טוני איומי
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1948 (בן 76) ברמינגהאם, אנגליה |
|---|---|
| שם לידה | אנטוני פרנק איומי |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת  |
| תקופת הפעילות | מ-1964 |
| עיסוק | גיטריסט |
| סוגה | הבי מטאל, דום מטאל |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | גיטרה, שירה |
| חברת תקליטים | Warner Bros., I.R.S., Rhino |
| צאצאים |
Toni-Marie Iommi |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
עיטור אות הכבוד הארמני |
| האתר הרשמי של טוני איומי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אנטוני פרנק "טוני" איומי (באנגלית: Anthony Frank Iommi; נולד ב-19 בפברואר 1948) הוא גיטריסט, מלחין וכותב שירים בריטי. הוא ידוע בעיקר כגיטריסט והחבר המייסד של להקת ההבי מטאל בלאק סבאת', והחבר היחיד שהשתתף בכל אלבומי הלהקה לדורותיה. בנוסף לחברותו העיקרית ב"בלאק סבאת'", היה איומי חבר בתקופות שונות בלהקות ג'טרו טאל ו-Heaven & Hell.
איומי קנה את תהילתו כאחד מאבותיו של ז'אנר ההבי מטאל וכאמן שהשפיע רבות על הסגנון, ונחשב לאחד מהגיטריסטים המשפיעים ביותר בכל הזמנים. ברשימת "10 הגיטריסטים במטאל של כל הזמנים" של גיבסון מדורג איומי במקום הראשון[1]. מגזין הרולינג סטון דירג אותו במקום ה-25 ברשימת "100 הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים"[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנטוני פרנק איומי נולד בברמינגהאם, אנגליה כבן יחיד להוריו שהיו בעלי כרמים באיטליה. משפחתו הייתה קתולית לא אדוקה. את לימודיו בילדותו עשה בבית הספר "Birchfield Road" שם פגש את אוזי אוסבורן, שאתו עתיד היה לחבור ללהקת בלאק סבאת'. בגיל 10 החל ללמוד אמנויות לחימה שונות כגון ג'ודו, קארטה ואיגרוף על מנת להגן על עצמו מהכנופיות הרבות שהסתובבו בשכונתו המפוקפקת. בתחילה נמשך איומי לתופים, אך עקב הרעש הרב שיצר התיפוף, פנה לגיטרה כשהוא מושפע מאמנים כגון האנק מרווין והצלליות.
בגיל 17, ביומו האחרון בעבודתו במפעל מתכות, נפצע איומי בידו ואיבד את חלק מאמתו וקמיצתו. כגיטריסט, פציעתו השפיע עליו באופן קשה, ושקל לעזוב את הגיטרה לחלוטין. אך מנהל העבודה שלו שהיה גם ידידו, השמיע לו, כאקט של עידוד, שירים של אמן הג'אז המפורסם ג'אנגו ריינהארדט ושכנע אותו להמשיך לנגן. כפי שכתב איומי מאוחר יותר: "חבר שלי השמיע לי אותו ואמר לי "הקשב איך הבחור הזה מנגן", ואני אמרתי "בשום פנים ואופן לא! להאזין למישהו מנגן עכשיו בגיטרה זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות עכשיו". אבל הוא התעקש, ונאלצתי להאזין לתקליט עד סופו. אמרתי שהבחור בתקליט ניגן מצוין והוא ענה לי: "אתה יודע, הגיטריסט בתקליט מנגן רק עם שתי אצבעות עקב פציעה שנגרמה לו בשרפה בה היה מעורב". הייתי המום מהעבודה הזו והתרשמתי לחלוטין עד שהחלטתי לחזור ולנגן בגיטרה"[3].
קריירה מוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת טרום בלאק סבאת'
[עריכת קוד מקור | עריכה]איומי היה חבר במספר להקות שניגנו בלוז רוק, ביניהם "Rockin' Chevrolets" בה היה חבר בין השנים 1964 ל-1965. בעת שהיה חבר בלהקת "The Rest", פגש את מי שהיה עתיד להיות מתופפה של בלאק סבאת', ביל וורד. החל מינואר 1968, היה חבר בלהקת "Mythology" עד יולי באותה שנה. חודש לאחר שהצטרף, חבר ללהקה וורד. במהלך חזרות שערכו חברי הלהקה, פשטה המשטרה על המקום ותפסה אותם משתמשים בקנאביס. חברי הלהקה נקנסו, והמקרה השפיע בצורה קשה על עתידה של הלהקה.
