טיוטה:יהדות טורקמניסטן
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה. | |
 | |
| לבוש אופייני בקרב הקהילה | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|---|---|
|
 טורקמניסטן מאות בודדות | |
| שפות | |
| עברית • בוכרית • פרסית • ידיש • רוסית • טורקמנית | |
| דת | |
| יהדות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| יהדות ארצות האסלאם • יהדות בוכרה • מרכז אסיה |
_(14580908517).jpg)
יהדות טורקמניסטן היא קהילה יהודית קטנה במרכז אסיה, במדינת טורקמניסטן של ימנו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיעוד ושורשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב היותה קהילה יהודית קטן, ותיעוד מועט מאוד שנשמר ועקב היותה במיקום מבודה יחסית; רוב ההיסטוריה והתרבות היהודית במקום לוט בערפל. אם זאת הערכות כי שורשי הנוכחות היהודית במקום חוזרים לאחור לפחות לסוף העת העתיקה,[1] במידה דומה לקהילות יהודיות הנמצאות בשכנות לקהילה זאת. סימוכין לכך ניתן למצוא במקורות כדוגמת: התלמוד הבבלי כפי שאלו עולים מדיברי שמואל בר ביסנא[2] על קהילה במרב ותיעודי אוכלוסיה נוספים, לצד מעט כתובות וממצאים. אך רוב הזמן היה מדובר בנוכחות דלה, בעיקר של סוחרים ובעלי מלכה על דרך המשי ולא "בקהילת קבע".[3][4]
גיבוש קהילה החל מסוף ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה ההיהודית בטורקמניסטן החלה להתגבש בסביבות המאה ה-17, עם הגעתם של יהודים מקהילות סמוכות ובפרט מפרס ואפגניסן. אלהם יצטרפו יהודים בוכרים, ולאחר מכן עם נפילת טורקמניסטן לאזור השפעה רוסי וסובייטי, גם מספר יהודים מקהילות אשכנז. קבוצות אלו הגיע להיתיישבה במקום עקב פרנסה או רדיפות
הערכות כי בסביבות שנות השלושים של המאה ה-20 הגיעה הקהילה היהודית בטורקמניסטן לשיאה וכללה כ-3,000 נפש.
דעיכת הקהילה ועד ימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב יחס מדכא כלפי היהודים בטורקמניסטן מצד השלטון הרוסי וחמור מכך בתקופה הסובייטית, הקשו לקיים אורח חיים יהודי בפומבי. עקב כך נסגרו מוסדות הקהילה, ולצד האפליה לא פעם אף הואשמו אנשי הקהילה בריגול עבור מדינות כמו איראן, אפגניסטן וישראל.
לאחר התפרקות ברית המועצות וקבלת עצמאות טורקמניסטן, מרבית הקהילה עלתה לישראל וארצות הברית. והנותרים (בין עשרות למאות בודדות) רובם בני הקהילה האשכנזית החדשה ממשיכה להימנע מקיום אורח חיים וקהילה יהודים. זאת בין היתר עקב מגבלות השלטון המחמירות, כמו גם שנים רבות של נתק מכל קשר יהודים, לצד חשש מאוכולוסיה מוסלמית עוינת.
רוב היוצאים מהקהילה בישראל השתקעו במשור החוף ואזור ירושלים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היהודית בטורקמניסטן מתאפיינת במספר תתי-קהילות עם מאפיינים ורקעים היסטוריים שונים, החיים זה לצד זה ואף בקהילות מעורבות.
