יאיר לורברבוים

יאיר לורברבוים

אין תמונה חופשית
לידה	25 במרץ 1958 (בן 66) ד' בניסן ה'תשי"ח ישראל
ענף מדעי	משפטים, מחשבת ישראל, פילוסופיה
עיסוק	מרצה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית
בת זוג	אורלי ליפסקי

יאיר לורברבוים (Yair Lorberbaum) (נולד ב-25 במרץ 1958) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, חוקר בתחום המשפט העברי, תורת המשפט, הפילוסופיה של ההלכה, ומחשבת ישראל.

ביוגרפיה

יאיר לורברבוים נולד ב־1958 ליעקב וצפרירה. בצעירותו למד בתיכון הימלפרב ובישיבת נתיב מאיר. בשנת 1976 למד בישיבת ההסדר הר עציון, ושירת בצה"ל כקצין בחיל השריון. הוא למד באוניברסיטה העברית פילוסופיה, מחשבת ישראל, תלמוד ומשפטים. בשנת 1987 הוא סיים תואר ראשון והוסמך לעריכת דין, בהמשך סיים תואר שני ותואר שלישי בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית.

קריירה אקדמית

את עבודת הדוקטורט כתב בנושא "צלם אלוהים: ספרות חז"ל הרמב"ם, והרמב"ן".

החל מ־1996 מלמד באוניברסיטת בר-אילן, בין השנים 1993 - 1996 שימש כעמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון. בין השנים 1988 – 2013, שימש כעמית מחקר במכון הרטמן, ובין השנים 1999 – 2006 שימש כחבר סגל במכון מנדל.

הוא שימש כמרצה אורח במחלקה לדתות באוניברסיטת פרינסטון (1995), בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב (1998), במחלקה לדתות של אוניברסיטת ייל (1999), בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה (2005-2006), באוניברסיטת הומבולדט של ברלין (2008) בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק (2011-2010), בישיבה יוניברסיטי בניו יורק (2017), באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (2020).

מחקריו

מחקרו הם בתחום המשפט העברי וההלכה, במיוחד בתקופותיה הפורמטיביות – הספרות התלמודית וספרות ההלכה בימי הביניים. במוקד מחקריו עומדים התיאוריה של המשפט העברי ושל ההלכה, יסודותיהם ההגותיים-התאולוגיים, וכן הנהרת דרכי החשיבה והפרשנות ההלכתית, גלגוליהן והתפתחותן. במחקריו נפגשים המשפט העברי וההלכה עם תורת המשפט והפילוסופיה של המשפט, ושתיהן יחד עם המחשבה היהודית לתקופותיה.

כמו כן מחקריו עוסקים בקשר שבין משפט עברי והלכה לבין פילוסופיה ותאולוגיה, ובתשתית התורת-משפטית של ההלכה, בתקופותיה השונות. עבודותיו ממוקדות בשחזור מבני מחשבה הלכתיים ופילוסופיים-תאולוגיים ובזיקות שביניהם, וכן בעיון בדרכי החשיבה ההלכתית, והכול בהקשרם ההיסטורי ובאמצעות המתודולוגיה הטקסטואלית-הפילולוגית. כלי מחקר מרכזיים שפרופ' לורברבוים משתמש בהם, לצד המתודה הפילולוגית-ההיסטורית, לקוחים מ־Legal Theory והפילוסופיה של המשפט, תחומי עיון שהתפתחו בעשרות השנים האחרונות, בעיקר בעולם האנגלו-אמריקאי, והיו לכלי מרכזי למחקר מערכות משפט ומוסדות משפטיים.

חיים אישיים

לורברבוים נשוי לפסיכולוגית אורלי ליפסקי. אב לחמישה; הילה, מיכה, יותם, יואל ורותם.

