טיוטה:הוועדה הציבורית לעדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות
הוועדה הציבורית לעדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות או ועדת מידני היא ועדה ציבורית בראשות פרופ' אסף מידני, יו"ר מועצת החילוט במשרד המשפטים[1] ומי שכיהן כחבר הוועדה הציבורית לקביעת מימון מפלגות בישראל[2][3]. הוועדה הוקמה ב-20 באוגוסט 2024 על ידי השר האחראי על רשות החברות הממשלתיות דודי אמסלם[4].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות היה במשך שנים כר פורה למינויים שנויים במחלוקת[5]. דוחות מבקר המדינה הצביעו שוב ושוב על כשלים חמורים: מינויי מקורבים פוליטיים, היעדר שקיפות וחוסר התאמה בין המועמדים לבין הצרכים של החברות. הציבור מאס בניהול כושל ובבזבוז כספי משלם המיסים[6].
נבחרת הדירקטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נבחרת הדירקטורים
נבחרת הדירקטורים היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה בשנת 2013, כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות[7]. הרשימה העדכנית, שפורסמה ביוני 2022, כוללת יותר מ-1,200 דירקטורים פוטנציאליים[8].
על נבחרת הדירקטורים נמתחה ביקורת בידי מומחים על שהליך הבחירה לא מעוגן בחקיקה.[9] חברי כנסת, שרים, ופוליטיקאים מתחו ביקורת על הרכב הנבחרת, שהוא אליטיסטי לדעתם ומדיר אוכלוסיות מסוימות[10]. למשל, נכון לשנת 2022 רק 10% מהנבחרת הם מאוכלוסיות בתת-ייצוג, בהן ערבים וחרדים; זאת בנפרד מייצוג הנשים בנבחרת שהוא שוויוני.[8] במהלך השנים התקיימו ניסיונות שונים לבטל אותה, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה.
ב-2022 מינתה מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, ועדה לבחינת מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות, בראשות רקפת רוסק עמינח, לשעבר מנכ"לית בנק לאומי. הוועדה המליצה, בין השאר, לסווג את החברות הממשלתיות לקבוצות עם תנאי סף שונים למינוי דירקטורים, כך שבחברות הגדולות ביותר יהיו תנאי סף מחמירים יותר; ולאפשר לשרים לבחור עד 20% מהדירקטורים מחוץ לנבחרת הדירקטורים, אם המועמדים החיצוניים עומדים בתנאי הסף לקבלה לנבחרת[5].
נכון לינואר 2023, על פי דוח מבקר המדינה, טרם איישו השרים 270 (44%) מתוך 620 משרות הדירקטורים, וב-96% מהחברות הממשלתיות (68 מתוך 71) חסרים דירקטורים וב-28 חברות ממשלתיות (40%) אין יו"ר[11].
כתב המינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוועדה הוקמה ב-20 באוגוסט 2024 על ידי השר האחראי על רשות החברות הממשלתיות דודי אמסלם[12], בניסיון למציאת דרכים להגברת היעילות והגיוון[4].[דרושה הבהרה]
בכתב המינוי נתבקשה הוועדה בין היתר לבחון ולהמליץ על אודות מינוי דירקטורים לחברות הממשלתיות, באופן שיביא לידי ביטוי את מגוון האוכלוסיות והפסיפס החברתי בישראל, מנגנוני שיפור משילות, התמקצעות וממשל תאגידי[12].
בהתאם לכתב המינוי, נקבע כי על הוועדה להגיש את מסקנותיה בתוך ארבעה חודשים, אך התקבלה הארכה. בסופו של דבר הוגשו המסקנות הסופיות ב-4 בפברואר 2025.
חברי הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליו"ר הוועדה מונה פרופ' אסף מידני. יחד עמו מונו האנשים הבאים כחברים בוועדה[13]:
| שם | תפקיד |
|---|---|
| פרופ' אסף מידני | מומחה לממשל, מדיניות ציבורית ומשפט ציבורי. בעברו כיהן גם כיו"ר החברה הממשלתית לתיירות. |
| פרופסור לימור עציוני | עורכת דין ישראלית, פרופסור חבר בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. |
| משה טרי | יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר |
| חזי צאיג | יו"ר דואר ישראל לשעבר |
| ד"ר גרניט אלמוג-ברקת | מומחית למנהיגות וניהול |
את הוועדה ריכזה הגב' גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל רשות החברות, וליווה את הוועדה עו"ד בשארה פראן.
פעולת הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופץ על ידי הוועדה קול קורא לציבור שביקש התייחסות לנושאים הנבחנים[14].
הוועדה קיימה 12 ישיבות.
פרסום הדו"ח הסופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית חודש פברואר 2025 פורסם הדו"ח המסכם של הוועדה[13].
