יאן סמאטס

יאן סמאטס
Jan Christiaan Smuts
לידה	24 במאי 1870; Riebeek West, מושבת הכף
פטירה	11 בספטמבר 1950 (בגיל 80); איירין, איחוד דרום אפריקה
שם לידה	Jan Christian Smuts
מדינה	איחוד דרום אפריקה
השכלה	ג'יזס קולג', קיימברידג'; אוניברסיטת סטלנבוש; כרייסט'ס קולג'; Paul Roos Gymnasium ;
מפלגה	המפלגה הדרום אפריקאית, המפלגה המאוחדת
בן או בת זוג	Isie Smuts
	3 בספטמבר 1919 – 30 ביוני 1924; (4 שנים)
	→ לואי בותה ג'יימס ברי מוניק הרצוג ←
	5 בספטמבר 1939 – 4 ביוני 1948; (8 שנים)
	→ ג'יימס ברי מוניק הרצוג דניאל פרנסואה מאלאן ←
פרסים והוקרה
	Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi; קצין גבוה במסדר לאופולד (1917); הצלב הגדול של מסדר הכוכב האפריקאי (1948); מדליית אלברט (1942); מדליית ג'יימס קוק (1947); הצלב הגדול במסדר לאופולד השני (1946); מדליית המלחמה הבריטית; מסדר מוחמד עלי ממצרים; כוכב 1914-1915; מסדר המושיע; הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב; מדליית הניצחון; כוכב צרפת וגרמניה; מסדר ההצטיינות; צלב המלחמה הבלגי; מדליית המערכה האירופית־אפריקאית־המזרח התיכון; עמית כבוד; מדליית הכתרת המלך ג'ורג' השישי; מדליית הכסף ליובל לג'ורג' החמישי; מדליית כוכב אפריקה; מפקד בלגיון הכבוד ;
חתימה

יאן כריסטיאן סמאטס (Jan Christiaan Smuts‏; 24 במאי 1870 - 11 בספטמבר 1950) היה איש צבא, מדינאי ואינטלקטואל דרום אפריקאי שכיהן בשתי קדנציות שונות כראש ממשלת דרום אפריקה. הוא גם כיהן במספר תפקידי מפתח בממשלת הרפובליקה הדרום-אפריקאית טרם איחודה של דרום אפריקה. סמאטס, בורי במוצאו, נודע בעמדותיו הפרו-בריטיות המובהקות. בין השאר זכור בתור ראש הממשלה האחרון של המדינה לפני עידן האפרטהייד. בישראל הוא זכור בשל אהדתו לרעיון הציוני.

ביוגרפיה

סמאטס נולד למשפחה בורית אמידה בחווה במושבת הכף הבריטית בדרום אפריקה. אביו היה ממוצא הולנדי, ואמו ממוצא הוגנוטי. בנעוריו הצטיין בלימודיו והתעמק בקריאה אינטנסיבית, וכבר בגיל צעיר הצטייר כאינטלקטואל המנותק מסביבתו החברתית. בשנת 1886 החל בלימודיו באוניברסיטת סטלנבוש(אנ'), שם החל לפתח תובנות ליברליות ולכתוב מאמרים בגנות העבדות וההפרדה הגזעית. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, שם סיים בהצטיינות יתרה לימודי משפטים.

עם שובו לדרום אפריקה עסק בעריכת דין ובעיתונאות בקייפטאון הבריטית. כעיתונאי ואנגלופיל, היה תומך נלהב בשלטון הבריטים, והחל מטפח את החלום של דרום אפריקה מאוחדת תחת האימפריה הבריטית, ברוח חזונו של ססיל רודס. בעקבות אכזבתו מדרכו המיליטנטית של ססיל רודס, עבר בשנת 1898 ליוהנסבורג שברפובליקה הדרום-אפריקאית הבורית, ובהמשך לבירה פרטוריה, שם מונה על ידי הנשיא פול קרוגר לפרקליט המדינה.

