לדלג לתוכן

טעות העתקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נזיר נוצרי בעבודת העתקה

טעות העתקה היא טעות הנוצרת בעת העתקת טקסט ממקור אחד למשנהו. טעויות שכאלה יכולות להיות השמטות, הוספות, שינויים ושינויי סדר. טעויות העתקה הן אופייניות למצבים כמו לקות למידה והפרעת קשב, אך יכולות להיגרם גם בשל חוסר תשומת לב רגעי או חוסר ריכוז.

כאשר מוצאים שינוי בין שני טקסטים שאמורים להיות זהים, ניתן לשער בחלק מהשינויים שמדובר בשגיאה, אך לא תמיד ניתן להחליט איזו גרסה שגויה ואיזו מקורית, בין היתר בשל האפשרות שהמקור היה שגוי וההעתק ניסה להציג תיקון.

היבט היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שקדמה להמצאת הדפוס, יצירת עותק נוסף נתאפשרה רק באמצעות העתקה ידנית של עותק זה, כך שכל עותק עשוי היה להיות שונה ממשנהו. המצאת הדפוס הביאה ליצירתם של עותקים רבים בבת אחת, אך גם במהלך ההכנה לדפוס נדרשה העתקה מכתב היד לסדר הדפוס. ההגהה באה, בין השאר, כדי לאתר טעויות בתהליך ההעתקה. בשלהי המאה העשרים עברו מרבית הכותבים לשימוש במעבד תמלילים, המאפשר העברה ישירה של הטקסט המקורי לסדר הדפוס באופן כמעט אוטומטי, כך שמשקלן של טעויות ההעתקה פחת. עם זאת, גם בטכניקה זו עלולות לקרות טעויות העתקה, כתוצאה מחוסר התאמה בין מערכת קידוד התווים של השולח לזו של המקבל.

איתור מקורן של טעויות העתקה בטקסטים (באמצעות השוואת מקורות היסטוריים שונים או באמצעות כלים אחרים) הוא אחד הכלים המשמש במחקר מודרני של טקסטים שהועתקו פעמים רבות, ביניהם התנ"ך, התלמוד והברית החדשה. עבודה זו נקראת גם בירור נוסח.

אחד הכללים המקובלים בבירור נוסח נקרא "Lectio difficilior potior" (מילולית: הקשה לקריאה הוא החזק). משמעותו היא שנוסח קשה לקריאה ונראה על פניו כשגיאה, עשוי להתברר כנוסח הקרוב יותר למקור, משום שהוא לא עבר ניסיונות עריכה.

סוגי הטעויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • השמטה פשוטה - ללא סיבה מיוחדת אלא מאי זהירות של המעתיק.
  • השמטה מחמת הדומות (הפלוגרפיה) - השמטה בטעות של אחת משתי אותיות או מילים זהות או דומות.
  • השמטה מחמת הסופות (הומויוטלאוטון) - השמטה בטעות של קטע מאחר שהעין קופצת משורה אחת לשורה אחרת בעקבות מילה דומה בשורות או סיומת זהה של המילים בשורות.
  • השמטות מחמת ההתחלות (הוֹמוֹיוֹאַרְקְטוֹן, Homoioarkton) - השמטה בטעות של מילים או קטע בגלל קפיצת העין מתחילת מילה אחת למילה אחרת המתחילה באותן אותיות.
  • השמטות חסרות הסבר - השמטה שחלה בנוסח שאת פשרו לא ניתן להסביר. מצד שני, ניתן להעלות השערה רחוקה יותר ולפיה מילים נוספו באחד הטקסטים כדי להסביר את הטקסט שלא היה מובן.
  • כתיבה כפולה (דיטוגרפיה) - הכפלת טקסט על ידי המעתיק בשיעור שבין אות למספר מילים.
  • גרסאות כפולות - לעיתים, כשלפני הסופר עמדו כמה גרסאות שונות לטקסט מסוים, ניתן למצוא שתיים או יותר מהן מיוצגות, בטעות או במכוון, בטקסט שכתב.
  • הערות - הערות שנכתבו בשולי או בצד הגיליון שילב המעתיק בטעות בפנים הטקסט ולפעמים במקום הלא נכון.

שינויי אותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חילופי אותיות דומות - בעדי נוסח רבים ניכרת החלפה בין אותיות, בשל דמיון ביניהן בהגייה כגון א-ה-ע, או דמיון בכתב כגון ד-ר, ה-ח בכתב האשורי או א-ת בכתב העברי. חילופי האותיות שמקורם בהגייה דומה מקובל לכנות בשם 'חילוף פונטי' ואילו אלה שמקורם בדמיון בכתב - חילוף גרפי.
  • שיכול אותיות (Metathesis) - לדוגמה, בכתבי יד של התלמוד הירושלמי נפוץ הטעות בין בר לרב.
  • פיצול וחיבור אותיות - לדוגמה, אות צ מטושטשת ניתן לטעות ולראות ינ. לאידך אותיות ין צפופות ניתן לטעות ולקרוא ץ. (תופעה המכונה "ליגטורה ו"ליגטורה הפוכה").
  • פיצול וחיבור מילים (Fusion and Fission) - מילה אחת שבטעות פוצלה על ידי המעתיק לשתים, ולהפך שתי מילים שחוברו על ידי המעתיק למילה אחת.
  • השמטת אל"ף נחה - לעיתים השמיטו מעתיקים אותיות אל"ף, אם בשל היותן חסרות ניקוד ואם בשל היאלמות האל"ף בשפת הדיבור והעתקת התנועה לאחר העיצור הקודם.
  • הבדלים מורכבים - במקרים רבים השתבשו מילים ביותר מאחת מהדרכים שצוינו.
  • קיצורים - נראה שהיו מעתיקים שהבינו אותיות מסוימות כקיצורים.

טעויות העתקה בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המיתולוגיה הנוצרית, השד טיטיווילוס שותל טעויות בכתבי הקודש אשר מעתיקים הנזירים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]