המלצות הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלצות הוועדה ביטלו את הליך נבחרת הדירקטורים וקוראות לשינוי משמעותי באופן מינוי הדירקטורים, במטרה לקדם מקצועיות, גיוון, והוגנות[4].
הוועדה קבעה כי תפקיד הדירקטור הוא תפקיד מדיניות ופיקוח. בשונה מתפקיד מקצועי מובהק שחייב במכרז, על תפקיד מדיניות להתכתב עם מדיניות השר. ולכן על השר לבחור את המועמד על מנת שיגשים מדיניותו. זאת בכפוף לקריטריונים קשיחים שייקבעו בחוק ובתקנות שעניינן התאמה לסווג החברה, תמהיל החברה כללי ופרטני, ליבה ניהולית וגיוון. הכול בכפוף לבדיקת ועדת מינויים בלתי תלויה והכשרות ייעודיות.
עיקרי ההמלצות[15]:
- הגדרת קריטריונים ברורים: הוועדה המליצה לקבוע קריטריונים קשיחים ברורים ומפורטים בחוק ו/או בתקנות, אשר יתאימו לסיווגים השונים של החברות הממשלתיות ולמטרותיהן.
- תמהיל דירקטוריון כללי: הוועדה המליצה לקבוע תמהיל דירקטוריון כללי לכל חברה, אשר יכלול ליבה ניהולית, פיננסית ומשפטית, וועדת ביקורת, המחייבים בקריטריונים קשיחים.
- תמהיל דירקטוריון פרטני: הוועדה המליצה לקבוע תמהיל דירקטוריון פרטני לכל חברה, ובנוסף הוועדה המליצה על בחינת האפשרות לשלב נציגות מקרב עובדי החברה, עובדי משרדי הממשלה, צעירים, ונציגי אוכלוסיית הצרכנים בחברות מתאימות לכך.
- הוועדה המליצה לשמור על ייצוג הולם לאוכלוסיות גיוון שונות, נשים, ערבים, בעלי מוגבלות, יוצאי אתיופיה, חרדים ועולים חדשים. בהקשר זה המליצה לשקול התאמות בקריטריונים, ייזום הליך אקטיבי לאיתור, קידום הכשרה וסטאז'.
- הוועדה המליצה לתת את הדעת לקבוצה המזרחית שמחקרים מצביעים כי סובלת מתת ייצוג, ולבחון קריטריונים לשילובה דוגמת דור ראשון להשכלה גבוהה עם יתרון לפריפריאליות גאוגרפית וחברתית.
- חיזוק הפריפריה: עידוד מועמדים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית, תוך התאמת הקריטריונים ייזום אקטיבי לאיתור, קידום הכשרה וסטאז'.
- חיזוק ועדת המינויים: הוועדה ממליצה לחזק את ועדת המינויים שבחוק, להבטיח את עצמאותה ואי-תלותה, וכן להקצות לה משאבים וכלים מתאימים.
- הבטחת שקיפות בהליך מינוי פומבי ושוויוני: הוועדה המליצה על הליך מינוי הכולל פנייה לשרים על ידי רשות החברות, בחירת מועמדים על ידי השרים, בכפוף לקריטריונים קשיחים, בדיקת התאמה ברשות החברות, אישור ועדת מינויים בלתי תלויה, קורס הכשרה ייעודי וסטאז'.
- הוועדה המליצה על בחינה מחודשת של הליך מינוי יו"ר הדירקטוריון, אשר ימונה על ידי השרים, בכפוף לעמידה בקריטריונים קשיחים הזהים לליבת הדירקטוריון ולאישור ועדת המינויים הבלתי תלויה.
- עוד המליצה הוועדה להגביר את ההכשרות וההתמקצעות בממשל תאגידי בקרב הדירקטורים ונושאי המשרה, כולל סטאז', מנטורינג וליווי מקצועי וכן להעניק לרשות החברות כלים מחשוביים ומערכות בינה מלאכותית, אשר יסייעו בניהול מחזור החיים המלא של הדירקטורים וישפרו את תהליכי המינוי.
יישום המלצות הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלצות הוועדה זכו לברכתו של השר דודי אמסלם שאמר כי בתוך חודש תוגש הצעת חוק על פי המלצות הוועדה[16].
תגובות לממצאי הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות, תומר רזניק, אמר בעקבות המלצות הוועדה כי הוא מברך את הוועדה שהכירה בחשיבות הרבה של הדירקטורים מקרב העובדים"[17].
אלקס ריף, מומחית לענייני ברית המועצות לשעבר, אמרה כי נדרש ייצוג הולם גם של עולים חדשים[17].
הפרשן שלמה טייטלבאום, כתב בכלכליסט שתנאי הסף שנקבעו לא מבטיחים שייבחרו הטובים ביותר לתפקיד[18]
הפרשנית מירב ארלוזורוב ביקרה את העובדה שהוועדה התרשמה כי יש לתת את הדעת לקבוצה המזרחית[19].
