טורקיסטן (עיר)
.jpg) | |
| המאוזוליאום של קוז'ה אחמט יסאווי | |
| מדינה |
 קזחסטן |
|---|---|
| מחוז | טורקיסטן |
| תאריך ייסוד | המאה ה-5 |
| שטח | 281.9 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 220,159[1] (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 781 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2023) |
| קואורדינטות | 43°18′07″N 68°16′09″E / 43.301944444444°N 68.269166666667°E |
| http://turakimat.gov.kz/ | |
טורקיסטן (בקזחית: Түркістан; באוזבקית: Turkiston; ברוסית: Туркестан - טורקסטן) היא עיר בדרום קזחסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר שוכנת ליד נהר הסיר דריה, כ־160 ק"מ צפון־מערבית לשימקנט, על נתיב מסילות טרנס-אראל (אנ') בין קזילאורדה בצפון לטשקנט בדרום. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023 אוכלוסיית העיר מנתה 220,159 בני אדם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורקיסטן נמנית עם הערים ההיסטוריות של קזחסטן. נחשפו בה עדויות ארכאולוגיות שהמוקדמות בהן מקורן במאה הרביעית לספירה.[2]
טורקיסטן אף מהווה זיהוי אפשרי של בֵיְטַן, שבמהלך תקופת שושלת האן שימשה בירת הקיץ של ממלכת קאנג'ו העתיקה, שמוזכרת בהאנשו (הספר של האן).[3][4]
היא הייתה למרכז סחר לאחר דעיכתה של אורטר, עיר מימי הביניים שחורבותיה שוכנות על גדת הסיר דריה הדרום־מזרחית. במשך מרבית תקופת ימי הביניים וראשית העת החדשה נודעה העיר בשמות "יאסי" או "שאבגר", ולאחר המאות ה-16 וה-17 בשמות "טורקיסטן" או "חזרט"; שני השמות מקורם בתואר "חזרט-י טורקיסטן", שמשמעותו המילולית "הקדוש (או המבורך) של טורקיסטן", שמתייחס לקוז'ה אחמט יסאווי, השייח' הסופי מטורקיסטן, שהתגורר בה במהלך המאה ה-11 ושקבור בעיר.
בשל השפעתו הרבה של קוז'ה אחמט יסאווי על העיר והנצחתו בה, הפכה טורקיסטן למרכז רוחני ומרכז ללימוד האסלאם בעבור תושבי הערבות הקזחיות. בשנות ה-90 של המאה ה-14 הקים טימור לנג, שליט האימפריה הטימורית, מאוזוליאום רב-מידות מעל קברו של אחמט יסאווי, שנותר עד היום כאחד מהמונומנטים האדריכליים החשובים של קזחסטן, שצויר על גב השטרות הלאומיים של קזחסטן עד שנת 2006.
אתרים היסטוריים חשובים אחרים בעיר הם בית מרחץ מימי הביניים וארבעה מבני מאוזוליאום אחרים, אחד מהם מוקדש לנכדתו של טימור לנג ושלושת האחרים לח'אנים קזחים.
לפני שהרוסים הגיעו לאזור במאה ה-19, שכנה טורקיסטן על הגבול עם תרבות נווה המדבר של טראנסאוקסאניה הפרסו-אסלאמית בדרום, ועל הגבול עם חבל העמים הנוודים הטורקו-מונגולים שבערבות בצפון. היו תקופות שבהן הייתה מרכז פוליטי סמלי של קזחסטן, אך בראשית המאה ה-19 כבר הייתה לעיר גבול שולית, תחת שלטון הח'אנים האוזבקים, לאחרונה תחת ח'אנות קוקנד.
כאשר נפלה טורקיסטן לידי הרוסים ב-1864, היא נכללה באובלסט סיר דריה שתחת המושל הכללי של טורקסטן הרוסית. כאשר נפל משטר הצאר ב-1917-18 נכללה העיר לתקופה קצרה ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית טורקסטן לפני שנכללה ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית ב-1924.
עלייה לרגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מושכת אלפי עולים לרגל בשנה. לפי מסורת מקומית, שלושה עולים לרגל לטורקיסטן שקולים לחג' אחד למכה. העיר נודעה בכינוי "המֶכָּה השנייה של המזרח", דימוי שסייע לעצב את הזהות הרוחנית של המוסלמים בקזחסטן.[5] עם זאת, אין תמיכה בקוראן או בחדית' לקדושת המקום או לכך ששלושה עולים לרגל לטורקיסטן שקולים לחג' אחד למכה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טורקיסטן- טורקיסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טורקיסטן (קזחסטן), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kazakhstan: Administrative Division (Regions and Districts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ^ Archeological monuments of Turkistan, natcom.unesco.kz
- ^ Hill (2009), p. 177.
- ^ Hulsewé (1979), pp. 124-125 and n. 199.
- ^ Privatsky (2001)
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אלמטי  אסטנה | |||||||||
| 1 | אלמטי | אלמטי | 2,161,797 | 11 | קזילאורדה | קזילאורדה | 278,638 |  שימקנט  אקטובה | |
| 2 | אסטנה | אסטנה | 1,354,507 | 12 | קוסטנאי | קוסטנאי | 264,466 | ||
| 3 | שימקנט | שימקנט | 1,192,120 | 13 | אקטאו | מנגוסטאו | 263,893 | ||
| 4 | אקטובה | אקטובה | 559,911 | 14 | אורל | מערב קזחסטן | 253,773 | ||
| 5 | קראגנדי | קרגנדה | 515,632 | 15 | פטרופבל | צפון קזחסטן | 222,076 | ||
| 6 | טראז | ז'אמבול | 427,356 | 16 | טורקיסטן | טורקיסטן | 220,159 | ||
| 7 | אוסקמן | מזרח קזחסטן | 352,894 | 17 | קוקשטאו | אקמולה | 174,614 | ||
| 8 | פבלודר | פבלודר | 334,096 | 18 | טמירטאו | קרגנדה | 171,893 | ||
| 9 | אטיראו | אטיראו | 316,468 | 19 | טלדיקורגן | ז'טיסו | 168,686 | ||
| 10 | סמיי | אבאי | 308,143 | 20 | אקיבאסטוז | פבלודר | 129,000 | ||