הקהילה הפרסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תנועת אוכלוסיה יהודית מכיוון איראן לטורקמניסטן ובכלל בנתיבי המסחר אל המזרח אינה דבר חדש, וידוע כי התרחשה כברת בתקופות מוקדמות.[5] אם זאת תיעוד ראשון לקהילה מקרב יהודי פרס, שידוע כי העתיקה את מקום מושבה והשתקעה בטורקמניסטן, מגיע מכמה יהודים מהעיר משהד (באיראן), שנכפה עליהם להמיר את דתם לאִסְלַאם ב-1839. ועל כן ברחו לטורקמניסטן, לאחר שהתיישבו בעיקר במרב חזרו ליהדותם.[6][7]
אלהם הצטרפו גלי הגירה נוספים מיהודי פרס. ואלו יהיו הקהילה הדומיננטי בטורקמניסטן, עד לעזיבת מרביתם לישראל עם התפרקות ברית המועצות בסוף שנות ה-80 וראשית ה-90. ולאחריו עם קבל העצמאות בטורקמניסטן וסגירת השערים, קהילה זאת תהווה בין 20 ל-30 אחוז מהיהודים במדינה. רבים מהם מתגוררים אשגבאט בירת המדינה.[8][9]
הקהילה האפגנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית קהילת היהודים האפגנית הגיע לטורקמניסטן לצורכי פרנסה במחצית השנייה של המאה ה-19 וראשית ה-20 ומיעוט אף קודם לכן.[10]
רבים מהם הגיעו מהראת, ועברו ליולוטן וסביבת נוסף למקומות כמו מרב. אלו מנו מעל ל-40 משפחות.[11]
הקהילה בוכרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיעודים ראשוניים לקהילה יהודית בוכרית בטורקמניסטן מגיעים כבר ראשית המאה ה-19. אותם ראשוני היהודים היו סוחר שעברו במקום, ולאחר מכן גם התיישבות בו כדרך קבע. על פי עדותו של יוסף וולף (אנ') שערך מסע באזור ב-1835, הוא ציין כי מצא במרב קהילה בוכרית קטנה.[12]
לאחר כיבוש מזרח טורקמניסטן בידי אמירות בוכרה, התיישבו באזור יהודים נוספים,[13] ובפרט בעיר טורקמנאבאט. בסוף המאה ה-19 נכנס האיזור לתחומי ההשפעה של האימפריה הרוסית, דבר שתרם בתחילה לשיפור במצב הקהילה. על-פי עומדן ב-1895 היו רק במרי (היא מרב המודרנית) 486 יהודים בוכרים שהיו ליותר משבעה אחוז מהעיר, רובם עסקו במסחר ומלאכה. ואף מעמד הכלכלי של חלקם היה גבוהה. אבל בדומה לשאר הקהילות היהודיות בטורקמניסטן מצב זה החל להשתנות לרעה כבר בסוף תקופת הקיסרות הרוסית ועד לעזיבת מרבית בני הקהילה עם התפרקות ברית המועצות.[14]
כמעת כלל יוצאי הקהילה עלו לישראל, והתישבו בערי החוף ואזור ירושלים. והנותרים בטורקמניסטן ממשיכים להתגורר בבירה ומזרח המדינה.
קהילת יוצאים אשכנז
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היהודית האשכנזית היא הקהילה היותר צהירה מבין הקהילות בטורקמניסטן,זאת החלה להגיע במספרים קטנים לאזור טורקמניסטן לאחר נפילתו לתחום השפעה הרוסי והפיתוח התעשייתי בו. אלהם יצטרפו במשך השנים עוד מספר יהודים, שחיפשו מפלט מפני רדיפות או שהתיישבו באזור בכְּפִיָּיה בידי השלטון הרוסי וסובייטי.[15]
מרבית בני הקהילה האשכנזית הגיעו מקרב יהודי רוסיה ומיעוטם מקהילות נוספים באירופה, רובם ישבו בבירה.
