חשיפה עצמית באינטרנט
חשיפה עצמית באינטרנט היא היחשפות האדם מרצונו העצמי באמצעות האינטרנט ברמות שונות.
התופעה קשורה לאפשרותו של האדם לוותר על פרטיותו, במרחבים הנתונים בשליטתו, בשל צרכים ומניעים, ובכלל זה הצורך לתקשר עם בני אדם, המשולבים בחידושי הטכנולוגיה של המאה ה-21.
חשיפה עצמית באינטרנט היא חלק מתרבות האינטרנט המקובלת בתחילת המאה ה-21, לכאורה, מנוגדת לרצון לשמירת הפרטיות והאנונימיות, ומהווה ויתור מסוים על הזכות לפרטיות.
התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחד עם הצ'אטים והפורומים הראשונים החלה תופעת האנונימיות באינטרנט. עם עידן הרשתות החברתיות כאשר ה"זרים" נהיו "קרובים" החשיפה גדלה והאנשים הפכו לחשופים יותר. הבחירה בחשיפה מגיעה מהרצון ליהנות משירותי האינטרנט השונים, דוגמת הרשתות החברתיות שלעיתים דורשות חשיפת פרטים אישיים, ולעיתים יוצרות תרבות של חשיפת פרטים.
תאוריות פסיכולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות מספר תאוריות פסיכולוגיות שמתארות ומסבירות את תופעת החשיפה באינטרנט:
- דה-אינדיבידואציה ואנונימיות ויזואלית - התאוריה טוענת כי נוכחות גורמים אלה בתקשורת מחשבים מפחיתה שליטה עצמית ותודעה[1][2]. בזכות האנונימיות הוויזואלית אנשים יכולים ליצור רושם ראשוני חיובי ללא תלות במראם החיצוני[3].
- תאוריית פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו - על פיה חלק מרכזי בפירמידת הצרכים של האדם הוא הזדקקות ואף תלות בחברה.
- תאוריית פסיכולוגיית העצמי של היינץ קוהוט - התאוריה טוענת שנרקיסיזם הוא נורמה חברתית והחשיפה העצמית היא כתוצאה מהתמכרות שבעקבותיה האדם מתכחש לצורך שלו בפרטיות[4].
- תחושת הנראות - התחושה שיש מי שרואה אותך או מגיב לך כפי שאתה, או כפי שהיית רוצה להראות. זוהי תחושה הנובעת מהרצון לקבל תשומת לב מהחברה[5][6].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- R. Grossand and A. Acquisti, Information Revelation and Privacy in Online Social Networks. Proceedings of the 2005 ACM workshop on Privacy in the electronic society, pp. 71-80.
- A Acquisti and R. Gross. Imagined Communities: Awareness, Information Sharing, and Privacy on the Facebook(הקישור אינו פעיל). PET 2006:1-22.
- K. Starter, Examining Privacy and Disclosure in a Social Networking Community. Proceedings of the 3rd symposium on Usable privacy and security, pp. 157-158.
- Adam N. Joinson, The Oxford handbook of Internet psychology. Oxford University Press, 2007. ISBN 9780198568001. Chap. 16: Self-disclosure, Privacy.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דפנה הומינר, מאפיינים פסיכולוגיים של תופעת ההחשפות ברשת, 2009, באתר "self-psy".
- יניב גבאי, "חשיפת יתר ברשת האינטרנט בקרב בני נוער", באתר סמינר הקיבוצים. ראו גם את ההפניות בביבליוגרפיה שבסוף המאמר.
- ד"ר יעקב הכט, "הזכות לחשיפה ברשתות חברתיות", אתר איגוד האינטרנט הישראלי
- הכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי - הזכות לחשיפה ברשת, באתר isoc
- "פייסבוק: גרסה משופצת של חיי היומיום", באתר נענע 10
אשר שכטר, מי צריך את ק.ג.ב כשיש פייסבוק? ריאיון עם אידאולוג הרשת אבן מוגלן, באתר הארץ, 8 באפריל 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kiesler S, Siegal J, McGuire TW. Social psychological aspects of computer-mediated communication. American Psychologist 1984;39:1123-1134.
- ^ McKenna KYA, Bargh J. Plan 9 from Cyberspace: The implications of the Internet for personality and social psychology. Personality and Social Psychology Review 2000;4:57-75.
- ^ Walther JB. Computer-mediated communication: Impersonal, interpersonal, and hyperpersonal interaction. Communication Research 1996;23:3-43.
- ^ ראו למשל במאמרה של דפנה הומינר, מאפיינים פסיכולוגיים של תופעת ההחשפות ברשת.
- ^ S. Turkle. Life on the screen: identity in the age of the Internet. Simon & Schuster, 1995. ISBN 9780684803531.
- ^ Bargh J., McKenna KYA, Fitzsimons GM. Can You See the Real Me? Activation and Expression of the 'True Self' on the Internet. Journal of Social Issues 2002;58:33-48.