באוגוסט 1968, בנוסף להתפרקותה של "Mythology", התפרקה להקה נוספת בשם "Rare Breed". סולנה של הלהקה היה אוזי אוסבורן. אוסבורן תר אחר מסגרת מוזיקלית חדשה, ובהמלצת חברים פנה לחבורתו של איומי, שזה קיבל אותו למרות דעתו השלילית של איומי עליו. כשחיפשו בסיסט, הציע אוסבורן את גיזר באטלר איתו ניגן ב-"Rare Breed". איומי, אוסבורן, וורד ובאטלר כינו את להקתם "Earth". תחת שם זה הם החזיקו עד דצמבר 1968, כשאיומי הצטרף לתקופה קצרה לג'טרו טאל, שם הופיע בהופעה חיה פעם אחת בלבד בקרקס הרוקנרול של הרולינג סטונז. איומי העיד כי שהותו הקצרה בלהקה, לימדה אותו הרבה וכי הם "ידעו איך לעבוד". לאחר מספר שבועות חזר ל"Earth".
בלאק סבאת'
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בלאק סבאת'
באוגוסט 1969, לאחר שלהקה נוספת כינתה עצמם "Earth", דבר שיצר בלבול, שינתה הלהקה את שמם ל-"Black Sabbath". התאונה במפעל ואצבעותיו הפגומות השפיעו על הצליל של נגינתו, והאקורדים הנמוכים שיצאו מהגיטרה שלו הפכו לסימן ההיכר של הלהקה. הסאונד הנמוך נשמע בעיקר באלבום "Master of Reality", שבה באטלר התאים את נגינתו לזו של איומי. במהלך שהותו בלהקה, הוציאה הלהקה אלבומים רבים כשחלקם נחשבים עד היום כאלבומי מופת ובעיקר את האלבום Paranoid, שנחשב עד היום לאלבום משפיע וחשוב בהבי מטאל. איומי הוא הכותב הראשי, והוא כתב את רוב שירי הלהקה.
איומי הוא החבר היחיד בלהקה שחבר בה מיום הקמתה ועד היום. הלהקה עדיין פעילה ואף עורכת מסעי הופעות. "13", שיצא לאור בשנת 2013, הוא אלבומם האחרון.
Heaven & Hell
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – Heaven & Hell (להקה)
באוקטובר 2005 חשף הזמר רוני ג'יימס דיו במהלך תוכנית הרדיו "Masters of Rock", כי הוא עומד לשתף פעולה עם הגיטריסט של בלאק סבאת', על מנת להקליט שני שירים לאלבום חדש של בלאק סבאת' שנקרא "Black Sabbath - The Dio Years". לאיומי הצטרף גיזר באטלר כדי להקליט את השירים. הפרויקט נקרא Heaven & Hell על מנת להפרידו מבלאק סבאת' שאותה הוביל אוסבורן. ביל וורד היה גם הוא אמור להצטרף, אך לבסוף סירב עקב חילוקי דעות מוזיקליים. הלהקה התפרקה ב-2009 עקב מותו של דיו.
קריירת סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 הוציא איומי את אלבום הסולו הראשון שלו "Iommi". באלבום השתתפו מספר אמנים אורחים, ביניהם: סקין, הנרי רולינס, סרג' טנקיאן, דייב גרוהל, בילי קורגן, פיליפ אנסלמו, אוזי אוסבורן ועוד. האלבום זכה לביקורות חיוביות[4]. ב-2004 יצא אלבומו השני "The 1996 DEP Sessions". האלבום עצמו הוקלט ב-1996, אך מעולם לא שוחרר. בשנת 2005 יצא אלבומו השלישי "Fused ". האלבום זכה לביקורת חיוביות ביותר[5].
בנוסף לבלאק סבאת'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992 הופיע איומי בקונצרט מחווה לסולנה האגדי של להקת קווין פרדי מרקיורי, וניגן ארבעה שירים יחד עם החברים הנותרים של קווין ואמנים נוספים. בשנים שלאחר מכן, התחבר ללהקת דיאמונד הד והשתתף בכתיבת שירם "(Starcrossed (Lovers in the Night)", אך מלבד זה, לא לקח חלק פעיל כחבר בלהקה. בשנת 2013 כתב את השיר Lonely Planet עבור ארמניה לתחרות האירוויזיון.
מאז 1989 היה איומי מעורב בפרויקט "Rock Aid Armenia". ב-2009 קיבל יחד עם ידידו סולן להקת דיפ פרפל איאן גילן, אותו הוקרה מאת ממשלת ארמניה "Orders Of Honor" - מסדר הכבוד הגבוה ביותר, שהוענק להם על ידי ראש ממשלת ארמניה עבור עזרתם לאחר רעידת האדמה בספיטק[6].
ב-2009 תבע חברו ללהקה אוזי אוסבורן את איומי בטענה כי זה הפר זכויות יוצרים והשתמש במותג הלהקה להפקת רווחים כספיים[7]. ב-2010 דווח כי השניים השלימו ואסובורן ביטל את כל ההליכים המשפטיים כנגד איומי[8].
