לדלג לתוכן

טיוטה:אשר לזימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשר לזימי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1937 (גיל: 87 בערך)

אשר לזימי (נולד ב־1937) כיהן כראש מועצת מבשרת ציון הראשון.

לזימי נולד ב־1937[1] במרקש שבמרוקו, והתחנך בבני עקיבא וישיבת אוצר התורה בעיר.[2]

לזימי עלה ב־1955 במסגרת עליית יהודי מרוקו. משפחתו שוכנה במעברת משואה ליד בית גוברין, שם הועסק כשוטר מוסף במשך כשנה וחצי עד שעברה משפחתו לבנימינה.[2]

ב־1958 עבר למבשרת ירושלים בתור עסקן הפועל המזרחי ונתמנה למזכיר הסניף המקומי ביישוב, שהשתייך למועצה אזורית הרי יהודה.[2]

במרץ 1963 אוחד היישוב מבשרת ירושלים עם היישובים מעוז ציון א' וב' ליישוב אחד לקראת הקמת מועצה מקומית עצמאית. ועדת היישוב הממונה הורכבה מארבעה נציגי מפא"י, ארבעה נציגי מפד"ל, 2 מחירות ו־1 מהמפלגה הליברלית הישראלית. המועצה נוהלה על ידי קואליציה בין מפא"י למפד"ל, ונקבע ביניהן הסכם רוטציה כאשר ראש הוועד נועד להתחלף מידי ששה חודשים. בתחילה כיהן רחמים אברהמי ממפא"י כראש הוועד ובאוגוסט 1963 הוחלף בלזימי.[3][4]

בפברואר 1964 הוכרזה מבשרת ציון כמועצה מקומית, ולזימי מונה לעומד בראשה, בראשות קואליציה בין מפד"ל, חירות וליברלים.[5] בהמשך נסתכסכו לזימי ונשאי חירות, ובמרץ 1965 הצטרפה מפא"י לקואליציה.[6]

בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות בישראל בנובמבר 1965, הוקטנה המועצה לתשעה חברים, והמפד"ל שמרה על כוחה בארבעה. למרות זאת, ראש רשימת מפא"י צבי אברהם הקים קואליציה עם גח"ל ול"ע והותיר את לזימי באופוזיציה.[7] בדצמבר 1966 שב לראשות המועצה על ידי פרישת חבר במפא"י ותמיכתו בו.[8]

לאחר הבחירות לרשויות המקומיות בישראל באוקטובר 1969 הקימו שוב מפא"י וחירות קואליציה והותירו את לזימי באופוזיציה. לזימי קיבל תפקיד במחלקה המוניציפלית של מפד"ל.[9][10]

ב־1972 נוצר מצב סיעות במפד"ל עקב מותו של חיים משה שפירא. לזימי הצטרף לליכוד ותמורה של יצחק רפאל. ב־1973 מונה לזימי לראש המחלקה המוניציפלית של מפד"ל.[9]

בבחירות לכנסת התשיעית ב־1977 הוצב במקום ה־24 ברשימת מפד"ל.[11]

ביוני 1979 נבחר לזימי לראש המועצה הדתית במבשרת ציון. באוקטובר 1980 נעצר ונחקר בחשד שבהיותו ראש המועצה הדתית במבשרת ציון הוזרמו כספים חורגים לעמותה בשם תורה מציון שבראשה עמד לזימי והכספים הגיעו בסופו של דבר לידיו.[12] לזימי לא הועמד לדין.[13]

באוקטובר 1982 פרש מתפקידיו הרשמיים במפד"ל.[14]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב אדלשטיין, עלי לך מבשרת ירושלים, הצופה, 17 בספטמבר 1965
  2. ^ 1 2 3 נתן ריבון, שלושה ישובים בפרוזדור שהתמזגו לאחד, הארץ, 6 במרץ 1964
  3. ^ נציג המפד"ל - יו"ר מועצת "מבשרת ציון", הצופה, 2 באוגוסט 1963
  4. ^ יוסף בן־שאול, כביש יחבר את מעוז־ציון ומבשרת ירושלים המאוחדים, מעריב, 24 ביוני 1963
  5. ^ אשר לזימי - יו"ר המועצה המקומית "מבשרת ציון", הצופה, 3 בפברואר 1964
  6. ^ יוסף בן־שאול, מפא"י מטרפת לקואליציה במבישרת־ציון, מעריב, 1 במרץ 1965
  7. ^ במועצת מבשרת־ציון מסתמנת קואליציה – מערך, גח"ל ול"ע, מעריב, 11 בנובמבר 1965
  8. ^ א. לזימי – יו"ר המועצה המקומית מבשרת ציון, הצופה, 22 בדצמבר 1966
  9. ^ 1 2 אריה דיין, אשר לזימי: נפילתו של עסקן מצליח, כל העיר, 10 באוקטובר 1980
  10. ^ הוקמה קואליציה המערך–גח"ל במבשרת ציון, מעריב, 5 בנובמבר 1969
  11. ^ 13 מועמדים-לכל כסא, מעריב, 13 באפריל 1977
  12. ^ איה אורנשטיין, המשטרה: אשר לזימי עשה קנוניה ולקח לעצמו מכספי הציבור, מעריב, 5 באוקטובר 1980
  13. ^ אשר לזימי: הדון שאצלו "הכל בהתנדבות", כל העיר, 4 בדצמבר 1981
  14. ^ נסגר סניף תמ"י במפד"ל, מעריב, 28 באוקטובר 1982