תערוכה מקוונת
- 2021 "המוסד", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן. אוצרת: סבטלנה ריינגולד
- 2021 "מתח גבוה", קרן לאמנות נסימה לנדאו, תל אביב-יפו. אוצרת: סוזן לנדאו
- 2022 סופ"ש סולידריות, גלריה דביר, תל אביב-יפו
- 2022 סופ"ש סולידריות, גלריה נגה, תל אביב-יפו
- 2023 "I Cannot Hide my Anger", גלריה הראל, תל אביב-יפו
- 2023 Galerie Chenel,"Blanc - From Antiquities to Contemporary Art", פריז
- 2024 "אסאנה לרגע", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב-יפו. אוצרת: רז סמירה
- 2024 Galerie Chenel, Creatures, פריז
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
- מוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים
- אוספים פרטיים בישראל, אירופה וארצות-הברית
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשות חברה, ספר אמנית במהדורה מוגבלת, הוצאה עצמית, 56 עמודים, 2018
- גחליליות גיליון מס’ 2 - כתב עת לקולנוע וטלוויזיה, הוצאת רסלינג, 185 עמודים, 2020
- ים הדממה, ספר אמנית במהדורה מוגבלת, הוצאה עצמית, 88 עמודים, 2021[16]
- אמנות. ביאליק. - אמנות עכשווית בבית ביאליק, הוצאת בית ביאליק ועיריית תל אביב, 182 עמודים, 2023
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאנה רוטנר באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חגית פלג-רותם, יאנה רוטנר: סודות מהים בבית ביאליק, מגזין פורטפוליו, 2020
- יאנה רוטנר באתר הבית לצילום, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב-יפו
- יאנה רוטנר עמוד אמנית בגלריה אלון שגב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Yana Rotner, Yana Rotner Official Website (באנגלית)
- ^ Artist CV, Alon Segev Gallery (באנגלית)
- ^
אבי פיטשון, התערוכה "אסאנה לרגע" פחות מרגיעה ממה שהאוצרת חושבת, אבל זה לא דבר רע, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
- ^ סמדר שפי, יָם הַדְּמָמָה I יאנה רוטנר, באתר בלוג החלון, 21.01.2021
- ^ יאנה רוטנר, ים הדממה, תל אביב, 2021, עמ' 24
- ^ אבי פיטשון, בין דממה לאימה: התערוכה של יאנה רוטנר מחברת את ביאליק לג'ון קייג', באתר הארץ, 4 בינואר 2021
- ^ In the Sun’s Shadow Exhibition, Alon Segev Gallery (באנגלית)
- ^ אבי פיטשון, תחזירו את האף העקום למקום: גם בתערוכה "בצל השמש" יאנה רוטנר ממשיכה לכשף, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2022
- ^ אבי פיטשון, תערוכת הבכורה של מוזיאון רמת גן המחודש: עבודות מרהיבות, קונספט מביך, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2021
- ^ סמדר שפי, Five Easy Pieces – תערוכה וסלון אמנות חדש, באתר בלוג החלון, 11.05.2022
- ^ אבי פיטשון, חלל האמנות החדש הזה נראה טוב מכדי להיות אמיתי. ואז מתגלה הפגם, באתר הארץ, 25 במאי 2022
- ^ Looking at her Reflection, Yana Rotner Official Website
- ^ אבי פיטשון, התערוכה שמחברת בין העכשווי למאה הקודמת באלגנטיות, פיתוי ומסתורין, באתר הארץ, 13 במאי 2020
- ^ The Darkness, Yana Rotner Official Website
- ^ אבי פיטשון, כישוף ותורת הנסתר משתלטים על אמנות ישראלית עכשווית. יצאנו לבדוק, באתר הארץ, 17 ביולי 2019
- ^ יאנה רוטנר, ים הדממה, באתר מדף Madaf - ספרים שהם אמנות
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יאנה רוטנר".