טדאוש קוטרבינסקי
 | |
| לידה |
31 במרץ 1886 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
3 באוקטובר 1981 (בגיל 95) ורשה, רפובליקת פולין |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצבאי פובונזקי |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת לבוב |
| מנחה לדוקטורט |
קז'ימייז' טווארדובסקי |
| מוסדות |
אוניברסיטת ורשה |
| תלמידי דוקטורט |
Kazimierz Pasenkiewicz, Jan Zieleniewski |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
ינינה קוטרבינסקה |
  | |
טדאוש קוטרבינסקי (בפולנית: Tadeusz Marian Kotarbiński; 31 במרץ 1886 - 3 באוקטובר 1981) היה פילוסוף ולוגיקן פולני.
למד פילוסופיה אצל קז'ימייז' טווארדובסקי והיה מהדמויות הבולטות באסכולת לבוב-ורשה. היה חבר באקדמיה הפולנית לאמנויות ולמדעים (PAU) ובאקדמיה הפולנית למדעים (PAN). פיתח תורה פילוסופית בשם ראיזם (Reism) ומערכת אתית בשם "אתיקה עצמאית". תרם גם לפיתוח הפרקסאולוגיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טדאוש קוטרבינסקי נולד בשנת 1886 בוורשה, בירת פולין הקונגרסאית. אביו, מילוש קוטרבינסקי, היה צייר, ואמו, אווה קוסקובסקה, הייתה פסנתרנית ומלחינה. בשנת 1905 הודח מבית הספר לאחר שהשתתף בשביתה, אך סיים את לימודיו שנתיים לאחר מכן. למד, תחילה כסטודנט שלא מן המניין, באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, והשתתף בעיקר בשיעורים במתמטיקה ובפיזיקה ובהמשך למד אדריכלות בלבוב ובדרמשטאדט. לבסוף למד פילוסופיה ופילולוגיה קלאסית באוניברסיטת לבוב. מוריו נמנו עם הפילוסופים, הלוגיקנים והמתמטיקאים המוערכים ביותר של התקופה, בהם קז'ימייז' טווארדובסקי, יאן לוקשייביץ, ולדיסלב ויטוויצקי והפילולוג סטניסלב ויטקובסקי. בשנת 1912 קיבל תואר דוקטור על עבודה שכותרתה "תועלתנות בעבודתם של מיל וספנסר".
לאחר סיום לימודיו לימד שפות קלאסיות בבית ספר תיכון בוורשה. בשנת 1918 החל להרצות בפילוסופיה באוניברסיטת ורשה, ובשנים 1929–1930 היה דיקאן מדעי הרוח שם. במלחמת העולם השנייה נסגרה האוניברסיטה, וקוטרבינסקי התפרנס ממתן שיעורים פרטיים, ומשנת 1944 עסק בהוראת פילוסופיה במחתרת. קוטרבינסקי עבד במשך עשר שנים על הכנת מהדורה מדעית לספרו של פרנסיס בייקון, "Novum Organum", אך זו אבדה במלחמה. לאחר המלחמה השתתף בהקמתה של אוניברסיטת לודז', והיה הרקטור הראשון שלה, בשנים 1945–1949, במקביל לעבודתו באוניברסיטת ורשה.
באוגוסט 1939 עמד בראש קבוצת מלומדים שתכננה ועידה למלחמה באנטישמיות.[1]
בשנים 1957–1962 כיהן כנשיא האקדמיה הפולנית למדעים.
במרץ 1958 ביקר בישראל כאורח של האוניברסיטה העברית בירושלים וממשלת ישראל ונשא הרצאות אחדות.[2] ספרו "תוגות עליזות" תורגם לעברית.
בשנת 1964 נכלל ב"רשימה שחורה" של אנשי רוח שהכין ראש ממשלת פולין, ולדיסלב גומולקה, עקב מחאותיהם על הצנזורה והפגיעה בחופש הביטוי.[3]
נישא לתלמידתו היהודייה, דינה שטיינברג, ששינתה שמה לינינה קוטרבינסקה, (פול') והייתה אף היא פרופסור באוניברסיטת ורשה.
בשנת 1986 הונפק בפולין בול לכבודו, במלאת מאה שנים להולדתו.[4]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Szkice praktyczne (סקיצות פרקטיות, 1913)
- Elementy teorii poznania, logiki formalnej i metodologii nauk (אלמנטים בתורת ההכרה, הלוגיקה הפורמלית ומתודולוגיה של המדעים, 1929); מהדורה שנייה 1961. תורגם לאנגלית: Gnosiology. The Scientific Approach to the Theory of Knowledge.
- Traktat o dobrej robocie (מסה על עבודה טובה, 1955); תורגם לאנגלית: Praxiology. An Introduction to the Science of Efficient Action
- Sprawność i błąd (יעילות ושגיאה, 1956)
- Fazy rozwojowe konkretyzmu (שלבי התפתחות של קונקרטיות, 1958)
- Medytacje o życiu godziwym (מדיטציות על חיים הגונים, 1966)
- Leçons sur l'histoire de la logique (שיעורים על ההיסטוריה של הלוגיקה, 1964). יצא לאור בפולנית ב-1957.
- Ecrits sur l'éthique (1935–1987) (כתבים על אתיקה, 2017)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טדאוש קוטרבינסקי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- טאדיאוש קוטארבינסקי, מדעי-הרוח בלא עיצומים: נסיון לסילוק העיצומים מעולם המושגים של מדעי-הרוח, עיון, ז/ב, תשט"ז, עמ' 74–85, באתר JSTOR
- טאדיאוש קוטארבינסקי: רשימה ביו-ביבליוגרפית ליובלו השבעים: 1956-1886
- אי"י פוזננסקי, טאדיאוש קוטארבינסקי: רשימה ביו-ביבליוגראפית ליובלו השבעים: 1956-1886, עיון, ז/ב, תשט"ז, עמ' 96–98, באתר JSTOR
טדאוש קוטרבינסקי (1886-1981), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופסורים פולנים בראש תנועה נגד האנטישמיות, דבר, 10 באוגוסט 1939
- ^ טרופי קוטרבינסקי: האנגלית ראויה לשמש שפה בינלאומית, דבר, 19 במרץ 1958
פרופ' קוטרבינסקי על ביקורו בישראל, דבר, 27 במרץ 1958
מכתב תודח מאת פרופסור קוטרבינסקי לראש הממשלה, דבר, 15 באפריל 1958 - ^ הוטל חרם על 34 אנשי־רוח בפולין, למרחב, 13 באפריל 1964
- ^ אליעזר בן, בולים, מעריב, 10 בדצמבר 1986