ג'ורג'יה או'קיף

ג'ורג'יה או'קיף
Georgia O'Keeffe

לידה	15 בנובמבר 1887 סאן פריירי, ארצות הברית
פטירה	6 במרץ 1986 (בגיל 98) סנטה פה, ארצות הברית
לאום	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה טיצ'רס קולג' Edgewood High School of the Sacred Heart ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק אוניברסיטת וירג'יניה בית הספר לאמנות של מכון שיקגו תיכון מדיסון סנטרל
תחום יצירה	ציור
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לנשים (1993) מדליית החירות הנשיאותית (1977) המדליה הלאומית לאומנויות (1985) פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (1979) היכל התהילה ומוזיאון הבוקרת הלאומי עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
בן או בת זוג	אלפרד סטיגליץ (11 בדצמבר 1924–13 ביולי 1946)

הציור "מוזיקה בכחול וירוק", ג'ורג'יה או'קיף, 1921

ג'ורג'יה או'קיף (באנגלית: Georgia O'Keeffe‏; 15 בנובמבר 1887 – 6 במרץ 1986) הייתה ציירת אמריקאית.

קורות חיים

או'קיף נולדה בוויסקונסין. היא החלה להתפרסם כאמנית בניו יורק בשנת 1916. בין יצירותיה ציורים בפורמט גדול של פרחים מוגדלים, המוצגים מקרוב כאילו הם נראים מבעד לזכוכית מגדלת, וכן מראות מוגדלים של נופים (הרים, סלעים) ושל עצמות או גולגולות. רבות מיצירותיה מפורשות כמציגות סמלים יוניים, כלומר ייצוגים של איבר המין הנקבי, אף על פי שאו'קיף דחתה פירושים אלו.

או'קיף הייתה בתם השנייה מתוך שבעת ילדיהם של זוג חקלאים. בגיל עשר החליטה על ייעודה כציירת. או'קיף ואחותה קיבלו הדרכה מאמנית צבעי מים מקומית בשם שרה מאן (Sara Mann). בשנים 1905–1906 למדה או'קיף במכון לאמנות בשיקגו (School of the Art Institute of Chicago), וב-1907 התקבלה להמשך לימודים ב-Art Students League, בית ספר לאמנות בניו יורק, בהנחייתו של ויליאם מריט צ'ייס (William Merritt Chase) ואף זכתה בשנת 1908 בפרס טבע דומם על ציור השמן שלה "ארנב מת וסיר נחושת" (Dead Rabbit with Copper Pot). הפרס שימש אותה כמלגה להמשך הלימודים בבית הספר לאמנות לייק ג'ורג', ניו יורק (Lake George, NY).

בסתיו 1908 הכריזה על פרישתה בטענה שלעולם לא תוכל להגדיר את עצמה כאמנית דרך הניסיון להעתיק את המציאות לקנבס. היא מצאה משרה בשיקגו כאמנית בתחום הפרסום ולא ציירה במשך ארבע שנים, באומרה שריח הטרפנטין גורם לה בחילה.

או'קיף חזרה לצייר ב-1912. את ההשראה קיבלה במהלך קורס באוניברסיטת וירג'יניה במהלכו נחשפה לרעיונותיו של ארתור וסלי דאו (Arthur Wesley Dow). דאו עודד את הציירות והציירים לבטא עצמם באמצעות שימוש הרמוני בקו, בצבע ובהצללות. בשנים 1912–1914 לימדה אמנות בבתי ספר פרטיים. או'קיף למדה באוניברסיטת קולומביה הוראת אמנות בשנים 1914–1915, שם נרשמה לשיעוריו של דאו, אשר השפיע רבות על גישתה ומחשבותיה לגבי תהליך העבודה.

בשנת 1916 הציגה בתערוכה בגלריית האמנות המפורסמת 291, אשר הוקמה ונוהלה על ידי הצלם אלפרד סטיגליץ, לו נישאה מאוחר יותר.

ב-1975 העניק לה נשיא ארצות הברית ג'רלד פורד את מדליית החירות הנשיאותית, ב-1985 העניק לה הנשיא רייגן את המדליה הלאומית לאמנות, וב-1993 נבחרה להיכל התהילה הלאומי לנשים.

בשנת 1971 החלה לאבד את ראייתה, חרף זאת המשיכה לצייר עד מותה בשנת 1986.

ג'ורג'יה א'וקיף מתה בגיל 98 והשאירה אחריה יותר מ-2,000 ציורים.

לקריאה נוספת

• נירה טסלר, פרחים תלושים משיח, תל אביב: רסלינג, 2012.
• דוד פייפר, אנציקלופדיה לאמנות ופיסול, כרך ד', הוצאת כתר, 1984, עמ' 12.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ורג'יה או'קיף בוויקישיתוף

• פירוט על ג'ורג'יה או'קיף - אתר רשת "עמלנט".
• "הארוטיקה של הפרח במחזה של גלאספל ובציור של או'קיף" - מאת ד"ר נירה טסלר
• על התערוכה של ג'ורג'יה אוקיף בטייט מודרן מאתר ה-BBC
• ג'ורג'יה או'קיף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ג'ורג'יה או'קיף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ג'ורג'יה אוקיף (1887-1986), דף שער בספרייה הלאומית
• ג'ורג'יה או'קיף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ורג'יה או'קיף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'ורג'יה או'קיף, באתר Discogs (באנגלית)