חיבוריו

בעברית:

• צלם אלהים – הלכה והגדה, שוקן: תל אביב וירושלים, תשס"ד, בספר זה – שזכה בפרס גורן-גולדשטיין לשנת תשנ"ז לספר הטוב ביותר בחקר מחשבת ישראל - הוצעו כיוון מקורי וכלי מחקר חדשים להבנת הגותם של חז"ל ויצירתם בענייני הלכה. חיבור זה הבהיר את הזיקה הייחודית בין האל והאדם, באמצעות ניתוח של המושגים 'צלם' ו'דמות' (רעיון הצלם כנוכחות). תרומה חשובה במיוחד של החיבור הזה היא בזיהוי ההשלכות של המושגים האלה על גופי הלכה רבים (על פרטיהם) בספרות התלמודית, במיוחד בתחומיה המשפטיים – דיני נפשות, מיתות בית דין, 'ההליך הפלילי', דיני ראיות, וכן - דיני חבלות, מלקות, ענייני פרייה ורבייה, נישואין וגירושין. כהמשך לספר זה פרסם פרופ' לורברבוים סדרת מאמרים. שניים על אודות פרשנות הרמב"ם לרעיון בריאת האדם בצלם אלוהים והשלכותיו על פסיקותיו ההלכתיות: 'הרמב"ם על צלם אלוהים: פילוסופיה והלכה – עברת הרצח, ההליך הפלילי ועונש המוות' (תרביץ סח), ו'מצוות פרייה ורבייה: חז"ל והרמב"ם' (עיוני משפט, תשס"א). מאמרים אלה מצביעים על ההבדל העמוק בין הרמב"ם לחז"ל בהבנת רעיון הבריאה בצלם, החידוש שלהם הוא הצבעה על השלכות פירושו על פסיקותיו ההלכתיות החדשניות. פרסום נוסף במסגרת הפרויקט הזה הוא מאמר רחב היקף על רעיון בריאת האדם בצלם אלוהים בקבלת הרמב"ן.
• מלך אביון – המלוכה בספרות היהודית הקלאסית, רמת גן, תשס"ח, חיבור זה עוסק בתפיסת המלך בספרות חז"ל. הוא משלב מחקר בבסיס הפוליטי-התאולוגי של המלוכה עם דיון בפרטי ההלכות הנוגעות למלכות בספרות התלמודית, תוך התמקדות בזיקות ובמתחים שביניהם. הפרק הראשון בספר משחזר שלושה מודלים בדבר היחס למלכות (ולסמכות פוליטית בכלל) במקרא, ומבוסס על ניתוח של פרקי חוק, היסטוריה, ותאולוגיה מקראיים. הרקע המקראי חיוני להבנת היחס למלוכה בספרות התלמודית, נושא שלא נדון באופן שיטתי וביקורתי קודם לכן. חיבור זה משלב דיון בתפיסות הקונסטיטוציוניות של החכמים עם ניתוח מפורט של הלכות המלך בספרות התלמודית (משנה, תוספתא, מדרשי הלכה, בבלי וירושלמי), והכול על רקע תפיסות פוליטיות במקרא, במזרח הקדום ובעת העתיקה המאוחרת, במיוחד בעולם הרומי. גם כאן מתגלה החשיבות הגדולה של מחקר החומר ההלכתי יחד עם מקורות תלמודיים אחרים (אגדה). גם חיבור זה מראה כי לא זו בלבד שהאגדה מאירה את ההלכה התלמודית על פרטיה אלא שמקורות הלכתיים מסייעים לפענח קטעי אגדה.

באנגלית:

• The Jewish Political Tradition, Vol. 1: Authority, Yale University Press: New Haven & London 2000 (with M. Walzer et al.)
• Disempowered King, Kingship in Classical Judaism, Continuum: London 2011.
• In God's Image – Myth, Theology and Law in Classical Judaism, Cambridge UP: Cambridge & New York 2015.

ספרים בעריכתו:

• ראשית, כתב עת בינתחומי במדעי היהדות, כרכים 1–2 (2010-2009)
• קובץ מאמרים על: Halakhic Realism, כרך מיוחד של כתב העת: דיני ישראל לא (2013)
• המסורת הפוליטית היהודית, כרך א: סמכות, ירושלים תשס"ז,

מאמרים (שיכונסו בעתיד לספרים) עוסקים בין השאר בנושאים הבאים:

