חרט וילדרס
.jpg) | |||
| וילדרס, 2014 | |||
| לידה |
6 בספטמבר 1963 (בן 61) ונלו, הולנד | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 הולנד | ||
| השכלה |
האוניברסיטה הפתוחה בהולנד  | ||
| מפלגה | המפלגה למען החירות | ||
| בן או בת זוג |
Krisztina Wilders (31 ביולי 1992–?) | ||
|
www | |||
| |||
  | |||
חֵרט וילדרס (בהולנדית: Geert Wilders; נולד ב-6 בספטמבר 1963) הוא איש עסקים ופוליטיקאי הולנדי המכהן כחבר בפרלמנט ההולנדי החל משנת 1998, תחילה מטעם מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה (VVD) והחל מ-2006 מטעם המפלגה למען החירות (PVV), שאותה ייסד ובראשה הוא עומד.
נודע כמבקר חריף של האסלאם, מתנגד להגירת מוסלמים להולנד, ומבטא עמדות פרו-ישראליות מובהקות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילדרס נולד ב-1963 בעיר פנלו שבמחוז לימבורג בדרום-מזרח הולנד, למשפחה קתולית ממעמד הביניים, הצעיר בארבעת ילדי המשפחה. אביו עסק בניהול בית דפוס. אמו נולדה באיי הודו המזרחיים ההולנדיים, לימים אינדונזיה. ב-2009 פרסם השבועון "De Groene Amsterdammer" מאמר המבוסס על חומרי ארכיון שחשף כי סבתו של וילדרס מצד אמו היא ממוצא אינדונזי.[1][2] לדברי כותבת המאמר, אבי-סבתו של וילדרס היה ממשפחת מאייר – משפחה יהודית-אינדונזית ידועה ועשירה – אך אם-סבתו הייתה ממוצא מעורב. לדברי מזכיר האגודה הגנאלוגית האינדונזית, אם-סבתו של וילדרס הייתה "כמעט בוודאות מוסלמית, או אולי סינית, הווה אומר בודהיסטית".[3]
רכש השכלה תיכונית בבית ספר ממלכתי בהולנד, ואחר כך פנה להכשרה מקצועית בתחום ביטוחי הבריאות. בנוסף, למד משפטים באוניברסיטה הפתוחה ולאחר שהשלים את לימודיו הוסמך בתחומו.
בשנות העשרים של חייו החליט להקדיש את ימיו למסעות בעולם ובאחד ממסעותיו אלה הגיע לישראל. הוא התנדב במושב תומר שבבקעת הירדן במשך כשנה.[4] מאוחר יותר הגדיר את התקופה הזו בחייו כגורם שעיצב אותו כ"ידיד אמת של ישראל".
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כששב להולנד, החל וילדרס לעסוק בתחום לימודיו בביטוח בריאות, ולאחר מכן גם בפוליטיקה, ככותב נאומים למפלגת החירות והדמוקרטיה. בשנים 1990–1998 עבד בתור עוזר פרלמנטרי של מנהיג מפלגתו פריץ בולקסטיין. בתפקידו זה, הוא ביקר כמעט בכל מדינות המזרח התיכון, לרבות מצרים, איראן, סוריה, ישראל וירדן. בולקסטיין היווה מקור השראה לווילדרס וממנו הוא אימץ את הישירות המאפיינת אותו ואת ההתמקדות בנושא ההגירה ההמונית לאירופה בכלל ולהולנד בפרט.
בשנת 1997 נבחר וילדרס לראשונה כנציג שכונתו לעיריית רובע מגוריו, קנלנאיילנד (Kanaleneiland) שבאוטרכט. השכונה הייתה שכונת מעמד הביניים, שאליה הגיעו במהלך השנים מהגרים רבים מארצות האסלאם. כתוצאה מההגירה עלו שיעורי הפשיעה בשכונה, במידה ניכרת. וילדרס עצמו נשדד סמוך לביתו. יש הרואים באירוע זה זרז להפיכתו לפוליטיקאי במגרש הלאומי.