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]איומי היה נשוי ארבע פעמים. ב-2005 נישא למאריה שואהום (Maria Sjöholm), לשעבר הסולנית של להקת "Drain STH"[9].
בתחילת 2012 אובחן איומי כסובל משלבים מוקדמים בסרטן הלימפומה[10]. ב-11 באוגוסט 2016 איומי מסר כי החלים מהסרטן והוא כעת בשלב של נסיגה.
ב-2011 פרסם איומי אוטוביוגרפיה הנקראת "Iron Man: My Journey through Heaven and Hell with Black Sabbath".
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איומי נחשב לאחד הגיטריסטים הטובים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. הצלילים הייחודים שהפיק מהגיטרה שלו, הריפים האימתניים, הסולואים בעלי הסאונד הנמוך ונגינתו הייחודית השפיעו על דורות של מוזיקאים. ב-2005 דירג אותו מגזין "Metal Hammer" במקום הראשון בסקר "מלכי הריפים"[11]. ב-2007 דירג אותו מגזין "Classic Rock" במקום ה-6 ברשימת "100 גיבורי הגיטרה הפרועים ביותר"[12]. מגזין המוזיקה הרולינג סטון דירג אותו במקום ה-25 ברשימת "100 הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים"[13]. בשנת 2012 הוא דורג במקום ה-7 ברשימת "נגני הגיטרה הטובים בכל הזמנים" של מגזין "Guitar World"[14]. ברשימה אחרת באותו מגזין הוא דורג במקום הראשון ברשימת "100 הגיטריסטים של ההבי מטאל הטובים בכל הזמנים"[15].
מנהיג להקת ג'טרו טאל איאן אנדרסון אמר על איומי: "טוני הצליח להפוך פגם פיזי בגופו למשהו שעשה אותו לאגדת גיטרה"[16]. בהתייחסו לאיומי אמר ג'ין סימונס: "האיש שהמציא את הריפים שהקימו צבא של נגני גיטרה". רוני ג'יימס דיו הגדיר את איומי כ"מאסטר הריפים האולטימטיבי".
רבים רואים באיומי כאמן שיצר את ההבי מטאל במו ידיו. גיטריסט להקת קווין בריאן מיי החשיב את איומי כ"אב האמיתי של ההבי מטאל"[17]. אדי ואן היילן טען כי "ללא טוני, ההבי מטאל כלל לא היה קיים". ג'יימס הטפילד מלהקת מטאליקה שהושפע ישירות מאיומי כינה אותו: "המלך של הריף הכבד". בראד טולינסקי ממגזין " Guitar World" הצהיר כי "לא גראנג', ת'ראש מטאל, דת' מטאל, דום מטאל ומה לא, היו קיימים לולא טוני איומי".
באתר חברת גיבסון דורג איומי במקום הראשון ברשימת "10 הגיטריסטים של המטאל בכל הזמנים", ושם נכתב: "איומי יכול להתפאר בכך שכתב את כמה מהריפים הזכורים בכל הזמנים... נגינתו לחלוטין הנציחה דורות של להקות הבי מטאל שבאו בעקבותיו"[1]. באתר Ultimate Guitar Archive דורג במקום העשירי ברשימת "10 נגני הגיטרה הגדולים אי פעם"[18]
מוזיקאים רבים ציינו את השפעתו הישירה של איומי על יצירותיהם, ביניהם ניתן למנות את: ג'ף הנמן, דיימבאג דארל, סלאש, טום מורלו, בילי קורגן, קים ת'איל, ג'יימס הטפילד, ג'רי קאנטרל ועוד רבים אחרים.
ב-19 בנובמבר 2013, קיבל איומי את תואר הכבוד "דוקטור לשם כבוד" מאוניברסיטת קובנטרי. לדברי האוניברסיטה, הענקת התואר נעשתה מתוך רצון לתת כבוד והערכה ל"תרומתו לעולם במוזיקה הפופולרית" והוקרה על "תפקידו כאחד מאבות המייסדים של הרוק הכבד ומעמדו כאחד מהדמויות המשפיעות ביותר בתעשיית המוזיקה"[19]. .
באתר "השרת העיוור" נכתב עליו:
אבל טוני איומי הוא האיש שבמו ידיו המציא ז'אנר חדש במוזיקה, כשהוא יוצר את הצליל הכה-כבד ועוצמתי שמהווה בסיס לכל שיר Heavy Metal משנות ה-70' ועד ימינו
[20].
סגנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]למעשה, הסאונד הכבד והנמוך שיצר איומי, שהפך עם השנים לסימן הכר ולז'אנר בפני עצמו, נולד מתוך כורח המציאות, שכן עקב פציעתו נאלץ לשחרר את המיתרים של הגיטרה, ובכך יצר את הצליל המוכר. בהשראת ריינהארדט, בנה לעצמו שני אצבעונים מפלסטיק על מנת שישלימו את אצבעותיו הקטועות. איומי הוא גיטריסט שמאלי.
איומי מוכר בחזותו החיצונית המיוחדת: מעיל עור שחור וארוך, משקפי מתכת בעלי עדשות בצבע סגול בהיר, שפם דק וזקן תיש, שיער ארוך וצלב גדול מעטר את חזהו. בישראל, ידוע איומי בכינויו "איש הברזל".
ציוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנדר סטראטוקסטר
- גיבסון SG לסוגיהם
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Iommi (2005)
- The 1996 DEP Sessions (2004)
- Fused (2005)
עם בלאק סבאת'
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם Heaven & Hell
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו: דיסקוגרפיה של Heaven & Hell
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טוני איומי (באנגלית)
טוני איומי, ברשת החברתית פייסבוק
טוני איומי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
טוני איומי, ברשת החברתית אינסטגרם
טוני איומי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טוני איומי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
טוני איומי, באתר ספוטיפיי
טוני איומי, באתר Last.fm (באנגלית)
טוני איומי, באתר AllMusic (באנגלית)
טוני איומי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
טוני איומי, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
טוני איומי, באתר דיזר
טוני איומי, באתר Discogs (באנגלית)
טוני איומי, באתר Songkick (באנגלית)- טוני איומי, באתר SecondHandSongs
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Top 10 Metal Guitarists of All Time, באתר גיבסון
- ^ מקומות 16–25 ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים", באתר רולינג סטון
- ^ Heaven & H Heaven & Hell by Tony Iommi באתרו הרשמי
- ^ ביקורת על האלבום באתר RockHard
- ^ ביקורת על האלבום באתר Allmusic
- ^ Tony Iommi received Armenian Order Of Honour in October 2009 באתר tonyiommifantastic
- ^ טל פרי, אוזי אוסבורן תובע את גיטריסט בלאק סאבאת' טוני איומי, באתר מאקו, 31 במאי 2009
- ^ מאיה פישר אסף נבו, אוזי אוסבורן סגר את הסכסוך עם חבר "בלאק סאבאת'" טוני איומי, באתר מאקו, 21 ביולי 2010
- ^ Tony Iommi Biography באתר IMDb
- ^ אור ברנע, הגיטריסט טוני איומי (בלאק סאבת') חולה בסרטן, באתר ynet, 9 בינואר 2012
- ^ דיווח על הסקר באתר blabbermouth
- ^ רשימת "100 הגיטריסטים הפרועים ביותר" באתר blabbermouth
- ^ הדף של איומי ברשימת 100 הגיטריסטים הטובים ביותר בכל הזמנים באתר הרולינג סטון
- ^ רשימת 100 נגני הגיטרה הגדולים בכל הזמנים באתר Guitar World
- ^ רשימת מאה הגיטריסטים של ההבי מטאל הטובים בכל הזמנים באתר Guitar World
- ^ ריאיון עם איאן אנדרסון באתר dmme.net
- ^ TONY IOMMI: London Book-Signing Event Announced באתר blabbermouth
- ^ רשימת "Top 10 Greatest Rock Guitarists Ever", באתר Ultimate Guitar Archive
- ^ Black Sabbath star Tony Iommi receives honorary degree באתר ה־BBC
- ^ ברוכים הבאים לצד האפל - ביקרות על האלבום "black sabbath" באתר ה"שרת העיוור"
| בלאק סבאת' | ||
|---|---|---|
| טוני איומי (גיטרה) • אוזי אוסבורן (שירה) • ביל וורד (תופים) • גיזר באטלר (גיטרה בס) | ||
| ביל וורד (תופים) • רוני ג'יימס דיו (שירה) • איאן גילן (שירה) | ||
| אלבומי אולפן | Black Sabbath (1970) • Paranoid (1970) • Master of Reality (1971) • Vol. 4 (1972) • Sabbath Bloody Sabbath (1973) • Sabotage (1975) • Technical Ecstasy (1976) • Never Say Die! (1978) • Heaven and Hell (1980) • Mob Rules (1981) • Born Again (1983) • Seventh Star (1986) • The Eternal Idol (1987) • Headless Cross (1989) • Tyr (1990) • Dehumanizer (1992) • Cross Purposes (1994) • Forbidden (1995) • 13 (2013) | |
| נושאים קשורים | Heaven & Hell • Iron Man • Paranoid • God Is Dead? | |
| דיסקוגרפיה של בלאק סבאת' • קטגוריה:בלאק סבאת' • פורטל:הבי מטאל | ||