• תפיסת המשל בכתבי הרמב"ם: סדרת מאמרים על תפיסת המשל של הרמב"ם, על שינויים שהתחוללו בתפיסת המשל שלו לאורך שנות יצירתו, על טיבן של הסתירות בכתביו ובפרט במורה הנבוכים (בעיקר 'הסיבה השביעית' לסתירה בהקדמת 'המורה')
• גזרת הכתוב - הלכה, תורת משפט ותאולוגיה: סדרת מאמרים על אודות הצירוף 'גזירת הכתוב' וגלגולי משמעותו בשיח המשפטי-ההלכתי, החל מן הספרות התלמודית ועד למאה ה-16. המאמרים מצביעים שני מובנים של 'גזירת הכתוב' במקורות ההלכה, האחד: תאולוגי, ועניינו הלכות-שאין-להם-טעם-(ידוע), והאחר: יוריספרודנטי-הלכתי, שעניינו הלכות שיש להם טעם, אלא שאין לטעם תוקף הלכתי, ושיש לדבוק בלשון הכלל (כלומר בטעמיו המערכתיים).
• הרמב"ם: פילוסופיה של המשפט והתיאוריה של ההלכה: מאמרים העוסקים בפילוסופיה של החוק ובתיאוריה של ההלכה של הרמב"ם, ובקשרים בין הלכה לפילוסופיה בכתביו העיוניים וההלכתיים.
• על כללים וטעמים בשיח ההלכתי: מאמרים העוסקים ביחס בין כללים וטעמים בהלכה (ובמשפט), בהסתייגויות שונות מטעמים, ריאליזם הלכתי.
• עלייתה של דתיות הלכתית של מסתורין והשגבה: סדרת מאמרים המבהירים את המושג: "דתיות הלכתית של מסתורין והשגבה", מצביעים על ראשיתו ועל עלייתו בעולם היהודי.
• קבלת הרמב"ן והרשב"א (ותלמידיהם): סדרת מאמרים על קבלת הרמב"ן ותלמידיו ('קבלת הרמב"ן על בריאת האדם בצלם אלוהים', 'האומנם קבלת הרמב"ן היא "ידע סגור"?', הרשב"א על טעמי המצוות, וויכוח הרשב"א עם הנוצרים, הריטב"א וספר הזיכרון).
• 'קנא שמו' - על אישיות האל במקרא: מאמרים על אישיות האל במקרא, ובעיקר על מנגנוני השליטה שלו בקנאתו ובכעסו, בהם: 'הקשת בענן - מנגנון שליטה בחרון', 'הקשת בענן בספרות חז"ל', 'יצחק וחרדת הנטישה של האל'. (את מרבית המאמרים ניתן למצוא באתר של יאיר לורברבוים, Yair Lorberbaum, ב-academia.edu).

פרסים

• פרס א"א אורבך, לעבודת דוקטור מצטיינת, האיגוד העולמי למדעי היהדות וקרן הזיכרון לתרבות יהודית – 1998.
• הפרס הבינלאומי ע"ש גולדשטיין-גורן לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל לשנים 2003 – 2007, מרכז גורן-גולדשטיין למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון – 2007.
• פרס תיגר למאמר מצטיין בחקר המשפט העברי הפקולטה למשפטים, בר-אילן- 2013, וכן ב – 2020.

קישורים חיצוניים

עליו

• מידע על יאיר לורברבוים בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של יאיר לורברבוים באתר רמב"י
• קורות חייו באתר אוניברסיטת בר-אילן
• יאיר לורברבוים באתר סימניה
• יאיר לורברבוים, דף שער בספרייה הלאומית

מאמריו

• ממקדש לאדם - תמורות במוקד הקדושה בספרות חז"ל, דעת 86, 2018, עמ' 377 - 396.
• הסיבה השביעית על הסתירות במורה נבוכים - עיון מחודש
• דמותו של יצחק וקנאותו של האל באתר מכון הרטמן, פורסם ב"עיוני מקרא ופרשנות מוקדשים ליעקב כדורי, כרך יא עמ' 31–69.
• נראתה קשת בימיו? - על אישיות האל במדרש באתר מכון הרטמן
• הקשת בענן - מנגנות שליטה מרחוק באתר מכון הרטמן
• על הסתייגות מטעמים בשיח ההלכתי: הפולמוס על אודות טעם האיסורים להשחית את פאת הראש והזקן, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כה, 45-102, תשע"ח.
• אהבת אלוהים ואהבת ההלכה - דו-שיח מאוחר בין הרב סולובייצ'יק זצ"ל לתלמידו הרב דוד הרטמן, באתר נאמני תורה ועבודה, ‏3 ביוני 2009.

סרטונים

• מקבלים שבת פרשת שופטים עם פרופ' יאיר לורברבוים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 27:55)
• התורה והקוראן / דתיות הלכתית של מסתורין והשגבה במסורת היהודית והמוסלמית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:21:00)
• הרצאה על הוויכוח היהודי נוצרי רשב"א ורמב"ן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:08:22)