לדלג לתוכן

טיוטה:ארתור ווסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ארתור אושן ווסקאו (נולד בארתור אירבינג וואסקוב ; 1933) הוא סופר, פעיל פוליטי ורב אמריקאי הקשור לתנועת ההתחדשות היהודית.

השכלה וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Waskow נולד בבולטימור, מרילנד. הוא קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ב-1954 ותואר Ph.D. בהיסטוריה אמריקאית מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. הוא עבד מ-1959 עד 1961 כעוזר חקיקה של חבר הקונגרס רוברט קסטנמאייר מוויסקונסין. הוא היה עמית בכיר במכון לחקר השלום מ-1961 עד 1963.[1] הוא הצטרף לריצ'רד בארנט ומרקוס רסקין לייסד את המכון לחקר מדיניות ב-1963, והוא שימש כעמית קבוע עד 1977.[2]

בשנת 1968 ווסקאו נבחר כנציג חלופי ממחוז קולומביה לוועידה של המפלגה הדמוקרטית בשיקגו. הסיעה שלו התחייבה לתמוך ברוברט פ. קנדי, ולאחר הירצחו של קנדי, ווסקו הציע והמשלחת הסכימה למנות את הכומר צ'נינג פיליפס, יו"ר המשלחת, לנשיא, האמריקאי השחור הראשון שהוצע כמועמד לנשיאות בוועידה של מפלגה גדולה.

ואסקוב היה עורך תורם למגזין Ramparts, שפרסם את " סדר החירות" שלו ב-1969. "סדר החירות" היה הגדת הפסח הראשונה שפורסמה ברבים ששילבה את השחרור הארכיטיפי של בני ישראל מעבדות במצרים העתיקה עם מאבקי שחרור מודרניים יותר כמו התנועה לזכויות האזרח ותנועת הנשים .[2][3]

במהלך שנות ה-60, ואסקוב היה פעיל בכתיבה, דיבור, פוליטיקה אלקטורלית ופעולה לא אלימה נגד מלחמת וייטנאם. לאחר 1963, הוא השתתף בהפגנות "סיט אין" ו"טיצ' אין" (הדרכות) ונעצר פעמים רבות בשל הפגנות נגד הפרדה גזעית, מלחמת וייטנאם, דיכוי יהודים של ברית המועצות, האפרטהייד הדרום אפריקאי ומלחמת עיראק .[2] בשנת 1967, הוא היה המחבר, יחד עם מרקוס רסקין, של " קריאה להתנגד לרשות בלתי לגיטימית ", מניפסט רב השפעה לתמיכה באלה שהתנגדו לגיוס הצבאי במהלך מלחמת וייטנאם. ב-1968 הוא חתם על התחייבות " מחאת המס במלחמת סופרים ועורכים ", ונשבע לסרב לתשלומי מס במחאה על מעורבות ארצות הברית במלחמת וייטנאם.[4]

יוזמות דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1969, ווסקוב לקחה תפקיד מנהיגותי בתנועת ההתחדשות היהודית. בשנת 1971, הוא עזר לייסד את חבורת פברנגן בוושינגטון הבירה. הוא מציין שהחוויה שלו בפברנגן שימשה השראה לספרו Godwrestling משנת 1978.[5][6] משנת 1982 עד 1989 היה ואסקו חבר בפקולטה של בית המדרש לרבנים ליהדות מתחדשת, שם לימד קורסים בתאולוגיה עכשווית ורבנות מעשית. הוא גם לימד במחלקות הדת של סוורתמור קולג', אוניברסיטת טמפל, אוניברסיטת דרו ומכללת ואסר .[2]

הוא הקים את "מרכז השלום" ב-1983 ומשמש כמנהלו מאז. בתחילה התייחס המרכז בעיקר לאיום של מלחמה גרעינית; כפי שדרשו הזמנים, היא הפנתה את מיקודה לכיוון אקולוגיה וזכויות אדם, לאחר מכן התנגדות להתקפות על מוסלמים אמריקאים ולמלחמת ארצות הברית בעיראק, ולאחרונה לסכנות של ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים. בשנת 1993, ווסקאו היה שותף להקמת ALEPH: Alliance for Jewish Renewal . בין 1993 ל-2005, הוא ביצע מחקר, כתב ודיבר מטעם ALEPH.[2]

ואסקוב הוסמך לרבנות בשנת 1995 על ידי בית דין חוצה-זרמים המורכב מהרב זלמן שכטר-שלומי, שהוסמך במקור בחסידות ליובאוויטש ; הרב מקס טיקטין, שהוסמך על ידי הסמינר התאולוגי היהודי (קונסרבטיבי); הרבה לורה גלר, שהוסמכה על ידי ההברו יוניון קולג' (רפורמי); והתאולוגית הפמיניסטית ד"ר יהודית פלסקוב .[2]