כעבור שנה, ב-1998, הוא נבחר לפרלמנט ההולנדי, אך לא התבלט במיוחד. פריצתו לתודעה הציבורית הלאומית אירעה רק בשנת 2002, כשהחל להדגיש בכל נאומיו את הסכנות הכרוכות באסלאם הקיצוני.
מפלגת החירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2004 עזב וילדרס את מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה (VVD) וייסד את המפלגה למען החירות – PVV. אחת הסיבות לכך הייתה אי הסכמתו עם עמדת מפלגת העם למען החופש והדמוקרטיה לגבי המשא ומתן לצירוף טורקיה לאיחוד האירופי. במצע של מפלגתו החדשה כלל את הצורך בהקטנת הסקטור הציבורי, הורדת המיסוי, הקמת תחנות כוח גרעיניות, הכללת זכויות בעלי חיים בחוקה האירופית, אכיפת חוק קפדנית ודמוקרטיה ישירה. בענייני מדיניות חוץ תומכת מפלגתו בהגדלת השותפות של הולנד בנאט"ו, אי הרחבת האיחוד האירופי, התנגדות לחוקת האיחוד האירופי, ואיסור על החזקת אזרחות כפולה.
עד ספטמבר 2012 החזיקה "המפלגה למען החירות" בראשותו, ב-24 מתוך 150 המושבים בבית התחתון של הפרלמנט ההולנדי (כפול ויותר ממה שהיה לה בבחירות שקדמו). המפלגה נטלה חלק בקואליציית הימין-מרכז ששלטה במדינה מאז 2010, בלי להיות שותפה בממשלה. אחת ההתחייבויות הקואליציוניות העיקריות שניתנו למפלגתו של וילדרס בתקופה זו, הייתה הקטנת זרם ההגירה למדינה.
בחירות 2012 בהולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות ספטמבר 2012 בהולנד ירדה המפלגה לכוחה הקודם כמעט, כשזכתה ב-15 מושבים בלבד, בפרלמנט.[5] המפלה הזו הייתה על רקע המשבר הכלכלי וסירובה של מפלגת החירות לתמוך בצעדי צנע נוספים בהתאם לדרישות האיחוד האירופי, וללא קשר לענייני ההגירה.[6] הממשלה שהוקמה בנובמבר, כחודשיים לאחר הבחירות הייתה ממשלת אחדות הולנדית בראשות הימין-מרכז אך ללא PVV.
בחירות 2017 בהולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]כעבור חמש שנים, בבחירות מרץ 2017, המפלגה עלתה שוב, גם אם לא חזרה לשיא אליו הגיעה ב-2012. היא קיבלה 20 צירים בפרלמנט והייתה למפלגה השנייה בגודלה במדינה. עם זאת, מרבית המפלגות האחרות הצהירו שלא יֵשבו איתה בממשלה אחת ולפיכך תורכב הקואליציה ההולנדית ככל הנראה בלעדיה.
בחירות 2023 בהולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות בנובמבר 2023 זכתה מפלגתו ב-37 מושבים והייתה למפלגה הגדולה ביותר בבית התחתון.[7] ב-15 במאי 2024 נחתם הסכם קואליציוני בין מפלגת החרות של וילדרס ושלוש מפלגות נוספות (מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה VVD, חוזה חברתי חדש NSC ותנועת האזרח החקלאי BBB). עם זאת סוכם כי וילדרס לא יהיה ראש הממשלה.[8] ביולי 2024 מונה דיק סכוף לראש ממשלת הולנד.
אידאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסלאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילדרס מרבה לעסוק באסלאם ובמוסלמים באירופה. הפחד העיקרי שלו, חזר ואמר, הוא שאירופה תהפוך לאסלאמית. וילדרס מתאר כיצד שכונות שלמות מקבלות אופי מוסלמי ותושביהן נוהגים באלימות קשה כלפי יהודים, הומוסקסואלים ונשים מערביות. לדברי וילדרס, ההתפשטות של המוסלמים באירופה אינה נובעת מתוך רצון להשתלב בחברה, אלא מתוך רצון לכבוש את החברה האירופית על ידי עולם האסלאם. וילדרס קורא למניעים אלו מניעים קולוניאליסטים.[9]
לווילדרס ביקורת קשה מאוד על האסלאם. הוא טוען שהיא כמעט ואינה דת במובן הרגיל של קשר בין האדם לאל, אלא בעיקר אידאולוגיה פוליטית, שיטה המכתיבה ליחיד ולחברה כל פרט בחייו. השיטה הזו אינה דוגלת בחירות של האחר, ולכן ניתן לכנותה אידאולוגיה טוטליטרית.