כשפרצה המלחמה האנגלו-בורית ב-1899 הועמד בראש יחידת קומנדו בורית והצטיין בלוחמת גרילה. בשנת 1907 מונה לשר בממשלתו של לואי בותה, שהייתה כפופה לבריטים ששלטו בטרנסוואל בעקבות ניצחונם במלחמה. עם קבלת עצמאותה של דרום אפריקה והקמת "איחוד דרום אפריקה" ב-1910, המשיך סמאטס לכהן בממשלה תחת בותה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז חזר לשירות צבאי. הוא היה בין מקימי צבא דרום אפריקה, ובשנת 1916 הוביל 55,000 חיילים מצבא דרום אפריקה במערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם הראשונה, בה גורש הצבא הגרמני מאפריקה^[1]. בסתיו 1917 הוזמן על ידי ראש ממשלת בריטניה דייוויד לויד ג'ורג' להיות חבר בקבינט המלחמה הבריטי^[2], שם סייע בהקמת חיל האוויר המלכותי. אחרי המלחמה היה סמאטס פעיל בוועידת השלום בפריז ב-1919 ובקביעת שיטת המנדטים בהסכם ורסאי, על פיה קיבלה דרום אפריקה את המנדט על דרום-מערב אפריקה הגרמנית, לימים רפובליקת נמיביה.

סמאטס שב לפוליטיקה הדרום אפריקאית בשנת 1919, ועם מותו של בותה באותה שנה התמנה לראש ממשלת דרום אפריקה^[3]. בשנת 1921 יצא לאירלנד בניסיון להביא להסכם שלום בין המורדים לממשלת בריטניה^[4]^[5]. הוא ניהל מדיניות ליברלית ופרו-בריטית, עד תבוסתו בבחירות בשנת 1924 למפלגה הלאומית בעלת האידאולוגיה הלאומנית-ימנית. לאחר תשע שנים באופוזיציה ובאקדמיה, חזר לממשלה כסגן ראש הממשלה בממשלת הקואליציה תחת הרפובליקאי בארי הרצוג^[6].

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דחה הפרלמנט את בקשתו של הרצוג להנהיג מדיניות נייטרלית, וקיבל את הצעתו של סמאטס לנתק את היחסים עם גרמניה. בעקבות זאת התפטר הרצוג, סמאטס קיבל את ראשות הממשלה^[7] והוביל מדיניות פרו-בריטית, שבאה לידי ביטוי בהתייצבות דרום אפריקה לצד בעלות הברית, צעד שלא זכה לפופולריות רבה בקרב עמיתיו האפריקאנרים האנטי-בריטים. סמאטס, שהיה ידידו הקרוב של וינסטון צ'רצ'יל מימי מלחמת העולם הראשונה, הוזמן שוב לכהן כחבר בקבינט המלחמה האימפריאלי הבריטי. באמצע 1940 שלח סמאטס את צבא דרום אפריקה לקניה למלחמה נגד כוחות הציר באפריקה.

ב-1941 קיבל דרגת פילדמרשל בצבא הבריטי. כוחות הצבא של דרום אפריקה הוצבו בחזית צפון אפריקה ודיוויזיה דרום אפריקאית הגנה על טוברוק בעת המצור על טוברוק^[8]. לאחר נפילת טוברוק ביוני 1942, ונפילת חיילים רבים של דרום אפריקה בשבי גרמניה, קרא סמאטס לנקום את טוברוק^[9] ועל קריאה זאת חזר פעמים נוספות^[10] עד חזרת כוחות בעלות הברית לטוברוק. לאחר הניצחון על כוחותיו של ארווין רומל באפריקה, הגיע סמאטס ללונדון והתקבל בכבוד רב^[11].

לקראת סוף שנת 1942 העביר סמאטס החלטה בפרלמנט בדרום אפריקה המתיר לחיילי ארצו להתנדב לשירות במלחמה מחוץ ליבשת אפריקה^[12].

בבחירות לפרלמנט בשנת 1943 הגדילה המפלגה המאוחדת של סמאטס את כוחה^[13]. בתום המלחמה מילא סמאטס שוב תפקיד בוועידת השלום בפריז. בכך היה למדינאי היחיד שחתם על הסכמי השלום של סיום שתי מלחמות העולם.

