לדלג לתוכן

אלינה גרנצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלינה גרנצ'ה
Elīna Garanča
לידה 16 בספטמבר 1976 (בת 48)
ריגה, לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמית יאזפס ויטולס הלטבית למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת אופרה
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול מצו סופרן
שפה מועדפת לטבית, אנגלית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Karel Mark Chichon עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור שלושת הכוכבים, דרגה שלישית (2016)
  • Echo Klassik Female Singer of the Year (2007)
  • Echo Klassik Female Singer of the Year (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
elinagaranca.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלינה גרנצ'הלטבית: Elīna Garanča) היא זמרת מצו-סופרן לטבית.

אלינה גרנצ'ה נולדה ב-16 בספטמבר 1976 בריגה שבלטביה למשפחה מוזיקלית: אביה היה מנהל מקהלה, ואמה אניטה הייתה זמרת לידר,[1][2][3] פרופסור באקדמיה הלטבית למוזיקה, פרופסור חבר באקדמיה הלטבית לתרבות, מורה למוזיקה ווקאלית באופרה הלאומית של לטביה, וגם מורה פרטית לפיתוח קול.[4][5]

גרנצ'ה למדה שירה באקדמיה הלטבית למוזיקה ב-1996, אצל סרגיי מרטינוב. המשיכה את לימודיה בווינה אצל אירינה גברילוביץ' ובארצות הברית אצל וירג'יניה זיאני. החלה את הקריירה המקצועית שלה בתיאטרון מינינגן בגרמניה בשנת 1998,[6] ולאחר מכן הופיעה באופרה של פרנקפורט. ב-1999 זכתה בתחרות השירה של מרים הלין בהלסינקי, פינלנד.[7]

פריצת הדרך הבינלאומית של גרנצ'ה הגיעה ב-2003 בפסטיבל זלצבורג כששרה את אניו בהפקת "חסדו של טיטוס" של מוצרט, בניצוחו של ניקולאוס הרנונקור. הזמנות להופעות הגיעו במהירותː שרלוט ב"וורתר", דורבלה ב"כך עושות כולן", באופרה הממלכתית של וינה (2004) ובהפקה בפריז בבימויו של פטריס שראו (2005). ב-2006 היא חזרה ל"חסדו של טיטוס", הפעם שרה את התפקיד של ססטו. ב-2007 הופיעה בפרק האמנותי של טקס הענקת פרס נובל. הקלטת הסולו הראשונה שלה, Aria Cantilena, יצאה בשנת 2007 וזכתה להצלחה רבה בקרב הציבור והמבקרים. ב-12 בינואר 2008 גרנצ'ה ערכה את הופעת הבכורה שלה במטרופוליטן אופרה בניו יורק, בתפקיד רוזינה באופרה הספר מסביליה של רוסיני.[8] על הופעת הבכורה שלה כתב ברנרד הולנד ב"ניו יורק טיימס": "גב' גארנצ'ה היא הדבר האמיתי... טכניקות שירה מודרניות מתקשות לאמץ ולבצע את הדגשים של רוסיני מתחילת המאה ה-19, על מהירות, קלילות וארטיקולציה אתלטית. גב' גארנצ'ה הייתה היחידה על הבמה שנשמעה נינוחה לחלוטין. שירתה קלחה ושליטתה במעברים הופגנה להפליא".[9] גארנצ'ה שרה את התפקיד הראשי של כרמן של ז'ורז' ביזה בהפקות 2010 ו-2015 של המטרופוליטן אופרה. בקונצרט הפתיחה של פסטיבל המוזיקה Rheingau 2011 במנזר אברבך היא ביצעה את שבעה שירים מוקדמים של אלבן ברג עם תזמורת הרדיו של פרנקפורט בניצוחו של פאבו ירווי.[10]

במאי 2018 גרנצ'ה הופיעה לראשונה כדלילה בשמשון ודלילה של קאמי סן-סנס באופרה הממלכתית של וינה בניצוחו של מרקו ארמיליאטו.[11] בשנת 2018, הופיעה כדלילה במטרופוליטן אופרה.[12]

בעונת 2020/21 הופיעה בהופעות מיוחדות שזכו לשבחי הביקורת של הרקוויאם של ורדי בפירנצה עם זובין מהטה ובלה סקאלה עם ריקרדו שאיי, שהופיעו גם כשידורי טלוויזיה.

