יאן השני קז'ימייז', מלך פולין
 | |||||
| לידה |
22 במרץ 1609 קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1672 (בגיל 63) נבר, צרפת | ||||
| מדינה |
הדוכסות הגדולה של ליטא, האיחוד הפולני-ליטאי | ||||
| מקום קבורה | |||||
| בן או בת זוג |
Marie Louise Gonzaga (1649–?) Claudine Françoise Mignot (14 בספטמבר 1672–16 בדצמבר 1672) Katarzyna Franciszka Denhoff | ||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
יאן השני קז'ימייז' ואזה (פולנית: Jan II Kazimierz Waza, ליטאית: Jonas Kazimieras Vaza, 22 במרץ 1609 - 16 בדצמבר 1672) היה מלך פולין ודוכס גדול של ליטא בעידן "האיחוד הפולני-ליטאי", נשא פורמלית גם בתואר "מלך שוודיה" (1660-1642) ו"דוכס אופלה". בהיסטוריה של פולין הוא ידוע בעיקר בשם יאן קז'ימייז' (יאן קזימיר - במקורות זרים).
יאן קז'ימייז' היה בנם של זיגמונט השלישי ואזה (1632-1566) ושל קונסטנצה מאוסטריה (1631-1588). אחיו וקודמו כמלך היה ולדיסלב הרביעי ואזה. יאן קז'ימייז', אשר היה מיוחס לקיסרים לבית הבסבורג, היה השלישי והאחרון מבין מלכי פולין שהשתייכו לבית ואזה השוודי. הוא היה גם האחרון שבשליטי האיחוד הפולני-ליטאי המיוחס לשושלת יגיילו. בימי שלטונו, הממלכה הפולנית-ליטאית איבדה שטחים נרחבים במלחמות נגד הרוסים, השוודים, הטטרים והאוקראינים.
תאריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאן קזימיר, מלך פולין בחסד האל, דוכס גדול של ליטא, רוסיה, פרוסיה, מזוביה, סמוגיטיה, ליבוניה, סמולנסק, סבריה, צ'רניהוב, וגם מלך תורשתי של השוודים, הגותים והוונדלים וכו'
Ioannes Casimirus, Dei Gratia rex Poloniae, magnus dux Lithuaniae, Russie, Prussiae, Masoviae, Samogitiae, Livoniae, Smolenscie, Severiae, Czernichoviaeque; nec non Suecorum, Gothorum, Vandalorumque haereditarius rex, etc
(בלטינית)
חלקו במלחמת שלושים השנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כנסיך השתתף במלחמת שלושים השנים במאבק נגד צרפת, לצידם של ההבסבורגים. בשנת 1639 הסכים לקבל תפקיד פיקודי אצל המלך פליפה הרביעי מספרד, שנמצא גם הוא במלחמה נגד צרפת. הפליג מג'נובה על ספינת גלרה, אך בגלל מחלת ים ירד בנמל סן טרופה.
בהמשיכו את דרכו ביבשה עד למרסיי, נעצר על ידי משטרתו של הקרדינל רישלייה. אחרי ניסיון להימלט על סיפון האנייה הראשונה שעזבה את הנמל, נתפס בטודה בוק, כיום פור דה בוק. בפקודת רישלייה נכלא במבצר של סלון (סלון דה פרובאנס) ולאחר מכן הועבר למצודת סיסטרון, בה, אף על פי שהתקבל בכבוד, הושלך לכלא שבראש המצודה. משם הועבר כעבור זמן לצינוק בטירת ונסן משם שוחרר לפי החלטתו של רישלייה. ב-16 באוגוסט 1639. אחרי השחרור, ויתר על כל שאיפה פוליטית ונכנס למסדר הישועים. האפיפיור אינוקנטיוס העשירי מינה אותו כקרדינל בשנת 1646. בסופו של דבר ויתר על תפקיד זה ולא לבש מעולם את בגדי השרד של קרדינל.