בנוסף, יש לווילדרס ביקורת קשה גם על נביא האסלאם, מוחמד. לדבריו, הוא היה "רוצח המונים, פדופיל, שהיה נשוי לכמה נשים בעת ובעונה אחת". באסלאם אין מקום לביקורת כלפי מוחמד, אלא הוא מהווה דמות לחיקוי מוחלט, והתפיסה של הקוראן היא כדיבור שנמסר מידי אללה, בלי מקום לשינויים. מכאן הוא הגיע למסקנה שהקוראן קורא "לשנאה, לאלימות, לשעבוד, לרצח ולטרור", ולג'יהאד כלפי לא מוסלמים.
בשנת 2008 וילדרס כתב, הפיק וביים את הסרט הקצר "פתנה", המציג את נקודת המבט שלו על האסלאם והקוראן, ואשר עורר סערה גלובלית. בפברואר 2009 אף נאסרה בשל כך כניסתו לממלכה המאוחדת, אך לאחר שערער, הוסרה ההגבלה ובמרץ 2010 הוא התארח והציג את סרטו בבית הלורדים.
בעקבות דברים שאמר בגנות האסלאם הואשם וילדרס בהסתה לגזענות ובערכאה שיפוטית נמוכה אף הורשע. אולם ב-23 ביוני 2011 זיכה אותו בית המשפט באמסטרדם מכל ההאשמות וקבע כי "גם אם הצהרותיו בגנות האסלאם פגעו במוסלמים, הן נאמרו במסגרת השיח הפוליטי הלגיטימי".[10] וילדרס הגיב על הזיכוי באומרו כי:
אפשר מעתה לבקר בפומבי את האסלאם. אנו זקוקים להיתר כזה משום שהאסלאמיזציה של החברות שבהן אנו חיים היא בעיה מהותית ואיום על החופש שלנו. כעת מותר לי לומר זאת.
— חירט וילדרס זוכה מאשמת הסתה נגד האיסלאם, באתר הארץ, 23 ביוני 2011
לדבריו בהרצאה שנשא בניו יורק, ב-25 בספטמבר 2008, "הקוראן מבטא אנטישמיות גלויה ומתאר את היהודים כקופים וחזירים... באסלאם אין קריאה מוסרית, אלא המוסר היחיד של האסלאם הוא קידום האסלאם". ובהמשך הוא השמיע ציטוט שייחס למדינאי וינסטון צ'רצ'יל, המגדיר את האסלאם "הגורם הריאקציונרי ביותר בעולם", והשווה בין הקוראן ל"מיין קאמפף".
הוא כינה גם את הנביא מוחמד "פדופיל", תיאר את האסלאם בתור "אידאולוגיה פשיסטית" ו"דת נחשלת". הוא קרא לאסור על בניית מסגדים חדשים כמו בשווייץ ואוסטריה[11] ועל הקוראן.[12][13]
וילדרס מתאר כבגידה את עמדת האליטה האירופית והשמאל הפרוגרסיבי. לטענתו, במקום להזדהות עם הערכים היודו-נוצריים של המוסר והחירות, ולשמור על התרבות המערבית, הם פנו לכיוון הרב-תרבותיות, שתוצאותיה הן אובדן הערכים והתרבות המערביים. לדבריו, סובלנות צריכה לבוא רק כלפי סובלנים ולא כלפי לא-סובלנים (פרדוקס הסובלנות), אך בפועל, הממסד המערבי מצדד דווקא באויב התרבותי, בעודו נלחם במגיני הערכים המערביים. בבתי ספר באירופה חדלו ללמד יצירות מערביות קלאסיות, מפני שהן פוגעות באסלאם. זוהי לדעתו גם הסיבה למאבק נגד הסרט שלו ולפגיעה בחופש הביטוי, דווקא נגד הידיד.
