לדלג לתוכן

טרינמול קונגרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרינמול קונגרס
তৃণমূল কংগ্রেস
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים ממאטה בנרג'י עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1 בינואר 1998 – הווה (27 שנים)
אידאולוגיות סוציאליזם דמוקרטי, לאומיות, חילוניות, רגיונליזם כלכלי, פופוליזם, ליברליזם חברתי, סוציאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
נוצרה מתוך הקונגרס הלאומי ההודי
מטה קולקטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית שמאל-מרכז עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
לוק סבהה
29 / 543
רג'יה סבהה
13 / 245
האספה המחוקקת של מערב בנגל
225 / 294
aitcofficial.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרינמול קונגרס הכלל-הודיבנגלית: সর্বভারতীয় তৃণমূল কংগ্রেস) היא מפלגה פוליטית בהודו שמרכזה במערב בנגל.

מפלגת טרינמול קונגרס הוקמה ב-1998 על ידי ממאטה בנרג'י, חברת הקונגרס הלאומי ההודי שנקלעה למחלוקת עם מנהיג הקונגרס במערב בנגל, סומאן מיטרה (אנ'). ממטה טענה שהקונגרס אינה רצינית במאבקה מול המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), מפלגת השלטון במערב בנגל משנות השבעים. בעקבות כך היא הודחה מהמפלגה בדצמבר 1997 ופנתה לדרך עצמאית, כשמפלגתה נרשמה על ידי ועת הבחירות של הודו באותו חודש, כשהיא פותחת את המפלגה באופן רשמי ב-1 בינואר 1998.[1] המפלגה החדשה הקימה ברית עם מפלגת העם ההודית ויחד המפלגות חתרו תחת שלטונה של המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית). המאבק הפולטי גלש למהומות מקומיות ומאבקים אלימים בין תומכי המפלגות ברחבי המדינה, כשמהומות ומאבקים מתחוללים ברחבי המדינה עד ל-2000.[2]

המפלגה הייתה שותפה בברית הדמוקרטית הלאומית וממטה ברנג'י הייתה שרת הרכבות בממשלת אטאל ביהארי ואג'פאיי.[1]

ב-2000 זכתה המפלגה בבחירות למועצה המוניצפאלית של קולקטה, שהייתה לראשונה מזה עשרים שנה שלא בשליטת החזית השמאלית.[1]

ב-2001 פרשה המפלגה מקואליציית מפלגת העם ההודית בעקבות פרשת שחיתות, וחתמה על הסכם מול הקונגרס הלאומי ההודי בבחירות לאספה המחוקקת של מערב בנגל ב-2001. בבחירות זכתה המפלגה ב-60 מושבים מתוך 226 שהתמודדה עליהם.[1]

נקודת המפנה של המפלגה הייתה ב-2006, כשממשלת מערב בנגל, בהנהגת המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), החליטה לקדם פרויקט להקמת אזור סחר מיוחד לכימיקלים בנאנדיגראם (אנ'), תוך הפקעת חלק נרחב מהעיר ועקירתם של כ-70,000 איש. ההחלטה הובילה למחאות נרחבות באזור, שנתמכו על ידי המפלגה. ב-14 במרץ 2007 פתחה המשטרה, לצד פעילי המפלגה הקומוניסטית, באש על המפגינים, כש-14 נהרגים. האירוע גרם להפעלת לחץ על הממשלת מערב בנגל, שנאלצה לבטל את התכנית. לצד זאת, הטרינמול קונגרס נהפכה לגורם דומיננטי במדינה.

בבחירות ללוק סבהה ב-2009 חתמה המפלגה על הסכם חלוקה עם הקונגרס הלאומי ההודי, כהברית זוכה ב-26 מתוך 42 מושבים של המדינה בלוק סבהה, 19 מהם לטרינמול קונגרס. המפלגה הייתה לשותפה בממשלת מאנמוהאן סינג השנייה.