ספריו הידועים ביותר של ווסקו כוללים את Godwrestling,[6] עונות השמחה שלנו,[7] יהדות מהארץ: אוכל, כסף, סקס ושאר החיים,[8] ו- Godwrestling - סיבוב 2: חוכמה עתיקה, נתיבים עתידיים .[9] יחד עם הנזירה גב' ג'ואן צ'יטיסטר, OSB, ומורשיד סעדי שאקור צ'יסטי, הוא כתב את אוהל אברהם .[10] יחד עם אשתו הרבה פיליס ברמן כתב את סיפורי תיקון: סיפורים יהודיים חדשים לרפא את העולם הפצוע,[11] זמן לכל מטרה מתחת לשמיים: ספירלת החיים היהודית כמסע רוחני,[12] ומסעות חופש: סיפורים של יציאת מצרים ושממה לאורך אלפי שנים .[13] הוא היה עורך-השותף הראשי של עצים, אדמה ותורה: אנתולוגיה ט"ו בשבט,[14] וערך את "תורת כדור הארץ: 4,000 שנים של מחשבה יהודית על אקולוגיה" (2 כרכים).[15]

השקפות וכיבודים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווסקו היה תפקיד חלוצי בתמיכה בנוכחות ובשוויון המלא של נשים ושל להט"ב בכל ההיבטים של החיים והדת היהודיים, כולל נישואים חד מיניים; היה מרכזי בגיוס התנגדות בקהילות היהודיות והכלליות למלחמות וייטנאם ולאחר מכן למלחמה בעיראק; החל מ-1969, לאחר שהות קיץ בישראל וביקורים בשטחים הכבושים, השתדל למען פתרון שתי מדינות בין ישראל לפלסטין; בהתייחסות לשינוי אקלימי ולמשברי ההכחדה כדאגה עמוקה של התורה, המחייבת פעולה מצד הקהילה היהודית; ודחק בקהילה היהודית להתייחס לריכוז ההולך וגובר של כוח מלמעלה למטה על ידי מיעוטים קטנים של אולטרה-עשירים וע"י תאגידי ענק כהופעתו המחודשת של "פרעה" בחיים האמריקאיים המודרניים. בשנת 2011, הוא (עם דניאל סיארדסקי) היה שותף ליצירת "כל נדרי ברחובות" כחלק מ- Occupy Wall Street.[16] מאז אביב 2012 הוא חבר בוועדת התיאום של מועצת הזקנים הלאומית של ארצות הברית, רשת של פעילים ותיקים של תנועות הצדק והשלום המכריעות של אמצע המאה ה-20, שממשיכים בפעולה החברתית הלא-אלימה שלהם ושותפים ל- תנועות חדשות של המאה ה-21.[17]

ואסקו היה חלוץ בפיתוח האקו-יהדות, טפיסה יהדית-אקולוגית, בתאולוגיה, בליטורגיה, בפרקטיקה יומיומית ובאקטיביזם - באמצעות ספריו שהוזכרו לעיל וכן בתורת כדור הארץ: 4,000 שנים של אקולוגיה במחשבה יהודית[15] ומאמרו על "אתיקה יהודית סביבתית: אדם ואדמה," ב- Oxford Handbook of Jewish Ethics and Morality .[18] פעילויות נוספות כללו את פרויקט ארגון החנוכייה הירוקה של מרכז שלום, סדר החירות הבין-דתי לכדור הארץ ופעולות ציבוריות ממוקדות אקלים הנשענות על טקסים מסורתיים לט"ו בשבט, פסח, תשעה באב, סוכות וחנוכה.[3] כמו כן, ב-2005, הוא התמודד כמועמד לקונגרס הציוני העולמי בסיעה הברית הציונית הירוקה .[19] בשנת 2010 הצטרף ואסקו להקמת "החברה הירוקה", רשת של ארגונים אקו-יהודיים,[20] וכיהנה בוועד שלו עד 2013. בשנת 2012 הוא נבחר לכהן כחבר בוועדת ההיגוי של "פעולה מוסרית בין-דתית על האקלים".[21] למשך שנים, הוא מתרגל אי ציות אזרחי לא אלים, ונעצר בהפגנות אקלים בקפיטול של ארצות הברית, בבית הלבן ובכנסים של מנהיגי תאגידי נפט וגז, נגד פעולות של פראקינג.[22][23]

ב-2007, ניוזוויק כינה אותו כאחד מחמישים הרבנים האמריקאים המשפיעים ביותר.[24] באותה שנה, התנועה הבין-דתית השכונתית של פילדלפיה העניקה לו את הפרס למנהיגות דתית ע"ש הכומר ריצ'רד פרננדז, וקרן החופש של החברה האמריקאית המוסלמית העניקה לו את פרס השלום והצדק שלה. הפורוורד כינה אותו אחד מ"החמישים קדימה", המנהיגים היצירתיים של החיים היהודיים באמריקה. בשנת 2014 הוא זכה לכבוד על ידי תרועה: קריאת הרבנים לזכויות אדם עם פרס מפעל החיים הראשון שלה כגיבור זכויות אדם.[25] בשנת 2015, ה-Jewish Daily Forward כינה אותו כאחד "הרבנים מעוררי ההשראה ביותר של אמריקה".[26]