וילדרס סבור שהשינוי יבוא רק מהציבור הרחב, תוך שהוא מחלחל כלפי מעלה על ידי כיבוש עמדות הכוח הפוליטיות, התקשורתיות והמשפטיות.
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילדרס חי בישראל מגיל 17 עד 19, ועבד כמתנדב במושב תומר שבבקעת הירדן, בעיקר בחקלאות.[14][15] הוא סיפר כי גם במהלך עשרים וחמש שנים נוספות הוא הספיק לבקר בישראל כארבעים פעם.[16][17] בנאום בחירות בתל אביב בשנת 2003 הוא הצהיר שהוא חש קשר מיוחד עם ישראל, ושבהגיעו אליה הוא הרגיש מיד בבית.[18] לדבריו, ביקר במקומות מעניינים רבים במזרח התיכון, אך בשום מקום לא חש את האחווה המיוחדת שחש בישראל.[19] וילדרס גם דיבר (עם העיתון הגרמני דר שפיגל) על הרקע היהודי ה"אפשרי" של אבותיו,[20] ברומזו לאבי אם אמו – ממשפחת מאיר.
ב-8 במאי 2008 הצהיר וילדרס, שהוא תומך באופן מלא בדעותיה של הציונות הרוויזיוניסטית.[21]
ביוני 2009 הצהיר וילדרס בשיחה עם עיתון הארץ, כי הוא מודאג מהתמיכה המתפוררת בישראל. לדבריו, ישראל היא "החלוץ" של המערב ובתפקיד זה היא חגורת ההגנה הראשונה של אירופה נגד "גל האסלאמיזציה המתקדם". הוא הוסיף כי אירופה לא הבינה זאת והאיחוד האירופי נותר "חד צדדי נגד ישראל". וילדרס רואה בישראל דמוקרטיה בודדת, מוקפת עמים אסלאמיים, שמהווה את קו ההגנה הראשון של המערב. אילולא ישראל, היה המאבק של הטרור האסלאמי מתקדם יותר לכיוון אירופה. לדבריו, הסיבה לסכסוך אינה מעשה כלשהו של ישראל נגד הפלסטינים, או פלישת ארצות הברית לעיראק, אלא היא חלק מובנה באסלאם. לכן, הפקרתה של ישראל וחיסולה, לא רק שלא יפתרו את הבעיה, אלא יהוו זריקת עידוד לאסלאם.[19] לדבריו, על העמים החופשיים המערביים להראות "הכרת תודה עמוקה" לישראל.[21]
ב-11 בנובמבר 2009 ערך וילדרס התייעצויות עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן כדי לחזק את הקשרים בין שני הצדדים.[22]
ב-26 באוקטובר 2010, כינה וילדרס את ירדן "המדינה הפלסטינית היחידה שתתקיים אי פעם",[23] בדומה להתבטאות קודמת שלו כי "ירדן היא פלסטין".[19]
בדצמבר 2016 נחקר וילדרס על ידי השירות החשאי ההולנדי בחשד לקיום קשרים עם ישראל שעלולים להוות "איום על הביטחון הלאומי של הולנד".[24]
במרץ 2017 אמר בריאיון לערוץ 2 כי הקשרים בין ישראל להולנד יתחזקו אם הוא יצליח להרכיב קואליציה,[25] אולם לבסוף מפלגתו הגיעה למקום השני וזכתה ב-20 מתוך 150 מושבים בבית הנבחרים של הולנד. רק כעבור יותר משש שנים – בבחירות נובמבר 2023, הפכה מפלגתו של וילדרס למפלגה הגדולה ביותר – עם 37 מושבים, ומייד החלה לקיים מגעים עם שאר המפלגות בהולנד כדי להרכיב קואליציה בראשותו.
