טוני ארל

טוני ארל
Tony Earl
לידה	12 באפריל 1936; סנט איגנס, מישיגן, ארצות הברית
פטירה	23 בפברואר 2023 (בגיל 86); מדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית
שם מלא	אנתוני סקאלי ארל
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת המדינה של מישיגן; אוניברסיטת שיקגו ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	3 בינואר 1983 – 5 בינואר 1987; (4 שנים)
סגן מושל ויסקונסין	ג'יימס פלין
	→ לי דרייפוס טומי תומפסון ←
	15 בדצמבר 1975 – 1 בנובמבר 1980; (4 שנים)
תחת מושלי ויסקונסין	פטריק לוסי ; מרטין שרייבר ; לי דרייפוס
	→ לסטר פ. ווגט קרול ביסדני ←
	6 בינואר 1975 – 15 בדצמבר 1975; (344 ימים)
תחת מושל ויסקונסין	פטריק לוסי
	→ ג'ו נוסבאום רוברט דאן ←
	14 באוקטובר 1969 – 6 בינואר 1975; (5 שנים)
	14 באוקטובר 1969 – 6 בינואר 1975; (5 שנים)

אנתוני סקאלי ארל (באנגלית: Anthony Scully Earl;‏ 12 באפריל 1936 – 23 בפברואר 2023) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר אספת המדינה של ויסקונסין מ-1969 ועד ינואר 1975, לאחר מכן ועד סוף אותה שנה כמזכיר מחלקת המנהל של ממשלת המדינה, לאחר מכן ועד 1980 כמזכיר המחלקה למשאבי טבע של ויסקונסין, ולבסוף, כמושל ויסקונסין ה-41 בשנים 1983–1987.

ראשית חייו

טוני ארל נולד בעיר סנט איגנס שבמישיגן, כבנם של אתלין ג'וליה (לבית סקאלי) וראסל ק. ארל. ב-1958 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת המדינה של מישיגן, ולאחר מכן קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת שיקגו. לאח שירות של ארבע שנים בצי ארצות הברית, מתוכן שנתיים כקצין משפטי, עבר ארל ב-1965 לוויסקונסין. הוא היה התובע של מחוז מרתון עד 1966, ולאחר מכן ועד 1969 התובע העירוני של ווסאו. באותה שנה הוא נבחר לאספת המדינה של ויסקונסין, כאשר אייש מושב שהתפנה על ידי דייב אוביי, שנבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית.^[1]

ב-1974 פרש ארל מהאספה המדינתית כדי להתמודד על משרת התובע הכללי של ויסקונסין, אך הובס בבחירות המקדימות על ידי ברונסון לה פולט. לאחר מכן, מינה אותו המושל פטריק לוסי כמזכיר מחלקת המנהל של ויסקונסין. בהמשך היה ארל למזכיר המחלקה למשאבי טבע של ויסקונסין, שם רשימת הישגיו כללה טיפול בזיהום מי הנגר בשטחי המדינה.

מושל ויסקונסין

ב-1982 לאחר שהמושל המכהן לי דרייפוס החליט באופן בלתי צפוי שלא להתמודד על תקופת כהונה נוספת, התמודד ארל על התפקיד, ועד מהרה הפכו התקוות של המפלגה הדמוקרטית בוויסקונסין לשוב ולאייש את מעון המושל למציאותיות. כראש מחלקת משאבי הטבע, התקבל ארל כמגן אדוק של הסביבה וכפותר בעיות. הוא עשה שימוש במוניטין זה כדי להביס את המושל לשעבר מרטין שרייבר בבחירות המקדימות של הדמוקרטים למשרת המושל, והמשיך וניצח את מועמד המפלגה הרפובליקנית, טוני קולר.^[1]

תקופת כהונתו של ארל הייתה עבורו אתגר מתחילתה. כאשר הוא הושבע לתפקידו, עמד תקציב המדינה של ויסקונסין על גירעון של כמעט מיליארד דולר ושיעור האבטלה עמד על 12 אחוזים. ארל חתם על חוק שקבע את מס המכירות של 5 אחוזים כקבוע, וכן הוסיף מס יסף בשיעור של 10 אחוזים שבהמשך הופחת. משעה שהמדינה שבה להיות במצב פיסקלי יציב, העביר ארל יוזמות לשיפור הסביבה, החינוך וההזדמנויות השוות.^[1] הוא מינה את דוריס הנסון כאישה הראשונה בתפקיד מזכירת מחלקת המנהל של המדינה, ואת האוורד פולר כאפרו-אמריקאי הראשון שהיה חבר הקבינט המדינתי שעמד בראש המחלקה ליחסי עבודה. בשל אי-הסכמות על הרפורמה בבריאות, איוש בעל תפקידים בבתי הכלא, הקפאות שכר ובעיות נוספות, יחסיו של ארל עם ארגוני העובדים הפכו למרים, ותקופת כהונתו כמושל הייתה למורכבת יותר.

