טובה חסקינה
טובה (דוסיה) חסקינה (חזקי נא) (14 בנובמבר 1893 - 23 בדצמבר 1948[1]) הייתה מחנכת ארצישראלית, גננת מחלוצות הגן העברי, מדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, עסקנית ציונית וחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו.
ראשית דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסקינה ילידת מחוז צ'רניהיב באוקראינה (באותה עת חלק מהאימפריה הרוסית), בת למשפחת סוחרים יהודים חילונים. בשנים 1909–1912 בהיותה סטודנטית לפדגוגיה בסנקט פטרבורג התגוררה בבית אחותה מרים וגיסה שמואל ינובסקי, אשר היה פעיל ציוני מנעוריו, והחלה בפעילות ציונית באגודת הסטודנטים. הצטרפה לקבוצת סטודנטים שהוכשרו על ידי יוסף טרומפלדור לעלייה לארץ ישראל, בין השאר בשיעורי עברית אצל הרב של סנקט פטרבורג והפעיל החברתי משה אלעזר אייזנשטדט. ב-1912 נאסר על הקבוצה לשהות בערים אוניברסיטאיות והם עלו לארץ-ישראל. בארץ הצטרפו לקבוצה קודמת של חניכי טרומפלדור בקומונה המגדלאית. עם התפרקות הקומנה עברה לחוות בן שמן ומשם לרחובות ולראשון לציון.
ב-1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלצו העולים שהיו אזרחים רוסים (ולפיכך נתיני אויב בארץ ישראל העות'מאנית) לבחור בין התעת'מנות (וגיוס לצבא העות'מאני) לבין גירוש. קבוצתו של טרומפלדור וביניהם טובה חסקינה גלו למצרים. לאחר שנה במצרים חזרה טובה חסקינה לסנקט פטרבורג, המשיכה בהכשרתה הפדגוגית ובפעילות ציונית, בין השאר ניהלה גן ילדים עברי, הייתה חברה בצעירי ציון, השתתפה בארגון תערוכה בוועידה הציונית השביעית בסנקט פטרבורג ב-1917. לאחר הועידה עברה לחצי האי קרים, ובהמשך לצ'ליאבינסק, ליקטרינבורג ולאירקוטסק, בהן עסקה בפעילות ציונית בקרן הקיימת, בצעירי ציון, בלימוד עברית, ובארגון קבוצות החלוץ.
פעילותה בארץ-ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תום מלחמת העולם הראשונה, בעזרתו של משה נובומייסקי, התאפשרה עלייתה חזרה לארץ-ישראל ב-1919, בין השאר עם משפחותיהם של יצחק אפשטיין ומשה מדזיני. בארץ הייתה פעילה בפועלי ציון, פעלה למען האיחוד עם אחדות העבודה וייסוד ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. הייתה בין מקימי גן ילדים של הפועל הצעיר לילדי העולים מתימן ברחוב שבזי בשכונת שעריים ברחובות, וב-1920 החליפה את הגננת הראשונה רחל ניימן, בניהול הגן[2]. חסקינה חינכה את ילדי הגן לאור תפיסתה החינוכית לאהבת הטבע והחקלאות, ובמקביל הרחיבה את פעילותה גם לביקורים בבתי המשפחות והדרכת האמהות, לימודי ערב לילדות העדה התימנית שהועסקו בעבודות משק בית, והשתתפות במועצות הפדגוגיות בבית הספר[3].
ב-1921 השתתפה בקונגרס הציוני העולמי ה-12 בקארלסבאד כנציגת צעירי ציון מסיביר ואורל. השתתפה בסיורים מקצועיים במוסדות חינוך ב-1921 בפראג ובוינה, ב-1925 בפריז.