כמו עם שאר היהודים בטורקמניסטן רבים עזבו עם התפרקות ברית המועצות. אך בשונה משאר הקהילות, חלק מבני הקהילה האשכנזית שיותר היו קשורה בתרבות הרוסית ויותר משולבים בה לא מיהרו לעזוב. ולמעשה לאחר עזיבת מרבית היהודים נהפכה הקהילה לרוב בקרב יהודי טורקמניסטן.[16] כמו כן מבין העוזבים חלק נכבד העדיף להגר ארצות הברית.[17]
בימנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימנו מספר היהודים בטורקמניסטן מוערך בלא יותר מכמה מאות בודדות, ועקב גורמים מגבילים רבים (כגון חוקים ורדיפות דתיות) אינם מקיימים אורך חיים יהודי בפומבי ולא קהילה מאורגנת. בין בני הקהילה מיעוטם יוצאי יהודי קהילות אפגניסטן ובוכרה, כ-30 אחוז הם יוצאי קהילת יהודי פרס בעוד השאר הם קהילת בני אשכנז היותר חדשה.[18]
היהודים מפוזרים במדינה בערים: אשחבאט (הבירה), מרי, דשוגוז (לשעבר טשאוז), טורקמנבאשי (לשעבר קרסנובודסק), בלקנבאט (לשעבר נביט דאג), וטורקמנבאט (לשעבר צ'רדג'ואו).[19]
עם חיזוק יחסי טורקמניסטן–ישראל ב-2023, ופתיחת השגרירות באשחבאט. נפגש שר החוץ אלי כהן עם נציגי הקהילה בעיר, והבטיח לנסות לסייע בשיפור מצבה. כמו גם עידוד זִיקָּתם לישראל והעלאתם ארצה.[20][21]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יד יצחק בן-צבי (2025-01-05), חלוקת פרסים למחקרים מצטיינים בחקר יהודי מרכז אסיה והקווקז. 10.11.2024 יד בן-צבי, נבדק ב-2025-01-08
- ^ בבלי, מסכת עבודה זרה, דף לא
- ^ Редакция, Туркменистан, Электронная еврейская энциклопедия ОРТ (ברוסית)
- ^ A tourist in Turkmenistan, The Jerusalem Post | JPost.com, 2019-02-20 (באנגלית)
- ^ A tourist in Turkmenistan, The Jerusalem Post | JPost.com, 2019-02-20 (באנגלית)
- ^ משהד, באתר ארגון מורשת יהדות ותרבות איראן בישראל
- ^ Редакция, Туркменистан, Электронная еврейская энциклопедия ОРТ (ברוסית)
- ^ Редакция, Туркменистан, Электронная еврейская энциклопедия ОРТ (ברוסית)
- ^ Turkmenistan, Jews were here (באנגלית אמריקאית)
- ^ יד יצחק בן-צבי (2025-01-05), חלוקת פרסים למחקרים מצטיינים בחקר יהודי מרכז אסיה והקווקז. 10.11.2024 יד בן-צבי, נבדק ב-2025-01-08
- ^ משפחת מוסאייב, באתר www.afghanim.co.il
- ^ Редакция, Туркменистан, Электронная еврейская энциклопедия ОРТ (ברוסית)
- ^ היהודים הבוכרים, באתר www.ariel.ac.il
- ^ Редакция, Туркменистан, Электронная еврейская энциклопедия ОРТ (ברוסית)
- ^ Редакция, Туркменистан, Электронная еврейская энциклопедия ОРТ (ברוסית)
- ^ {{{מחבר}}}, Turkmenistan, 2023-11-02
- ^ Turkmenistan Virtual Jewish History Tour, www.jewishvirtuallibrary.org
- ^ A tourist in Turkmenistan, The Jerusalem Post | JPost.com, 2019-02-20 (באנגלית)
- ^ A tourist in Turkmenistan, The Jerusalem Post | JPost.com, 2019-02-20 (באנגלית)
- ^ יהודים בודדים ואיסורים מוזרים: זו טורקמניסטן, באתר כאן 11, 24.04.2023
- ^ A tourist in Turkmenistan, The Jerusalem Post | JPost.com, 2019-02-20 (באנגלית)