מלך פולין
[עריכת קוד מקור | עריכה]במות אחיו, ולדיסלאב הרביעי, מלך פולין, נבחר הוא בשנת 1648 למלך פולין ודוכס גדול של ליטא והשיג אישור הכנסייה על מנת שיתחתן עם אלמנת המלך המנוח, גיסתו, לואיזה מריה לבית גונזגה-נוור.
למרות רצונו לשאת ולתת עם הקוזקים האוקראינים, בלחץ האצולה הפולנית ששאפה להרחבת שטחי הממלכה, נצרך להמשיך המלחמה נגדם. ב-20-30 ביוני 1651 ניצח את הכוחות הקוזקים והטטרים בקרב ברסטצ'קו, אך הקרבות פרצו שוב כשהקוזקים כרתו ברית עם רוסיה ובו זמנית שוודיה פלשה לפולין.
ב-1656 נחל תבוסה בוורשה מידי מלך שוודיה, קארל העשירי גוסטב. בהסכם שנחתם ויתר על זכויותיו לכתר שוודיה ומסר את ליבוניה לשוודים. המלחמה נגד רוסיה הסתיימה בהסכם אנדרוסובו.
נדר לבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באפריל 1656, במהלך מיסה בקתדרלה הלטינית בלבוב, שערך נציג האפיפיור, מסר יאן השני בטקס גרנדיוזי את ממלכתו לחסותה של מריה הקדושה, עליה הכריז כמלכה. מכיוון שכמעט כל המדינה נכבשה על ידי צבאות שוודיים או רוסיים, הנדר נועד להסית את האיכרים להתקומם נגד הפולשים. שתי סוגיות עיקריות שהעלה המלך בנדרים היו ההכרח להגן על האמונה הקתולית, שנראתה בסכנה חמורה מידיי התוקפים הלותרניים (ובמידה מסוימת האורתודוקסיים), ולהפגין את הרצון לשפר את מצב האיכרים.
השוודים גורשו להסוף ב-1657 והרוסים ב-1661. לאחר המלחמה, הוא לא עמד בדיבורו ולא פעל לשפר את מצבם של האיכרים, בעיקר בגלל התנגדויות של הסיים, שייצג את אצולת השלכתא ולא נמשך לרעיון של צמצום צמיתות, דבר שהיה עלול להשפיע לרעה על האינטרסים הכלכליים שלהם.
ב-19 בספטמבר 1657 חתם על הסכם והלאו לפיו דוכסות פרוסיה השתחררה מחסותו. הסכם חדש נחתם גם עם שוודיה - הסכם אוליבה. בפיקודו של יאן סובייסקי צבאו ניצח את הטטרים.
שנים אחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשנפטרה אשתו בשנת 1667 והוא מאס במלחמות ובמרד הדיאטה (אספה) הפולנית, התפטר יאן קז'ימייז' מתפקידו ב-16 בספטמבר 1668. בשנת 1670 יצא את פולין לצרפת כדי להיות אב המנזרים סן ז'רמן דה פרה וסן מרטן דה נוור.
ב-14 בספטמבר 1672 התחתן בפריז עם פרנסואז מרי מיניו (1711-1624), אלמנתו העשירה של האציל ומרשל צרפת פרנסואה דה ל'הוספיטל, אותה הכיר באחד הסלונים הפריזאים. החתונה התקיימה בפריז ברחוב דה פוס מונמארטר, אבל לא הוכרזה רשמית ולזוג לא נולדו ילדים.בהמשך נפל יאן קז'ימייז' למשכב והאשה ישבה שלושה חודשים בנוור (Nevers) ליד מיטת חוליו עד שנפטר ב-16 בדצמבר 1672 בגיל 63. יאן קז'ימייז' הובא לקבורה בכנסיית המנזר בסן ז'רמן דה פרה בפריז, שבה ניתן לראות עדיין המאוזולאום המרשים שעוצב לזכרו.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יאן השני קז'ימייז', מלך פולין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- יאן השני קז'ימייז', מלך פולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