בבחירות לאספה המחוקקת של מערב בנגל ב-2011 זכתה המפלגה ב-184 מתוך 294 מושבים באספה, והיא שולטת במערב בנגל מאז.

בספטמבר 2012 הודיעה המפלגה על משיכת חברותה בחזית הפרוגרסיבית המאוחדת (UPA), קואליציית המפלגות שבהנהגת הקונגרס.[3]

בספטמבר 2016 הכירה ועדת הבחירות של הודו במפלגה כמפלגה לאומית, לאחר שהמפלגה זכתה ב-6% מהקולות בחמישה ממדינות הודו בבחירות ללוק סבהה ב-2014, הכמות הנדרשת עבור הגדרה זו.[4]

מעמד המפלגה הלאומית ניטל מהמפלגה באפריל 2023 בעקבות חולשתה בבחירות ללוק סבהה ב-2019 לצד בחירות במדינות הודו.[5]

המפלגה חברה בברית הפיתוח ההודית הלאומית הכללית (אנ') (I.N.D.I.A), איחוד מפלגות האופוזיציה שהוקמה על ידי הקונגרס ב-2023.

אידאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה נעדרת מסמך אידאולוגי מחייב, ונטען כי היא חסרת אידאולוגיה יציבה ונוטה לפופוליזם.[6] בהיותה פלג פורש מהקונגרס הלאומי ההודי, המפלגה היא בעלת גוון אידאולוגי דומה לקונגרס, כשהיא מקדמת כלכלה ליברלית ברמה, תוך הקפדה על רטוריקה פרו-קבוצות מוחלשות באוכלוסייה.[6] לצד זאת, המפלגה מציגה גוון מסוים של לאומיות בנגלית.[6][7]

תוצאות בחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוק סבהה
שנה מושבים שינוי מדינה
1998
7 / 543
7 Increase מערב בנגל
1999
8 / 543
1 Increase
2004
2 / 543
6 Decrease
2009
19 / 543
17 Increase
2014
34 / 543
15 Increase
2019
22 / 543
12 Decrease
2024
29 / 543
7 Increase
האספה המחוקקת של מערב בנגל
שנה מושבים שינוי קולות אחוזים תוצאה
2001
60 / 294
11,229,396 30.66% אופוזיציה
2006
30 / 294
30 Decrease 10,512,153 26.64% אופוזיציה
2011
184 / 294
154 Increase 18,547,678 38.93% ממשלה
2016
211 / 294
27 Increase 24,564,523 44.91% ממשלה
2021
215 / 294
4 Increase 28,968,281 48.025 ממשלה

בנוסף, התמודדו מועמדים מטעם המפלגה באוטר פרדש, טריפורה, מגהלאיה, מניפור, גואה, אסאם וארונאצ'ל פרדש, אך לא היוו השפעה ממשית על הפוליטיקה במדינות אלו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרינמול קונגרס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 The fall and rise of Trinamool Congress, The Indian Express, ‏13 במאי 2011
  2. ^ Partha Sarathi Banerjee, Party, Power and Political Violence in West Bengal, Economic and Political Weekly vol. 46, no. 6, 2011, עמ' 16–18‏, JSTOR 27918111
  3. ^ Mamata Banerjee withdraws support to UPA government, טיימס אוף אינדיה, ‏18 בספטמבר 2012
  4. ^ Express Web Desk, Trinamool Congress gets national party status, The Indian Express, ‏2 בספטמבר 2016
  5. ^ Anupam Mishra, TMC loses national status: What the setback means for Mamata Banerjee's party, India Today, ‏10 באפריל 2023
  6. ^ 1 2 3 Sumit Howladar, Trinamool, Politics and Poribarton Comprehending the Ideological Connection, University of North Bengal
  7. ^ Indrajit Kundu, The Bengali card: Is Mamata trying to give TMC a new ideological core?, India Today, ‏25 בנובמבר 2020