במהלך עונת 2021/22 ערכה את הופעת הבכורה שלה בתור נסיכת בויון ב"אדריאנה לקוברר" של צ'ילאה בווינה.

שניים מאלבומיה הקודמים (רומנטיקה ומדיטציה) זכו בפרס ECHO Klassik. אלבום שזכה לשבחים ביקורתיים, Sol y Vida, יצא בשנת 2019. בשנת 2020, הוציאה את אלבום הרסיטל הראשון שלה, הכולל את מחזור השירים של שומאן Frauenliebe und Leben ומבחר שירים של ברהמס, ואחריו האלבום Live from Salzburg שיצא ב-2021 המתעד אירועים בולטים בפסטיבל זלצבורג 2020 ו-2021 עם הפילהרמונית של ווינה וכריסטיאן תילמן. היא זכתה בפרסים לאומיים ובינלאומיים רבים ובתואר קמרסנג'רין שהוענק לה על ידי ה-Wiener Staatsoper על מסירותה לתיאטרון, עם למעלה ממאה ושישים הצגות של שמונה עשר תפקידים מאז הופעת הבכורה שלה ב-2003.היא אורחת קבועה בתיאטראות כמו המטרופוליטן אופרה וקרנגי הול בניו יורק, האופרה הממלכתית של וינה, ה-ROH קובנט גארדן בלונדון, פסטיבל זלצבורג, ה-Festspielhaus בבאדן-באדן, ה-Bayerisches Staatsoper במינכן, הדויטשה אופרה בברלין ובהיכל ויגמור בלונדון. ממשיכה להופיע בקונצרטים, פסטיבלים ורסיטלים ברחבי העולם. הופעת הבכורה שלה בארנה של ורונה בתפקיד כרמן בפסטיבל האופרה ה-99 ב-2022.

ב-4 בספטמבר 2020 היא שרה את Messa da Requiem של ג'וזפה ורדי כסולנית מצו-סופרן, שהופיעה בקתדרלת מילאנו להנצחת קורבנות קוביד-19. איתה הסולנים קרסימירה סטויאנובה (סופרן), פרנצ'סקו מלי (טנור), רנה פאפה (בס); המקהלה והתזמורת של תיאטרו אלה סקאלה בניצוח המאסטרו ריקרדו שאייי.

גארנצ'ה נשואה למנצח קארל מארק צ'יצ'ון, ולהם שתי בנות. היא שולטת בלטבית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית ואנגלית.

פרסים ואותות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1999: First Place: Mirjam Helin International Singing Competition (Finland)
  • 2000: Latvian Great Music Award
  • 2001: Finalist: Cardiff BBC Singer of the World Competition (UK)
  • 2005: Nominated: Grammy Award for the recording of Bajazet
  • 2006: MIDEM Classical Award: "Best Opera", recording of Vivaldi's Bajazet with Fabio Biondi, conductor; Patrizia Ciofi, David Daniels, Ildebrando D'Arcangelo, Vivica Genaux and Marijana Mijanovic.
  • 2006: European Culture Prize in Music (Soloist Category) awarded by the Pro Europa / European Foundation for Culture (Switzerland/Germany)
  • 2007: Echo Klassik Award: "Singer of the Year" for the solo CD "Aria Cantilena"
  • 2007: Three-Star Order: awarded by the Latvian State
  • 2009: Echo Klassik Award: "Singer of the Year"
  • 2010: Musical America Award: "Vocalist of the Year"
  • 2010: MIDEM Classical Award: "Singer of the Year"
  • 2010: Latvian Great Music Award
  • 2013: Austrian Kammersängerin
  • 2013: Echo Klassik Award: "Best Solo Recording of the Year", (duets/opera/opera arias for Romantique, works by Berlioz, Donizetti, Gounod, Lalo, Saint-Saëns, Tchaikovsky and Vaccai). Filarmonica del Teatro Comunale di Bologna, cond. Yves Abel
  • 2015: Echo Klassik Award: "Solo recording of the year"
  • 2018: Rigan of the Year (Gada rīdzinieks)
  • 2019: Latvian Excellence Award in Culture.