מדיניותו הפרו-בריטית של סמאטס והתייצבותו לצידה במלחמה גרמו לירידת הפופולריות שלו בקרב בני עמו האפריקאנרים, ובבחירות 1948 הוא נוצח ברוב קטן. בחירות אלה העלו לשלטון את המפלגה הלאומית בראשות דניאל פרנסואה מאלאן, שהנהיגה את משטר האפרטהייד הגזעני במשך ארבעת העשורים הבאים.

ממשלת בריטניה הכירה בתרומתו הרבה לטובת האימפריה הבריטית, והעניקה לו תעודות כבוד ואותות הצטיינות רבים. הוא מת ב-1950 בגיל 80 בחוותו שליד פרטוריה.

עמדותיו ומורשתו

בהיותו סטודנט, כתב מאמר בו טען שהתרבות היא תוצאה של השתחררות הדרגתית מכבלי המגבלות הביולוגיות. הוא הדגים זאת בהתפתחות של החוק האזרחי משלב החוק הפרימיטיבי אל הכרה מתרחבת בזכויות אדם, ומחוק שנגע רק למשפחה לחוק המקיף עמים ובהמשך את האנושות כולה^[14].

בשנת 1926 הוציא סמאטס את ספרו, הוליזם ואבולוציה, בו טבע את המונח הוליזם, שהוגדר כ"נטייה בטבע ליצור שלם הגדול מסכום חלקיו על ידי אבולוציה יצירתית". ההוליזם של סמאטס הייתה ריאקציה לפרגמנטציה של המדע וקריאה למדע שיוכל לתפוס את היצירה השלמה וכללה גם אלמנטים מיסטיים. סמאטס ראה באבולוציה דרך בה נוצרו יצורים יותר ויותר משוכללים והוליסטיים. רוב ההוליסטיים הגרמנים התעלמו מתרומתו של סמאטס לתחום^[15].

סמאטס היה למנהיג האחרון של דרום אפריקה לפני שלטון האפרטהייד. עמדותיו ביחס לאוכלוסייה השחורה היו מורכבות ולעיתים קרובות מלאות סתירות. מחד סמאטס גדל במושבת הכף שבה, לפחות ברמה הפורמלית, נהנו שחורים בעלי רכוש משוויון זכויות ולכן ביחס למנהיגים האפריקנרים במזרח המדינה עמדותיו ביחס לסוגיית הגזע היו ליברליות יותר. מאידך הוא היה חלק מאליטה שלטונית לבנה שרצתה לשמר את ההגמוניה שלה בכל מחיר. אומנם סמאטס לא חלק את ההשקפות הגזעיות של המפלגה הלאומית ביחס לאוכלוסייה השחורה, וראה באורבניזציה של האוכלוסייה השחורה (שהלאומנים קראו להגביל) דבר בלתי נמנע שעל הלבנים ללמוד לחיות איתו. לצד זאת הוא ראה בשחורים נחותים מבחינה תרבותית וסירב להעניק להם שוויון זכויות מלא (לרבות זכות בחירה אוניברסלית), מתוך אמונה שעליהם להגיע ל"רמת התפתחות גבוהה" קודם לכן, בהנחיית האדם הלבן. בתקופת שלטונו הראשונה (1919-1924) שחורים בעלי רכוש בשטחי מושבת הכף לשעבר יכלו להצביע לפרלמנט הדרום אפריקאי זאת על בסיס המסורת הבריטית שאפשרה זכות הצבעה מלאה לכלל בעלי הרכוש (שבתוכם היה גם מספר מצומצם אך משמעותי מספיק של שחורים). סמאטס תמך בזכות הזו וחסם עם מפלגתו בפרלמנט במשך מספר שנים את ניסיונות המפלגה הלאומית לשלול אותה. אך מנגד בכהונתו השנייה (1939-1948) כראש ממשלה נמנע, משיקולים פוליטיים, מלבטל את השינויים של קודמו בתפקיד, הרצוג, שהגבילו עוד יותר את הייצוג הפוליטי של השחורים בעלי הרכוש למספר מקומות מוגבל בפרלמנט. לצד זאת לקראת סיום שלטונו בשנת 1948 הקים סמאטס את וועידת פאגאן שקבעה שיש לצמצם את הסגרגציה ולפעול לשלב את האוכלוסייה השחורה יותר, וכן לקדם אותה מבחינה כלכלית (אך עדיין לא דיברה על שוויון זכויות). וועדה זו זכתה לגינוי מוחלט של המפלגה הלאומית שבהמשך עלתה לשלטון והלכה בכיוון ההפוך דרך כינון שלטון האפרטהייד.^[16]