לאחר החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (שלבסוף בוטלה על ידי בית המשפט האמריקאי) למנוע אשרות כניסה מכלל אזרחי 7 מדינות מוסלמיות, טען וילדרס לצביעותם של מחנות השמאל האירופי והאמריקאי, שמצד אחד גינו את החלטת טראמפ, אך מצד שני מתעלמים לגמרי מהאיסור על כניסת ישראלים לשטחיהן של מדינות מוסלמיות רבות.[26]
וילדרס נאם בעבר:
עלינו לעמוד – לצד כל עם ולצד כל אומה – שמאוימים על ידי הג'יהאד האיסלאמי, אך במיוחד אם תרשו לי – עלינו לעמוד לצד מדינה שאני כה אוהב – שהיא מדינת ישראל. הבה נהיה כנים, ישראל היא מגדלור בים של חושך איסלאמי. גרתי בישראל כמה שנים. זה הרגיש כמו בית. זה הבית שלנו. זו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. וזו המדינה היחידה באזור ששותפה לערכינו. הבה לא נשכח זאת לעולם. והסכסוך שלה עם האסלאם, אינו על אדמה – לא תפתרו זאת על ידי חילופי קרקע, הוא על אידאולוגיה – זה סכסוך על אידאולוגיה - זה סכסוך בין חירות לבין רודנות. ישראל היא 'הקנרית במכרה הפחם'. אם האסלאם יכבוש את ישראל, אנו נהיה הבאים בתור. והנטינגטון טעה: אין התנגשות של ציויליזציות, יש התנגשות בין הציויליזציה שלנו לבין ברבריות. זו המציאות.
— חרט וילדרס[27]
ב-28 בינואר 2024 צייץ "No more money to UNRWA. Never again." כתמיכה בישראל והפסקת המימון ההולנדי לארגון אונר"א בעקבות ראיות שהציגה ישראל לארצות הברית כי עובדי אונר"א השתתפו במתקפת הפתע על ישראל.[28]
לאחר הריגת יחיא סינואר, ב-16 באוקטובר 2024, הגיב וילדרס בציוץ קצר שבו שיתף את ההודעה הרשמית של צה"ל על חיסולו של סינוואר, עם כיתוב: "כל הכבוד!".[29]
בלילה בין ה-7 ל-8 בנובמבר 2024, לאחר משחק כדורגל באמסטרדם בין מכבי תל אביב לאייאקס, בוצעו באמסטרדם פרעות קשות באוהדי מכבי תל אביב על ידי פורעים רעולי פנים ועם דגלי פלסטין. חרט וילדרס הגיב על אירועים קשים אלה ברשת X: ”לגרש את החלאות שצדו יהודים ברחובות אמסטרדם. אני מתבייש שזה יכול לקרות כאן. לגמרי לא מקובל". בהמשך הוסיף: "פוגרום ברחובות אמסטרדם, הפכנו לעזה של אירופה. מוסלמים עם דגלי פלסטין צדו יהודים, אני לא אקבל את זה. לעולם לא. הרשויות יישאו באחריות על כישלונן בהגנה על אזרחי ישראל. לעולם לא עוד”.[30][31]
בדצמבר 2024 ביקר בישראל. לאחר פגישתו עם ראש הממשלה נתניהו כתב: "אמרתי לו שבשנה אחת, על ידי ריסוק חמאס, ריסוק חיזבאללה והחלשה משמעותית של איראן, הוא עשה יותר כדי להילחם בטרור הבינלאומי ממה שהאיחוד האירופי עשה ב-70 השנים האחרונות".[32]
איומים על חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות התבטאויותיו הרבות נגד תהליך האסלאמיזציה המתרחש באירופה ונגד הקהילה המוסלמית בהולנד, נתון וילדרס לאיומים רבים על חייו מקרב המוסלמים בהולנד ובעולם. עקב כך, נמצא וילדרס תחת אבטחה כבדה.
התבטאויותיו של וילדרס נגד האסלאם הובילו בעבר להתפרצויות של הפגנות אלימות במדינות מוסלמיות, בין היתר בפקיסטן, אינדונזיה ומצרים. בפקיסטן אף הוצאה נגדו פתווה.[12]
בנובמבר 2004, חודשיים בלבד לאחר שהקים את המפלגה למען החירות, תפסה משטרת האג שני טרוריסטים מוסלמים-הולנדים, מקבוצה הקרויה Hofstad Network (אנ'), שתכננו להתנקש בחייו ובחיי אייאן חירסי עלי.