בשנת 2017 בית המדרש לרבנים ליהדות מתחדשת העניקה לוואסקו את תואר דוקטור לשם כבוד לאותיות הומניות.[27]

ווסקו לימד כפרופסור אורח במחלקות הדת של: סוורתמור קולג' (1982-3, על הגותו של מרטין בובר ועל ספר בראשית והפרשנויות הרבניות והמודרניות שלו); אוניברסיטת טמפל (1975-6 על תאולוגיה יהודית בת זמננו ו-1985-6, על תאולוגיות שחרור ביהדות, בנצרות ובאסלאם); אוניברסיטת דרו (1997-8, על השקפותיה האקולוגיות של היהדות העתיקה, הרבנית והעכשווית ועל הסינתזה של מיסטיקה, פמיניזם ועשייה חברתית בתאולוגיה ובפרקטיקה של התחדשות יהודית); ואסר קולג' (1999 על התחדשות יהודית ויהדות פמיניסטית). בשנים 1982 עד 1989 הוא כיהן בפקולטה של בית המדרש לרבנים ליהדות מתחדשת (תאולוגיה עכשווית ורבנות מעשית); ובשנת 2005 בסגל ההיברו יוניון קולג' (הקורס הראשון בנושא יהדות אקולוגית בכל סמינר לרבנים).[דרוש מקור]

החל ממעצרו הראשון ב-1963, בהפגנה לסיום ההפרדה הגזעית בפארק שעשועים בבולטימור, מרילנד, ובמשך השנים עד למעצרו בקפיטול של ארצות הברית ב-2016 במחאה הקוראת לתהליכי בחירות יותר דמוקרטיים בארצות הברית - להוציא את מקורות המימון המוגזמות של בעלי ההון ה"היפר עשירים" לטענתו, מתוך מערכות בחירות וכן לסיום דיכוי הבוחרים שמטרתו לשלול זכות בחירה במיוחד מידיהם של מיעוטים גזעיים ואתניים, עניים, צעירים וזקנים - ואף מעצרים בפילדלפיה במשרדי משטרת ההגירה (ICE) במחאה על עוינות ממשלת ארצות הברית לפליטים ומהגרים - הוא נעצר יותר מ-26 פעמים בהפגנות, בכל פעם בשל מחאה לא אלימה נגד גזענות, מיליטריזם, זיהום כדור הארץ או הפרעה לתהליך דמוקרטי.[28] [29][30] הוא טען כל מקרה ככבוד ציבורי וכמעשה דתי, ברוח דבריו של הרב אברהם יהושע השל לאחר צעדת סלמה לזכויות ההצבעה: "הרגשתי כאילו הרגליים שלי מתפללות". [31]