להבדיל מהיחס למנהיגי האפרטהייד, השלטון הדרום אפריקאי הנוכחי של מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקאי לא התנער מסמאטס באופן מוחלט ורחובות ראשיים ביוהנסבורג, קייפטאון, ומקומות נוספים במדינה, עדיין קרואים על שמו, כמו גם רגימנט בצבא הדרום אפריקאי (שהוחלט בשנת 2019 לקרוא אותו על שמו של סמאטס לאור עברו הצבאי). בנוסף לכך ביתו שבאירין (מחוז חאוטנג) משמש עד היום כמוזיאון לתולדות חייו. מנגד השם של נמל התעופה הבין לאומי ביוהנסבורג שהיה קרוי על שמו, שונה לשמו של אוליבר טאמבו, שהיה מראשי מפלגת הקונגרס בשנים 1967-1991.

סמאטס והציונות

סמאטס היה תומך נלהב בתנועה הציונית^[17]^[18] ובהקמת מדינת ישראל. הוא אהד את הצהרת בלפור שקראה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, והפך חבר קרוב של חיים ויצמן אותו הכיר בלונדון. סעיף 22, שעל-פיו הוקם משטר המנדטים, היה בעיקרו פרי-רוחו של סמאטס, שניסח את הפרטים בתזכיר שנודע לימים בשם "החלטת סמאטס", ואושר רשמית על ידי "מועצת העשר" ב-30 בינואר 1919. בהחלטה זו נקבע גם כי ארץ-ישראל תהיה אחד משטחי המנדט שיוקמו, ברוח החלטת ממשלת בריטניה כפי שמצאה ביטוייה בהצהרת בלפור. הוא המליץ לציונים לנהוג במתינות ובסבלנות בהפיכה לרוב בארצם, כפי שביקש להנהיג בדרום אפריקה^[19]. עם הקמת מדינת ישראל היה מראשוני מדינאי העולם להכיר בה^[20], זמן קצר לפני שפינה את השלטון למפלגה הלאומית שהביסה אותו בבחירות.

הקיבוץ רמת יוחנן נקרא על שמו (העברי), ורחובות הנושאים את שמו קיימים בתל אביב, בירושלים, ובבאר שבע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאן סמאטס בוויקישיתוף

