לדלג לתוכן

טל שאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טל שאול
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1960 (בן 64 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה סגן-אלוף סגן-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
תפקידים אזרחיים
מנהל מחוז ירושלים של קופת חולים מאוחדת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טל שאול (נולד בשנת 1960) היה ראש אגף אבטחה בשב"כ. בעבר פיקד על יחידת שמשון.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאול נולד וגדל בקיבוץ כיסופים. בפברואר 1980 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. שאול השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי ולחם במלחמת לבנון הראשונה. שאול השלים קורס קציני חי"ר ושב לשייטת כמפקד צוות[1]. לאחר מכן השתחרר מצה"ל, ועבד כמדריך בני נוער בקיבוצו. כעבור כשנה שב לשירות בקומנדו הימי. ב-26 ביולי 1987, פיקד על כוח במבצע חצב עדין, מארב שערכו לוחמי השייטת כנגד רכבי מחבלים בקרבת צידון[2]. הוא שימש במספר תפקידי פיקוד בשייטת ובהם מפקד יחידת הפושטים ולקח חלק במבצעים מיוחדים רבים. בהמשך השלים קורס חובלים וקורס פיקוד ימי, והחל את שלב ההתמחות לפיקוד על סטי"ל.

בשנת 1993, לאחר שמפקד חיל הים, האלוף אלכס טל, סירב לקדמו מבלי שיפקד על סטי"ל[3], נענה לבקשת מפקד חיל הים (עמי אילון) ואלוף פיקוד הדרום דאז, מתן וילנאי, ושימש כמפקד יחידת שמשון. שאול הוביל את היחידה במבצעים מיוחדים כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה הראשונה, תחת פיקודם של מפקדי אוגדת עזה דאז תא"ל יום טוב סמיה ואחריו תא"ל דורון אלמוג תוך שיתוף פעולה הדוק עם השב"כ. בתקופת פיקודו של שאול פותחה על ידי יחידת שמשון, תוך כדי ביצוע מאות מבצעים מוצלחים, התורה שכונתה סיר לחץ (תפיסה זו מוסדה על ידי תא"ל סמיה במטרה להביא ללכידת מחבלים תוך סיכון מינימלי לחיילי צה"ל). בשיטה זו הצליחה היחידה בפיקודו של שאול להביא ללכידת מחבלים מסוכנים ביותר ללא אף הרוג בקרב היחידה. בין היתר, פיקד על מבצע בו הרגו לוחמי היחידה בפיקודו את עימאד עקל שרצח במו ידיו עשרה חיילים ואזרחים. בתפקידו כמפקד היחידה הוביל את אנשיו בפעילות קרבית ובפעילות מסתערבת[4]. בשנים 1996-1994 פיקד על פלגת הלוחמים בשייטת 13. בשנים אלו פעלה שייטת 13 במגוון משימות מבצעיות התקפיות ומודיעיניות במגוון יעדים ייעודיים ליחידה ובלחימה ברצועת הביטחון.

לאחר רצח רבין, בעקבות פנייתם של ראש השב"כ עמי אילון (שהובא לשקם את השב"כ לאחר רצח רבין) וראש אגף האבטחה בשב"כ דאז אבי דיכטר, פרש טל שאול מצה"ל, והתגייס לשב"כ. בשנים 19972000 פיקד על היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות[5]. תחילת דרכו של שאול בשב"כ ביחידה לאבטחת אישים עוררה התנגדויות, והיו שסברו שניתן היה למנות מפקד ליחידה מתוך השב"כ. אולם בשנים אלו הוביל שאול את שיקום היחידה לאבטחת אישים ואת גיבוש תורת הפעלתה. במסגרת זו שונו שיטות פעולה, תהליכי עבודה והמבנה הארגוני, והותאמו למציאות שאחרי רצח ראש הממשלה. בשנות פיקודו על היחידה ביצעה היחידה מאות מבצעי אבטחה מורכבים בארץ ובעולם. בין השאר אבטחה את ביקור האפיפיור בשנת 2000, ועידות בינלאומיות ועוד. שאול הוביל את הטמעת המלצות דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט שמגר שחקרה את רצח רבין, ושינויים בהתאם לדוחות מעקב של מבקר המדינה. בתוך כך שיפר את שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל, שהיה קשה להסדרה על רקע המתיחות בין השב"כ למשטרה בעקבות רצח רבין, והחששות של שני הגופים מהשלכות אחריותם לרצח נוסף.

לאחר סיום תפקידו זה, עבר שאול הכשרה כמבצע ומפקד באגף המבצעים בשב"כ והתמנה בהמשך לכך למפקד יחידה מבצעית באגף. במסגרת תפקידו זה הוביל שאול את היחידה במאות מבצעים נגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, ובמבצעי מודיעין מגוונים בשיתוף פעולה הדוק עם צה"ל, הימ"מ והמשטרה. בהמשך שימש בתפקיד סגן ראש אגף המבצעים בשב"כ וראש המטה המבצעי שלו. בשנת 2005 מונה לתפקיד ראש אגף אבטחה[6]. בתפקידו זה הוביל שאול רפורמה עמוקה ורחבה באגף האבטחה ובגופים המונחים על ידו (אגף הביטחון באל על, חטיבת הביטחון במשרד החוץ ועוד). בשנים 20092011 מילא תפקיד ראש אגף ההדרכה בשב"כ. לאחר מכן פרש מן השירות ומונה למנהל מחוז ירושלים של קופת חולים מאוחדת. לאחר כשש שנים בתפקיד מנהל מחוז ירושלים קודם שאול לתפקיד סמנכ"ל התפעול של קופת חולים מאוחדת. לאחר מכן שאול הלך לנהל את תוכנית אודם.

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאול נשוי ואב לארבע. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה ותואר שני במדיניות ציבורית וממשל מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

שאול זכה לפרסום בציבור בעקבות הסרט "מבצע סבתא" שיצר אחיו, דרור שאול[7], שכן שימש השראה לדמות גיבור הסרט, "קרמבו"[8].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg‏, 11 במרץ 2005.
  2. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 649-650.
  3. ^ יואב לימור, הולך מעזה, מעריב מסוף סופשבוע, ‏ 17.09.1999, עמוד 20, כפי שהועלה באתר "פרש".
  4. ^ עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg‏, 11 במרץ 2005.
  5. ^ אמיר אורן, ראש אגף האבטחה בשב"כ יפרוש, למרות האיומים על בכירים ערב ההתנתקות, באתר הארץ, 13 בפברואר 2005.
  6. ^ מוטי אהרוני, תפקוד יחידות הביטחון במשרדי הממשלה, באתר נציבות שירות המדינה, ‏ 25.03.2007.
  7. ^ יום טוב סמיה, "מנהיגות ברגעים של אמת", הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014, עמוד 373
  8. ^ עמוס הראל, "קרמבו בעקבות המתנקש", הארץ, ‏ 18.02.2005