הוא ממשיך להיות סופר ונואם פורה במרחב הציבורי בנושא צדק חברתי דרך עדשת התחדשות יהודית.[32][33][34] המסמכים של ארתור אושן ווסקו (1948-2009)] מאוחסנים בארכיון של החברה להיסטוריה היהודית האמריקאית .[35] מאמרים עדכניים יותר מאוחסנים בארכיון באוניברסיטת קולורדו בבולדר.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mueller, Brian S (ביולי 2015). "Waging Peace in a Disarmed World: Arthur Waskow's Vision of a Nonlethal Cold War". Peace & Change. 40 (3): 339–367. doi:10.1111/pech.12134. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Arthur Waskow: Full Biography and Selected Bibliography
  3. ^ 1 2 Roebuck, Jeremy (7 באפריל 2019). "'A moral imperative': Icon of liberal Judaism issues new call to arms on 50th anniversary of groundbreaking Freedom Seder". Philadelphia Inquirer. נבדק ב-6 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "FreedomSeder" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  4. ^ "Writers and Editors War Tax Protest" January 30, 1968 New York Post
  5. ^ "Arthur Waskow: Abbreviated Biography". The Shalom Center.
  6. ^ 1 2 Waskow, Arthur (1978). God-Wrestling. Schocken Books. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Waskow1978" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  7. ^ Arthur Ocean Waskow (1990). Seasons of Our Joy: A Modern Guide to the Jewish Holidays. Beacon Press. ISBN 978-0-8070-3611-2.
  8. ^ Arthur Ocean Waskow (1997). Down-To-earth Judaism: Food, Money, Sex, And The Rest Of Life. HarperCollins. ISBN 978-0-688-15127-0.
  9. ^ Arthur O. Waskow (בנובמבר 1995). Godwrestling - Round 2: Ancient Wisdom, Future Paths. LongHill Partners, Incorporated. ISBN 978-1-68336-098-8. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Joan Chittister; Arthur Waskow; Saadi Shakur Chishti (2007). The Tent of Abraham: Stories of Hope and Peace for Jews, Christians, and Muslims. Beacon Press. ISBN 978-0-8070-7729-0.
  11. ^ Phyllis Ocean Berman; Arthur Ocean Waskow (1996). Tales of Tikkun: New Jewish Stories to Heal the Wounded World. Jason Aronson. ISBN 978-1-56821-991-2.
  12. ^ Arthur Waskow; Phyllis Ocean Berman (בספטמבר 2003). A Time for Every Purpose Under Heaven: The Jewish Life-Spiral As a Spiritual Path. Farrar, Straus & Giroux. ISBN 978-0-374-52897-3. {{cite book}}: (עזרה)
  13. ^ Arthur Ocean Waskow; Phyllis Ocean Berman (2011). Freedom Journeys: The Tale of Exodus and Wilderness Across Millennia. Jewish Lights Publishing. ISBN 978-1-58023-445-0.
  14. ^ Ari Elon; Naomi Mara Hyman; Arthur Waskow, eds. (2000). Trees, Earth, and Torah: A Tu B'Shvat Anthology. Jewish Publication Society. ISBN 978-0-8276-0717-0.
  15. ^ 1 2 Arthur Ocean Waskow, ed. (2000). Torah of the Earth: Exploring 4,000 Years of Ecology in Jewish Thought. Jewish Lights Publishing. ISBN 978-1-58023-086-5. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Waskow2000" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  16. ^ Chandler, Doug (10 באוקטובר 2011). "Hundreds Observe Yom Kippur At Occupy Wall Street Protest". The New York Jewish Week. נבדק ב-6 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "National Council of Elders Arthur Waskow Bio".
  18. ^ Arthur Waskow (2013). "Jewish Environmental Ethics: Intertwining Adam and Adamah". In Elliot N. Dorff; Jonathan K. Crane (eds.). The Oxford Handbook of Jewish Ethics and Morality. OUP USA. ISBN 978-0-19-973606-5.
  19. ^ Kessler, E.J. (25 נוב' 2005). "Zionist Election Has High Stakes, Strange Pairings". The Forward. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Green Festival, Green Hevra, Green Earth". Yale Forum on Religion and Ecology. 26 אוק' 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "IMAC Steering Committee".
  22. ^ Nemes, Hody (16 ספט' 2014). "Jewish Groups Warm to Climate Change Battle". The Forward. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Prayer Vigil for Capitol Climate Action". Chesapeake Climate Action Network. 19 פבר' 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ The Top 50 Rabbis in America, Newsweek, April 2, 2007.
  25. ^ "T'ruah's Annual Gala". נבדק ב-2016-09-10.
  26. ^ Cohen, Anne; Efrem, Maia (24 במרץ 2015). "America's Most Inspiring Rabbis: 33 Men and Women Who Move Us". The Jewish Daily Forward. נבדק ב-31 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Past Honorees". Reconstructionist Rabbinical College. נבדק ב-5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Bush, Lawrence (25 ביולי 2013). "Arthur Waskow: An Activist Soul Man". Jewish Currents. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Politi, Daniel (30 ביוני 2018). "Clergy Arrested During Prayer Vigil in U.S. Capitol Rotunda Say Their Voices Were Heard". Slate. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Oleszczuk, Luiza (12 באוקטובר 2011). "Watch Philadelphia Police Put 85-Year-Old Rabbi in Handcuffs During ICE Protest". The Christian Post. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Kandil, Caitlin Yoshiko (30 באפריל 2015). "Susannah Heschel on the Legacy of Her Father, Rabbi Abraham Joshua Heschel and the Civil Rights Movement". Moment Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Waskow, Arthur (31 באוקטובר 2018). "After Pittsburgh: Grieve, Rejoin the Fringes of America, and VOTE!". Tikkun. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Waskow, Arthur (11 ביולי 2018). "This 84-year-old Philly rabbi's arrest went viral. Here's his handbook for protesting ICE". Generocity. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Powell, Kelly (6 ביולי 2017). "Rabbi Arthur Waskow calls for simultaneous "celebration and heartbreak" in America". The Chautauquan Daily. נבדק ב-6 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Collection: Arthur Waskow Papers | the Center for Jewish History ArchivesSpace".

קטגוריה:סגל מכללת ואסאר קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת ג'ונס הופקינס קטגוריה:ילידי 1933 קטגוריה:רבני התנועה להתחדשות יהודית קטגוריה:סופרים יהודים אמריקאים קטגוריה:פציפיסטים אמריקאים קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו