גיילורד נלסון

גיילורד נלסון
Gaylord Nelson
	גיילורד נלסון ב-1963
לידה	4 ביוני 1916; קליר לייק, ויסקונסין, ארצות הברית
פטירה	3 ביולי 2005 (בגיל 89); קנסינגטון, מרילנד, ארצות הברית
שם מלא	גיילורד אנטון נלסון
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	קליר לייק, ויסקונסין, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת המדינה של סן חוזה; בית הספר למשפט של אוניברסיטת ויסקונסין ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	8 בינואר 1963 – 3 בינואר 1981; (18 שנים)
	→ אלכסנדר וילי בוב קאסטן ←
	5 בינואר 1959 – 7 בינואר 1963; (4 שנים)
סגני מושל ויסקונסין	פילאו נאש ; וורן נולס
	→ ורנון וולאס תומסון ג'ון ריינולדס הבן ←
	3 בינואר 1949 – 5 בינואר 1959; (10 שנים)
	→ פרד ריסר הוראס ו. וילקי ←
פרסים והוקרה
	מדליית החירות הנשיאותית (1995); פרס ג'ון מיור מטעם מועדון הסיירה (2001); פרס אנסל אדמס ;
חתימה

גיילורד אנטון נלסון (באנגלית: Gaylord Anton Nelson;‏ 4 ביוני 1916 – 3 ביולי 2005) היה פוליטיקאי אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר הסנאט של מדינתו בשנים 1949–1959, לאחר מכן ועד 1963 כמושל ויסקונסין ה-35, ולאחר מכן ועד 1981 כסנאטור מטעם ויסקונסין. ב-1970, בעת כהונתו בסנאט, קרא נלסון ליום של למידה ומחאה ב-22 באפריל בתגובה למה, שלדעתו, היה הרס סביבתי נרחב. מעל 20 מיליון איש השתתפו באותו יום בהפגנות שקטות, להעלאת המודעות לאיכות הסביבה ברחבי ארצות הברית, ולימים הוכרז יום זה על ידי האו"ם כיום כדור הארץ, ויצר בזמנו גל חדש של סביבתנות.

ראשית חייו

גיילורד נלסון נולד בכפר קליר לייק שבוויסקונסין, כבנם של מרי (לבית ברדט), אחות במקצועה, ושל אנטון נלסון, רופא כפרי. מוצא משפחתו היה נורווגי ואירי.^[1] נלסון התחנך בבתי ספר ציבוריים מקומיים. ב-1939 הוא קיבל תואר בוגר אוניברסיטה במדע המדינה מהמוסד שהיום ידוע כאוניברסיטת המדינה סן חוזה שבסן חוזה, קליפורניה.^[2] ב-1942 הוא קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון והתקבל ללשכת עורכי הדין.^[3]^[4] הוא עסק בעריכת דין ובמלחמת העולם השנייה התגייס לצבא ארצות הברית, השתתף בקרב אוקינאווה, והגיע לדרגת לוטננט ראשון. ב-1947 נשא נלסון לאישה את קארי לי דוטסון, ולשניים נולדו שלושה ילדים.

קריירה פוליטית

ב-1948 נבחר נלסון לסנאט המדינתי של ויקונסין. הוא כיהן בסנאט עד 1958 כאשר נבחר למשרת מושל ויסקונסין. כמושל הוא כיהן במשך ארבע שנים בשתי תקופות כהונה של שנתיים כל אחת. לקראת תום כהונתו כמושל הוא נבחר ב-1962 לסנאט של ארצות הברית, בו הוא כיהן שלוש תקופות כהונה רצופות בשנים 1963–1981. ב-1963 הוא שכנע את הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי לאפשר לו לצאת למסע נאומים ברחבי ארצות הברית בנושאי סביבתנות.

בשנת 1970 קרא נלסון ליום של למידה ומחאה ב-22 באפריל, בתגובה למה, שלדעתו, היה הרס סביבתי נרחב. מעל 20 מיליון איש השתתפו באותו יום בהפגנות שקטות, להעלאת המודעות לאיכות הסביבה ברחבי ארצות הברית. לימים הוכרז יום זה על ידי האו"ם כיום כדור הארץ, ויצר בזמנו גל חדש של סביבתנות.

במסע הבחירות שלו לתקופת כהונה שנייה בסנאט ב-1968 זכה נלסון לתשבחות מווינס לומברדי, המנהל והמאמן לשעבר של קבוצת הפוטבול גרין ביי פאקרס, כ"סביבתן מספר אחד של האומה" בנשף בעיר אושקוש. בעקבות נאומו זה של לומברדי עבר מסע הבחירות של נלסון לשידורים ברדיו ובטלוויזיה שקוממו את לומברדי, את המפלגה הרפובליקנית של ויסקונסין, ואת רעייתו של לומברדי, מארי, שהייתה רפובליקנית אדוקה.^[5]

אף על פי שהיה ידוע בעיקר על פעילותו בתחום הסביבה, היה נלסון גם עורך דין מוביל, תומך נלהב בזכויות וחירויות האזרח, ואחד המתנגדים הבולטים הראשונים למלחמת וייטנאם.^[6] ב-1969 הוא היה אחד מארבעת הסנאטורים שהגישו את הצעת החוק להקמת אזור הטבע הבראשיתי של איי ויסקונסין.^[7]

ב-1970 קרא נלסון לקיום שימוע בקונגרס בנוגע לבטיחות של הגלולות למניעת היריון, במה שנודע כ"שימוע הגלולה של נלסון" (Nelson Pill Hearings). כתוצאה מהשימוע, נדרש רישום גילוי נאות של תופעות הלוואי של הגלולה - הגילוי הנאות הראשון מסוגו עבור תרופה פרמצבטית.^[8] בהמשך ניסה נלסון לבדוק את אופן שיווק התרופות, והגיש ב-1971 הצעת חוק שתחייב יצרני תרופות להוכיח את הביטחון ואת היעילות של התרופות שהם שיווקו.^[9] ב-1975 קיבל משרדו מזכר שבו נאמר שהן התרופה סומינקס (Sominex) והן המותג המתחרה קומפוז, הוכחו כבלתי יעילים כאשר הושוו לפלצבו, זאת על אף 34 מיליון דולר שהושקעו על חקר נדודי שינה ב-1974.

נלסון נודע גם כמגינם של העסקים הקטנים. בעת ששימש כיושב ראש ועדת העסקים הקטנים והיזמות של הסנאט, הוא הוביל מאמצים מוצלחים לקיים את הוועידה המודרנית הראשונה של הבית הלבן לעסקים קטנים, ליצור את מערכת מרכזי הפיתוח לעסקים הקטנים באוניברסיטאות בארצות הברית, ולשפר את האופן בו הסוכנויות הפדרליות יפקחו על העסקים הקטנים וגופים קטנים אחרים, במה שנודע כחוק הגמישות הרגולטורית (Regulatory Flexibility Act).^[6]^[10]

ב-1973 היה נלסון אחד משלושת הסנאטורים שהתנגדו למינויו של ג'רלד פורד כסגן הנשיא (השניים האחרים היו תומאס איגלטון וויליאם האת'וויי (אנ')).^[11]

סביבתנות

לאחר שלא עלה בידו להיבחר ב-1980 לתקופת כהונה רביעית בסנאט, מונה נלסון בינואר 1981 כיועץ לאגודת אזורי הטבע הבראשיתיים (The Wilderness Society). ב-1986 הוא הוכנס להיכל התהילה של השימור בוויסקונסין.^[12] בספטמבר 1995 הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית על ידי הנשיא ביל קלינטון כאות הוקרה לפעילותו בתחום הסביבה.^[13]

נלסון ראה ביציבות אוכלוסיית ארצות הברית כהיבט חשוב בסביבתנות, כפי שהוא אמר:

ככל שתגדל האוכלוסייה, כך יהיו הבעיות רציניות יותר... עלינו להתייחס לסוגיית האוכלוסייה. האומות המאוחדות, בתמיכת ארצות הברית, נקטו בעמדה בקהיר ב-1994 שכל ארץ אחראית לאיזון גודל אוכלוסייתה. ניתן לעשות זאת. אך בארץ זו, זה נשמע כזיוף לומר "אני בעד הסביבה אך לא בעד הגבלת ההגירה".^[14]

הוא גם דחה את ההצעה שהפיתוח הכלכלי יקבל קדימה על פני הגנת הסביבה:

הכלכלה היא חברת בת בבעלות מלאה של הסביבה, ולא להיפך.^[15]

מותו והנצחתו

גיילורד נלסון נפטר בקנסינגטון שבמרילנד ב-3 ביולי 2005, בגיל 89, כתוצאה מכשל של מחזור הדם. הוא נטמן בבית הקברות של קליר לייק.

מכון גיילורד נלסון ללימודי סביבה באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון קרוי על שמו.^[16] אזור הטבע הבראשיתי על שם גיילורד נלסון בחוף האגם הלאומי של איי אפוסטל (Apostle Islands National Lakeshore), שכולל יותר מ-80 אחוזים של שטח האדמה של הפארק, נקרא על שמו לאות הערכה על מאמציו להקמת הפארק.^[17]^[18] הפארק המדינתי על שם המושל נלסון (Governor Nelson State Park) ליד וואונקי, ויסקונסין, קרוי על שמו, כמו בית הספר היסודי בקליר לייק.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גיילורד נלסון בוויקישיתוף

גיילורד נלסון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
גיילורד נלסון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
גיילורד נלסון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
גיילורד נלסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[1] "Nelson, Gaylord Anton". Encyclopedia.com.

[2] "Distinguished Alumni". SJSU. Archived from the original on October 28, 2014.

[3] University of Wisconsin-Madison News. "Alumni Park opening date, first featured grads announced".

[4] "Earth Day Founder Gaylord Nelson to Receive Medal of Freedom". The Wilderness Society. Archived from the original on March 22, 2017 – via Gaylord Nelson and Earth Day.

[5] Kevin Naze, Full Moon Friday Is a Good Time to Reflect on Life’s Blessings, Door County Pulse, April 19th, 2019.

[פרנק-6] ¹ ² Aukofer, Frank A. "Gaylord Nelson: Earth Day founder was a voice crying out for the wilderness". Milwaukee Journal-Sentinel. Archived from the original on January 31, 2006.

[7] Designation of Wilderness Areas: Hearings Before the Subcommittees on Public Lands and National Parks and Recreation of the Committee on Interior and Insular Affairs, 1970, page 228–229

[8] Seaman, Barbara (July 2005). "A Planetary Loss. Senator Nelson had more than one string to his bow". Healthy Skepticism.

[9] Kirkman, Don (July 22, 1971). "Stricter Control of Drugs to Be Asked". Knoxville News Sentinel. No. 29, 075. p. 24.

[10] Verkuil, Paul A. (April 1982). "A critical guide to the Regulatory Flexibility Act". Duke Law Journal. 31 (2): 227.

[11] "To advise and consent to the nomination of Gerald R. Ford to be Vice-President of the U.S." govtrack.us. U.S. Senate–November 27, 1973.

[12] [https://wchf.org/gaylord-nelson/ Wisconsin Conservation Hall of Fame

[13] William J. Clinton, Statement Announcing the Award of the Presidential Medal of Freedom to Gaylord Nelson Online by Gerhard Peters and John T. Woolley, The American Presidency Project

[14] "Earth Day founder sees some progress". Milwaukee Journal Sentinel. April 22, 2001. Archived from the original on June 3, 2001.

[15] Kyle G. Crider, Why Don’t Conservatives Support Balancing Nature’s Budget?, TriplePundit, Feb 17, 2016.

[16] "The Nelson Legacy". The Nelson Institute.

[17] "Gaylord Nelson The Wilderness Society". Wilderness.org. October 22, 2008. Archived from the original on October 7, 2008.

[18] "Apostle Islands National Lakeshore – Gaylord Nelson Wilderness". U.S. National Park Service.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]