חסקינה הקימה את גן הילדים העירוני הראשון בתל אביב ב-1921, גן ילדים עירוני א'[4] וניהלה אותו מאז עד מותה ב-1948[5]. לגן הוקם משכן קבע ברחוב מטלון 66[6]. חסקינה ניהלה את הגן ברוח שיטת מונטסורי, אשר במרכזה נמצא הילד, והחינוך נועד לאפשר לו בסיס מסודר להתפתח למבוגר אחראי, מאושר ומגשים את עצמו. ב-1929 השתלמה בלונדון בשיטת מונטסורי. היא ”כתבה והרצתה בעל פה ובכתב על ערכו החברתי של הגן, על אחריותו של הילד לסדר ולנקיון שבחדר, על ערך השירות העצמי בהלבשתו ובסיפוק שאר צרכיו, על החופש הדרוש לילד לשם התפתחותו, שלא תהא המורה עומדת כל הזמן על גבו ומדריכתו להכניס ידיעות לתוכו.”[7]
במשך חמש שנים הייתה מדריכת גננות בבית המדרש למורות וגננות ע"ש לוינסקי, בהנהלת יצחק אפשטיין ונח פינס[8]. הייתה ממייסדות התאחדות הגננות בארץ-ישראל ושימשה יושבת הראש שלה. הייתה חברת מרכז (הוועד המנהל) של הסתדרות המורים. ערכה את כתב העת הפדגוגי "הד הגן" שהיה כתב-עת משלים להד החינוך בהוצאת הסתדרות המורים. ארגנה והשתתפה בכנסים מקצועיים רבים[9][10][11] ופרסמה מאמרים פדגוגיים בעיתונות היומית ובכתבי עת מקצועיים[12][13].
נבחרה למועצת עיריית תל אביב[14], כיהנה בוועדת התרבות ויזמה בין השאר הקמת מבנים לגני ילדים וכן הקמת גני משחקים בתל אביב, מיזם שתואר בחוברת שחיברה חסקינה והוציאה לאור ועדת התרבות של עיריית תל אביב בקיץ תרפ"ו (1926). בחוברת תואר גם מצב גני הילדים בעיר, המלצות לתכנים ושירים ולתחזוקה והיגיינה, ואף רשימת איבזור מומלץ לגני ילדים[15][16]. חזונה אודות גני משחקים כלל אנשי חינוך המלווים ומדריכים את הפעילויות, הן בגני משחקים במרחב הציבורי והן במבנים (מעין משחקיות), על מנת לתת מענה לילדים שעקב היצע המקומות הזמינים המצומצם לא נקלטו בגני ילדים ובבתי הספר, וכן כמענה לשעות הפנאי לשהייה באוויר הצח ולהרחקה מתנאים סביבתיים ומשפחתיים קשים[17].
חסקינה הציעה להקים "בתי תינוקות" לגילאי לידה עד שלוש, כדי לאפשר יציאתן לעבודה של אמהות לתינוקות ופעוטות. בתי התינוקות אמורים להיות מוארים ורבי חדרים (כללו גם חדר הנקה לאמהות), עם ריהוט וצעצועים בצבעים נעימים ותוך הקפדה רבה על ניקיון ועל איכות הטיפול[18]. היא הציעה גם להקים כיתת-מעבר בצמוד לגן הילדים בה יחונכו ילדים עד גיל שבע (ולהעדפתה אפילו עד גיל שמונה) כדי להכינם באופן הדרגתי למעבר לבית הספר[19].
חסקינה יזמה את ארגון ועדי ההורים של גני הילדים בתל אביב ליד ועד ההורים המרכזי. היא ייעצה וערכה את התוכנית "פינת הילד" בתחנת הרדיו קול ירושלים ובהמשך קול ישראל[20].
חסקינה ייסדה וניהלה את תיאטרון הילדים של מרכז הגננות שהתקיים כשלושים שנה[21][22][23][24]. "תיאטרון הגננות" היה תיאטרון הילדים המאורגן והמקצועי הראשון בישראל, בתחילת דרכו הוצגו בו שירי סיפור שכתב לוין קיפניס וביים יעקב אוקסנברג, לעיתים שותפו בהצגות ילדים מהקהל[25]. המלחין יואל אנגל תרם מיצירותיו לתיאטרון. התיאטרון העלה גם הצגות בחגים - חנוכה, פורים ופסח. בין ההצגות האהובות שהועלו בו היו שמלת השבת של חנה'לה, הדחליל, ופינוקיו. שירים שנכתבו עבור ההצגות הפכו לאהובי הקהל. בשנת תש"ב פורסמה מונוגרפיה על התיאטרון מאת משה גורלי[26]. לאחר פטירתה של חסקינה והעברת התיאטרון להסתדרות המורים, פג להט ההתלהבות וההתנדבות שהשרתה חסקינה על שותפי המיזם, התיאטרון סבל מקשיים כלכליים וארגוניים והפסיק להתקיים במתכונתו הציבורית[27].
מותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסקינה נפטרה בת 55 מדלקת ריאות בבית החולים ״הדסה״, ונקברה בקבר של חברה קדישא ברחוב טרומפלדור בתל אביב[28]. היא הותירה אחות, ד"ר אסתר (פירה) חסקינה[29][30]. בהספד אודותיה נאמר:
טובה חסקינה נמנית עם אותן הדמויות המעטות שנתפסו בציבור הרחב כסמלים חיים. אלה הם "המשוגעים" לדבר אחד, שכל חייהם קודש לדבר אחד ויחיד, עד שלא נותר להם כמעט כל שיור לחיי הפרט... גן-הילדים, תיאטרון הילדים, הבטאון הפדגוגי של הגננת - לכל אלה תחסר מאוד טובה חסקינה.
— י. טננבוים, על הגן שנגדע - שלושים למות טובה חסקינה, דבר, 24 בינואר 1949
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "טובה חסקינה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 967
- טובה חסקינה, באתר המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טובה חסקינה נפטרה, הַבֹּקֶר, 24 בדצמבר 1948
- ^ בהתאחדות/סידור הגננות/יהודה, גננו, 1 ביוני 1920
- ^ חינוך התימנים ברחובות, באתר הארכיון לתולדות רחובות
- ^ רשימת הגננות לפי מקומות עבודתן בשנת תרפ״ב, גננו, 1 באפריל 1921
- ^ דוד סמילנסקי, "טובה חזקי-נא" בפרויקט בן-יהודה
- ^ גן ילדים א, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ צבי שרפשטיין, "תולדות החינוך העברי בארץ ישראל: מראשית הישוב החדש עד תקומת המדינה/פרק שישי" בפרויקט בן-יהודה
- ^ אביבה אבידן, ד"ר ניסן טורוב וד"ר יצחק אפשטיין, עבודת מחקר בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב
- ^ תל אביב/הכינוס הארצי של הגננות, דבר, 14 ביולי 1941
- ^ נעילת כינוס הגננות, דבר, 3 באוקטובר 1945
- ^
עדינה בר-אל, הפעוטות האלה נעשו קנאים לשפה העברית, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2018
- ^ בספרות ובאמנות/יצאה מחברת חדשה של "הד הגן", דבר, 21 בפברואר 1936
- ^ בספרות ובאמנות/יצאה חוברת חדשה של "הד הגן", דבר, 21 במאי 1937
- ^ חברי מועצות העיריה של תל אביב 1942-1922 , ידיעות עיריית תל אביב, 15 באפריל 1942
- ^ אריה רייכמן, גן שלנו, מה נחמד, באתר nrg
- ^ חוברת מגרשי משחק לילדים בתל אביב, ועדת התרבות של עירית תל אביב, מאת טובה חסקינה, 1926, באתר bidspirit
- ^ טובה חסקינה, מגרשי משחק לילדים, דבר, 24 במאי 1926
- ^ טובה חסקינה, בתי תינוקות, דבר, 21 בינואר 1926
- ^ כתת מעבר על יד גן הילדים, דבר, 16 באוקטובר 1932
- ^ ראדיו/קול ישראל, על המשמר, 3 באוגוסט 1948
- ^ תל אביב/תאטרון לילדים, דבר, 12 בפברואר 1934
- ^ תאטרון לילדים ליד מרכז הגננות, משמר, 18 באוקטובר 1944
- ^ תאטרון לילדים ליד מרכז הגננות/לכבוד החנוכה, דבר, 20 בדצמבר 1949
- ^ תאטרון לילדים ליד מרכז הגננות, הַבֹּקֶר, 14 באוקטובר 1951
- ^ תמר רותם, האבולוציה של תיאטרון הילדים הישראלי, באתר הארץ, 7 במרץ 2010
- ^ יחזקאל משה ניימן, טובה חסקינה והתאטרון העברי (לזכרה), דבר, 31 בדצמבר 1948
- ^ ישראל גור, הבעיה: תיאטרון לילדים ולנוער בארץ, הַבֹּקֶר, 21 בדצמבר 1962
- ^ טובה חסקינה באתר GRAVEZ
- ^ בזה אני מביעה את תודתי העמוקה, דבר, 28 בינואר 1949
- ^ בית המשפט המחוזי בתל אביב /תיק ירושה 51/49, דבר, 25 בינואר 1949
