טהיטוטפאלו

טהיטוטפאלו (כפר)
**Tahitótfalu**
סמל טהיטוטפאלו סמל טהיטוטפאלו	דגל טהיטוטפאלו דגל טהיטוטפאלו
	הכנסייה הקתולית
מדינה	הונגריה
חבל	מרכז הונגריה
מחוז	פשט
נפה	נפת סנטאנדרה
שטח	39.17 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	6,228 (1 בינואר 2024)
‑ צפיפות	151.98 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	47°45′08″N 19°04′41″E / 47.75225°N 19.07808°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.tahitotfalu.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. טהיטוטפאלו

הכפר הגדול טהיטוטפאלו (בהונגרית: Tahitótfalu) שוכן במחוז פשט, נפת סנטאנדרה, בגוש בודפשט.

מיקום

היישוב ממוקם בחלק הצפוני של המחוז בעיקול הדנובה, 28 ק"מ מבודפשט, 25 ק"מ מאסטרגום, צפונית לסנטאנדרה, ליד כביש מהיר 11. הדנובה של סנטאנדרה מחלק אותו לשני חלקים, לטוטפאלו על האי סנטאנדרה ולטהירה, השוכן למרגלות הרי וישגראד, השניים מחוברים על ידי גשר הדרך היחידה המובילה לאי סנטנדרה, גשר טילדי.

את טוטפאלו חוצה כביש 1113 בכיוון צפון-דרום, ובכיוון מזרח-מערב הכביש 1114, המשתרע מכביש 11 עד למעבורת של ואץ. כביש 1113 הוא חד סטרי לאורך היישוב (אורכו כ-600 מטר), כך שקטע כביש חד סטרי נוסף בכיוון ההפוך נחשב גם הוא לכביש ציבורי ארצי, מספר 11 611.

היסטוריה

לפי עדויות הממצאים העשירים שנמצאו ביישובי הסביבה, האזור היה מיושב כבר מהתקופה הפרהיסטורית. בתקופת האימפריה הרומית, כגבול האימפריה, הייתה לאזור חשיבות רבה מבחינה צבאית וביטחונית. מגדלי שמירה רומיים עמדו בכל מקום לאורך הלימס על קו הדנובה, במרחק אותות אור זה מזה, כולל באזור טהיטוטפאלו של היום, ושרידי ראש גשר רומי נמצאו באתר של פוקול-צ'ארדה של היום. חשיבותו האסטרטגית מתבטאת ב-2 מגדלי השמירה הרומיים שהוקמו בשטחה.

לאחר התיישבות המדיארים במרכז אירופה, חלק הטאהי של הכפר של היום היה שייך למשפחת Thah. הנצר למשפחת רושד מהרוּס (המשפחה הסקנדינבית), בשם דומונקוש שהתגורר בטאה בשנת 1221, לפי הרישומים, ואז, בשנת 1237, נמסר גם האי סנטאנדרה רשמית למשפחה זו. עם מות כל צאצאי משפחת רושד - אלברכט השני, מלך גרמניה העניק את השטח לפרנק פרקי או לפורוקי בשנת 1439, אך בשנת 1447 אנו מוצאים את טאהי כבר בבעלות משפחת בוטוש.

בתקופת הטורקיה, חלק הטוטפאלו של הכפר, בניגוד ליישובים במחוז פשט (כולל טהיטו), היה בר מזל ולא ספג נזק חמור בשל מיקומו שנחסם על ידי הדנובה, ואנשים רבים אף נמלטו לכפר מהסביבה. בשנת 1789, השטח של היישוב היה למעלה מ-10,000 דונם (1000 הקטר) של אדמה לעיבוד. היו 400 הקטרים של כרמים, 25 הקטרים של גנים, 499 הקטרים של כרי דשא, 1102 הקטרים של מרעה ו-1522 הקטרים של יער. לפי הרישומים, תושביה התפרנסו גם מגרירת ספינות וכקברניטי ספינות ומדייג.