י. נדבה, איש הפלדה האפורה, המשקיף, 14 בנובמבר 1941
ד"ר א. פוירשטיין, הפילדמארשל סמאטס, הצופה, 27 במאי 1945
נטיעת יער סמאטס, יומני כרמל 1952 (התחלה 2:06)
סמאטס מדבר על שלום עולמי, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏, 1931
יאן סמאטס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי יאן סמאטס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
יאן כריסטיאן סמאטס (1870-1950), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ איתמר בן-אב"י, סמוטס, דואר היום, 23 באפריל 1920
^ סמאטס - שוב במערכה, דבר, 6 באוגוסט 1940
^ מברקים אחרונים, דואר היום, 5 בספטמבר 1919
^ לפתרון השאלה האירלנדית, דואר היום, 11 ביולי 1921
^ השאלה האירלנדית, דואר היום, 26 ביולי 1921
^ סמוטס סגן ראש הממשלה הקואליציונית, דבר, 27 בפברואר 1933
ממשלה קואליציונית בדרום אפריקה, דבר, 27 בפברואר 1933
^ נותקו יחסי דרום אפריקה - גרמניה, דבר, 6 בספטמבר 1939
בעולם, דבר, 7 בספטמבר 1939
^ דרום אפריקאיים בטוברוק, דבר, 26 באפריל 1942
^ לנקום את טוברוק, המשקיף, 30 ביוני 1942
^ גנרל סמאטס: מאות אלפי חיילים נוספים יבואו לנקום נקמת טוברוק, דבר, 24 באוגוסט 1942
^ אחר ביקורו של סמאטס בלונדון, המשקיף, 26 באוקטובר 1942
^ סמוטס: מתוך ייאוש משמיד היטלר את היהודים, הצופה, 22 בדצמבר 1942
^ אחרי הבחירות באפריקה הדרומית, משמר, 17 באוגוסט 1943
^ Imperial Ecology: Environmental Order in the British Empire, 1895-1945, page 43
^ Nils Bubandt, Ton Otto, Experiments in Holism: Theory and Practice in Contemporary Anthropology, page 252
^ Bill Freund, South Africa: The Union Years, 1910–1948 – Political and Economic Foundations, כרך 2, Cambridge: Cambridge University Press, 2011, Cambridge History of South Africa, עמ' 211–253, ISBN 978-0-521-86983-6
^ עזרת היהודים לבנות הברית תזכר להם, הצופה, 23 במאי 1941
^ על הנעשה והנשמע בחיינו, המזרחי, 30 ביוני 1921
^ מכתבים מדרום אפריקה, דואר היום, 7 בפברואר 1921
^ אפריקה הדרומית הכירה במדינת ישראל, דבר, 25 במאי 1948

[1] איתמר בן-אב"י, סמוטס, דואר היום, 23 באפריל 1920

[2] סמאטס - שוב במערכה, דבר, 6 באוגוסט 1940

[3] מברקים אחרונים, דואר היום, 5 בספטמבר 1919

[4] לפתרון השאלה האירלנדית, דואר היום, 11 ביולי 1921

[5] השאלה האירלנדית, דואר היום, 26 ביולי 1921

[6] סמוטס סגן ראש הממשלה הקואליציונית, דבר, 27 בפברואר 1933
ממשלה קואליציונית בדרום אפריקה, דבר, 27 בפברואר 1933

[7] נותקו יחסי דרום אפריקה - גרמניה, דבר, 6 בספטמבר 1939
בעולם, דבר, 7 בספטמבר 1939

[8] דרום אפריקאיים בטוברוק, דבר, 26 באפריל 1942

[9] לנקום את טוברוק, המשקיף, 30 ביוני 1942

[10] גנרל סמאטס: מאות אלפי חיילים נוספים יבואו לנקום נקמת טוברוק, דבר, 24 באוגוסט 1942

[11] אחר ביקורו של סמאטס בלונדון, המשקיף, 26 באוקטובר 1942

[12] סמוטס: מתוך ייאוש משמיד היטלר את היהודים, הצופה, 22 בדצמבר 1942

[13] אחרי הבחירות באפריקה הדרומית, משמר, 17 באוגוסט 1943

[14] Imperial Ecology: Environmental Order in the British Empire, 1895-1945, page 43

[15] Nils Bubandt, Ton Otto, Experiments in Holism: Theory and Practice in Contemporary Anthropology, page 252

[16] Bill Freund, South Africa: The Union Years, 1910–1948 – Political and Economic Foundations, כרך 2, Cambridge: Cambridge University Press, 2011, Cambridge History of South Africa, עמ' 211–253, ISBN 978-0-521-86983-6

[17] עזרת היהודים לבנות הברית תזכר להם, הצופה, 23 במאי 1941

[18] על הנעשה והנשמע בחיינו, המזרחי, 30 ביוני 1921

[19] מכתבים מדרום אפריקה, דואר היום, 7 בפברואר 1921

[20] אפריקה הדרומית הכירה במדינת ישראל, דבר, 25 במאי 1948

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]