לאחר השיקום של מצבה הכלכלי של ויסקונסין מאחת התקופות הקשות בתולדותיה, סיים ארל את תפקידו כמושל לאחר תקופת כהונה אחת. מנהיג סיעת המיעוט באספת המדינה, הרפובליקני טומי תומפסון, התנגד בתקיפות למדיניותו של ארל, וב-1986 נבחר לראשונה מבין ארבע תקופות הכהונה שלו.^[1] ארל בריקר כתב במאמר, "היה שלום מושל ויסקונסין טוני ארל" מתוך קינה על התבוסה שהוא נחל מתומפסון בבחירות, ושעמדתו ה"פרו-משפחתית" עשויה הייתה לתת לו גישה דמוגרפית רחבה יותר מאשר צעדי ההגנה שנקט ארל כלפי זכויות הלהט"בים.

לאחר כהונתו

בשנים 1995–2005 שימש ארל כחבר במועצת המנהלים של "מטרה משותפת ויסקונסין" (Common Cause Wisconsin),^[2] לובי אזרחי בלתי-מפלגתי ללא כוונות רווח בעל זיקה לארגון "מטרה משותפת" (Common Cause) הלאומי. ב-1990 נבחר ארל למועצת המנהלים של הארגון הארצי ושימש בתפקיד עד 1996. הארגון של ויסקונסין מקדם את חוקי מימון המפלגות, אתיקה ורפורמה בשדלנות, חוקי אסיפות פתוחות, זכויות הצבעה, חלוקה מחדש בלתי מפלגתית של מחוזות הצבעה, וסוגיות נוספות הקשורות לקידום ושמירה על ממשלה אחראית. ארל גם היה חבר במועצת המנהלים של מוסד ג'ויס (Joyce Foundation) במשך שנים רבות עד 2013.

ביולי 2004 זכה ארל להכרה בטקס הפרסים השנתי ה-12 על הכרתו בצרכים של קהילת הלהט"ב במהלך תקופת כהונתו כמושל. הוא קיבל את פרס האומץ הפוליטי של הארגון. הוא שימש כחבר במועצת המנהלים של חברת חלוקת החשמל האמריקאית שמחזיקה בבעלותה ומפעילה, מתכננת, מתחזקת ומפקחת על כל מתקני החלוקה שבעבר היו בבעלות של מספר חברות תשתית, קואופרטיבים וגופי תשתית עירוניים בוויסקונסין. הוא היה שותף לשעבר באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים ביותר (יותר מ-400 עורכי דין) בוויסקונסין, "קוורלס ובריידי" (Quarles & Brady).

חיים אישיים

בקיץ 1962 נשא ארל לאישה את שילה רוז קויל משיקגו. השנים הכירו כאשר למדו בבית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו.^[3] נולדו להם ארבע בנות, והם היו נשואים במשך 30 שנה לפני פרידתם ב-1995. הם התגרשו ב-2003 וארל נישא בשנית ב-2011 לג'יין נמקה.

טוני ארל נפטר בבית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת ויסקונסין במדיסון ב-23 בפברואר 2023, לאחר שארבעה ימים קודם לכן לקה בשבץ מוחי. הוא נפטר יומיים לפני יום הולדתו ה-87.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טוני ארל בוויקישיתוף

טוני ארל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
טוני ארל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
טוני ארל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[גלובר-1] ¹ ² ³ ⁴ Glauber, Bill (February 23, 2023). "Tony Earl, Wisconsin's 41st governor who championed the environment, equal rights, dies at age 86". Milwaukee Journal Sentinel.

[2] JAMES WIGDERSON (July 27, 2006). "Opinions: James Wigderson". Archived from the original on May 27, 2011.

[3] "Other Engagement News". Chicago Tribune. July 4, 1962. p. 26.

[1]

[2]

[3]