בספטמבר 2007, אישה הולנדית נידונה לתקופת מאסר של שנה בגין שליחת יותר מ-100 מיילים מאיימים לווילדרס.[33]
בשנת 2008 דווח בעיתון הדר שפיגל הגרמני כי רק באותה השנה קיבל וילדרס כ-300 איומים על חייו (מתוך כ-400 איומים על פוליטיקאים הולנדים). למעשה כ-75 אחוז מקרב האיומים על פוליטיקאים הולנדים מופנים נגדו.[34]
ביולי 2010 פרסם אנואר אל-אוולקי "רשימת מוות" במגזין Inspire שלו. הרשימה כללה את וילדרס, אייאן חירסי עלי, סלמן רושדי ואנשים נוספים.[35]
בספטמבר 2010, המטיף הפונדמנטליסטי האסלאמי האוסטרלי פאיז מוחמד (אנ') דחק בעוקביו לערוף את ראשו של וילדרס משום שכל מי ש"לועג, צוחק או משפיל את האסלאם" כמו וילדרס חייב למות "על ידי עריפת ראשו".[36]
באוגוסט 2018 הפקיסטני Junaid I נעצר בתחנת הרכבת המרכזית של האג לאחר שיום קודם הוא פרסם בפייסבוק סרטון עם איומים נגד וילדרס. הוא זעם על תחרות קריקטורות של מוחמד שהוכרזה על ידי וילדרס. בשנת 2019, Junaid I נידון לעשר שנות מאסר.[37] באותה שנה הציע הפקיסטני חאליד לאטיף, שחקן קריקט בינלאומי לשעבר של פקיסטן, פרס בסך 21,000 יורו לכל מי שיהרוג את וילדרס. בשנת 2023 לאטיף נידון בהולנד ל-12 שנות מאסר אולם הוא מתגורר בפקיסטן, שאין לה הסכם הסגרה עם הולנד.[38]
ביוני 2022 וילדרס אמר שהוא קיבל מאות איומי מוות לאחר שתמך בהערותיה מעוררות המחלוקת של הפוליטיקאית ההודית נופור שארמה (אנ') על מוחמד.[39]
אבטחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לווילדרס יש הגנה משטרתית מאז שהבמאי ההולנדי תיאו ואן גוך נרצח על ידי איסלאמיסט קיצוני ב-2004.[40]
וילדרס מלווה בכל עת על ידי כשישה שוטרים בלבוש אזרחי. הוא אינו מקבל מבקרים אלא אם כן הם מאושרים מראש ועוברים ביקורת יסודית. הוא לן בכל לילה בבית מאובטח אחר שסופק על ידי המדינה. את אשתו הוא פוגש רק פעמיים בשבוע. ביתו נשמר בתמידות על ידי המשטרה, הוא מוסע מביתו למשרדיו בפרלמנט ברכב משטרתי משורין כשהוא לובש אפוד חסין כדורים.[41]
משרדו ממוקם בפינה המבודדת ביותר של בניין הפרלמנט ההולנדי. מיקום המשרד נבחר כיוון שמחבלים פוטנציאליים יכולים להגיע אליו רק דרך מסדרון אחד, מה שמקל על הגנת המשרד.[42]
ההגבלות על חייו, לדבריו, הן "מצב שלא הייתי מאחל לאויב הגרוע ביותר שלי".[43]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישואיו הראשונים של וילדרס (בגיל 20) לא החזיקו מעמד זמן רב. ב-31 ביולי 1992 נישא לאשתו השנייה, כריסטינה מארפאי (Krisztina Márfai), הונגרייה ממוצא יהודי.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהולנדית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (2005) Kies voor vrijheid: een eerlijk antwoord. Groep Wilders. (Translated title: Choose freedom: an honest answer), OCLC 66505104
- (2010) Dossier Wilders, Uitspraken van de meest besproken Nederlandse politicus van deze eeuw. House of knowledge. (Translated title: The Wilders file, Statements by the most discussed Dutch politician of this century), ISBN 978-90-8510-920-4, OCLC 642690188
באנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Marked for Death: Islam's War Against the West and Me, Regnery Publishing (May 1, 2012), ISBN 1596987960
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חרט וילדרס (בהולנדית)
חרט וילדרס, ברשת החברתית פייסבוק