מועמדת לפרס גראמי ב-2006 וב-2019.

הרפרטואר של גארנצ'ה כולל:[5][13]

מלחין אופרה תפקיד
מוצרט חסדו של טיטוס אניו
מסקאני אבירות כפרית לולה
מסקאני אבירות כפרית סנטוצה
מוצרט נישואי פיגארו קרובינו
שטראוס אביר הוורד אורטביאן
מאסנה ורתר שרלוט
מוצרט כך עושות כולן דורבלה
מוצרט חסדו של טיטוס ססטו
רוסיני הספר מסביליה רוזינה
רוסיני לה צ'נרנטולה אנג'לינה
ביזה כרמן כרמן
בליני בני קפולט ובני מונטגיו רומיאו
דוניצטי אנה בולנה גיין סימור
דוניצטי רוברטו דוורו שרה
דוניצטי לה פבוריטה ליאונורה
ברליוז הטרויאנים דידו
מוצרט דון ג'ובאני דונה אלוירה
מאסנה הנווארית אניטה
שטראוס העטלף אורלובסקי
אופנבך סיפורי הופמן ניקלאוס
בליני נורמה אדלגיזה
ורדי דון קרלו אבולי
ורדי פלסטף מג פייג'
ברליוז קללת פאוסט מרגריט
סן-סנס שמשון ודלילה דלילה
וגנר פרסיפל קונדרי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלינה גרנצ'ה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Gurewitsch, Matthew (28 ביוני 2009). "A Mezzo Kicks Up Her Heels in High Style". The New York Times. ארכיון מ-2013-06-24. נבדק ב-2010-06-27. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Loomis, George (10 בינואר 2008). "Opera's Switch Hitter". The New York Sun. ארכיון מ-2016-06-08. נבדק ב-2016-06-08. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Elina Garanca – Biography". Deutsche Grammophon. ארכיון מ-2016-06-08. נבדק ב-2016-06-08.
  4. ^ Kuusisaari, Harri (22 ביולי 2009). "Latvian blonde is eager to alter her image". The Mirjam Helin International Singing Competition. Finnish Cultural Foundation. אורכב מ-המקור ב-2012-04-26. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Anita Garanča's website". אורכב מ-המקור ב-2016-06-08. נבדק ב-2016-06-08.
  6. ^ Theurich, Werner (3 באפריל 2007). "Sopranistin Elina Garanca: Coole Diva, kesser Charme". spiegel.de (בגרמנית). אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2013. נבדק ב-10 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Laureates and Jury 1999". The Mirjam Helin Competition. נבדק ב-25 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Rossini's Il Barbiere di Siviglia". BBC. 26 בינואר 2008. ארכיון מ-2008-01-29. נבדק ב-2014-03-18. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Holland, Bernard (14 בינואר 2008). "Barreling Through Rossini With a Noises Off Rhythm". The New York Times. ארכיון מ-2013-12-18. נבדק ב-2008-01-14. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Klaus Ackermann (27 ביוני 2011). "Magische Momente" (בגרמנית). op-online.de. ארכיון מ-2016-06-08. נבדק ב-2016-06-08. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Ritterband, Charles E. (12 במאי 2018). "Samson, Dalila und eine Badewanne – grandios gescheiterte Neuinszenierung in Wien" [Samson, Dalila and a bathtub – a terrific failed new production in Vienna]. Klassik begeistert (בגרמנית). {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Samson et Dalila". 20 אוק' 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Elina Garanca". Wiener Staatsoper. ארכיון מ-2016-06-08. נבדק ב-2016-06-08.