פרופ' יפעת ביטון וד"ר סיגל נגר-רון כתבו כי "השבוע נעשתה היסטוריה בישראל: לראשונה מאז הקמתה, הוכרו מזרחים בידי ועדה ציבורית כקבוצת מיעוט הראויה למדיניות תיקון לשם הבטחת ייצוג הולם. בצעד אמיץ, המליצה הוועדה לבחון את הדרכים לשלב יותר מזרחים ומזרחיות, בדגש על הפריפריה, לכהן כדירקטורים בחברות הממשלתיות"[20].
במענה לביקורת, פורסם ראיון עם פרופ' מידני, בו אמר כי הוועדה בדקה ברצינות את הנושא וממצאיה יעזרו להתייעלות המגזר הציבורי. הוא אמר כי הוועדה קבעה עקרונות, והדרג המקצועי צריך לקחת את העקרונות ולעמוד עליהם כמקשה אחת, להבאת מצב שכל דירקטוריון מתמלא באנשים מגוונים, מוכשרים, מקצועיים. כמו כן, הסביר את ההדגשה לגיוון בין הדירקטורים[21].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוח הוועדה הציבורית לעדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות, באתר הממשלה
טל שחף, "מי שמקצה את הערכים בישראל זו הפקידות. ח"כים לא משפיעים על מדיניות", באתר ynet, 18 בפברואר 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המועצה להכוונת פעולות קרן החילוט לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, באתר משרד המשפטים
- ^ אודות אסף מידני באתר המכללה האקדמית תל אביב-יפו
- ^ פרופ' אסף מידני מגבעת ברנר נבחר כחבר המועצה להשכלה גבוהה, 7 באפריל 2022, אתר התנועה הקיבוצית
- ^ 1 2 3 דוח הוועדה הציבורית לעדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות, באתר הממשלה
- ^ 1 2 מפעל הג'ובים של הממשלה מתניע מחדש: אמסלם יוזם ועדה לביטול נבחרת הדירקטורים והורדת תנאי הסף, באתר TheMarker, 20 באוגוסט 2024
- ^ עידן יוסף, סוף לעסקנות בחברות הממשלתיות: הוועדה שהקים אמסלם הגישה המלצותיה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 בפברואר 2025
- ^ רוני זינגר, רשות החברות: "נבחרת הדירקטורים הורידה ב-80% את תופעת הנפוטיזם", באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2016
- ^ 1 2 נתי טוקר ואבי בר-אלי, נבחרת הדירקטורים החדשה יוצאת לדרך, באתר TheMarker, 21 ביוני 2022
- ^ מיגל דויטש, כשלים ביוזמת רשות החברות הממשלתיות לייסד "נבחרת דירקטורים", באתר גלובס, 12 במאי 2014
- ^ צבי זרחיה, ביקורת בוועדת הכספים: "נבחרת הדירקטורים מייצגת רק את האליטה", באתר TheMarker, 10 ביוני 2015
מורן אזולאי וצבי לביא, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "כל חבריו של אורי יוגב מצאו את עצמם דירקטורים", באתר ynet, 8 בפברואר 2016 - ^ איתמר לוין, דירקטוריונים חסרים ואפליה במינויים בחברות הממשלתיות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בינואר 2024
- ^ 1 2 המינוי החדש של דודי אמסלם: "לישראל דרושה משילות", באתר אייס, 21 באוגוסט 2024
- ^ 1 2 מהפכה במינוי דירקטורים לחברות ממשלתיות!, באתר רשות החברות הממשלתיות
- ^ קול קורא לציבור - הוועדה הציבורית לגיבוש המלצות בנושא עדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות, באתר הממשלה
- ^ ניצן צבי כהן, הוועדה הציבורית לגיוס דירקטורים המליצה להגביר את הגיוון בחברות הממשלתיות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 בפברואר 2025
- ^ טלי חרותי-סובר, "הם הכניסו את החברים שלהם": הוועדה של אמסלם ממליצה לבטל את נבחרת הדירקטורים, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2025
- ^ 1 2 השר אמסלם: "נסיים את אפליית הדירקטורים בחברות הממשלתיות", באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2025
- ^ שלמה טייטלבאום, ביטול נבחרת הדירקטורים: למה מגיע לנו ניהול בינוני?, באתר כלכליסט, 4 בפברואר 2025
- ^ מירב ארלוזורוב, איך דירדר אותנו דודי אמסלם לעסוק בתורת המוצא העדתי כתנאי למינוי דירקטורים, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2025
- ^ פרופ' יפעת ביטון וד"ר סיגל נגר-רון, סופסוף המזרחים הוכרו כקבוצת מיעוט הראויה למדיניות תיקון, באתר ynet, 7 בפברואר 2025
- ^ טל שחף, "מי שמקצה את הערכים בישראל זו הפקידות. ח"כים לא משפיעים על מדיניות", באתר ynet, 13 בפברואר 2025