חרט וילדרס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חרט וילדרס, ברשת החברתית אינסטגרם- חרט וילדרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הבלוג של חרט וילדרס
- ניר מגל, יוצר "סרט הקוראן": אין איסלאם מתון, זו מלחמה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2008
- קרני אלדד, הולנד פוחדת, באתר הארץ, 22 במרץ 2010
- עופר קניג, "ימין עולה: האם הימין הקיצוני באירופה מרים את ראשו?", 23 ביוני 2010, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- כנען ליפשיץ, חירט וילדררס ל"הארץ": יש ציד מכשפות נגד מפלגתי, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2010
- אוריה כנף, הנסיך הזהוב של הימין מתרסק אחרי שקרא לגרש מרוקאים, באתר וואלה, 23 במרץ 2014
נדן פלדמן, סוף עידן התמימות: כך משתלט הימין הקיצוני גם על הולנד הליברלית, באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lizzy van Leeuwen, Wreker van zijn Indische grootouders, De Groene Amsterdammer, 02-09-2009 (בהולנדית)
- ^ Lizzy van Leeuwen, What motivates Geert Wilders? – De Groene Amsterdammer, The Groene Amsterdammer, 02-09-2009 (באנגלית)
- ^ Seije Slager, Wilders' overgrootmoeder was moslim of boeddhist, Trouw, 20-06-2009 (בהולנדית)
- ^ עמית ולדמן, ה, חירט וילדרס: מועמד הימין הקיצוני כמתנדב בארץ, באתר חדשות 13, 15 במרץ 2017
- ^ תוצאות הבחירות - ספטמבר 2012 - NOS
- ^ רויטרס, בחירות בהולנד || מפלגת הימין הקיצוני של וילדרס איבדה כמחצית מכוחה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
- ^ רויטרס, היסטוריה בבחירות בהולנד: מסתמן ניצחון מוחץ למפלגת הימין הקיצוני, באתר מעריב אונליין, 22 בנובמבר 2023
- ^ PVV, VVD, NSC en BBB bereiken akkoord, moeten nog verder praten over premier, nos.nl, 2024-05-15 (בהולנדית)
- ^ תום יפרח, על המשגה של חירט וילדרס, באתר "העוקץ", 27 בפברואר 2011
- ^ לאטמה - 26 ביוני 2011
- ^ "Dutch voters boost far-right party of Geert Wilders". Christian Science Monitor. ISSN 0882-7729. נבדק ב-2023-11-23.
- ^ 1 2 מדגמים בהולנד: מפלגת הימין הקיצוני של חירט וילדרס זכתה ברוב גדול בבחירות, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2023
- ^ Dutch party wants to outlaw mosques, Islamic schools, Koran, POLITICO, 2016-08-26 (באנגלית)
- ^ כנען ליפשיץ, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד מאשים: מתנכלים לי כי אני אוהד את ישראל, באתר הארץ, 25 במאי 2007
- ^ אלכסנדרה לוקש ואלישע בן קימון, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד התנדב במושב: "עבד בירקות ובענבים", באתר ynet, 13 במרץ 2017
- ^ De sterke wil van Wilders - Nieuw Israelietisch Weekblad, Geert Wilders Weblog, 3 October 2005
- ^ Niek Stolker, De wilde haren & jonge jaren van Geert Wilders, 2 September 2009
- ^ Door Theo Koelé, Michiel Kruijt, Verliefd op Israël, de Volkskrant, 10.4.2007
- ^ 1 2 3 רועי נחמיאס, מנהיג ימין בהולנד: לשנות שמה של ירדן לפלסטין, באתר ynet, 20 ביוני 2010
- ^ Gerald Traufetter, Islam Critic Wilders – A Missionary with Dark Visions , Der Spiegel, 27 March 2008
- ^ 1 2 [1] (הקישור אינו פעיל)
- ^ [2] (הקישור אינו פעיל)
- ^ Wilders wil meer joodse nederzettingen, Spits, 23.10.10
- ^ הולנד: הקשר הישראלי של וילדרס איים על ביטחון המדינה, באתר nrg, 3 בנובמבר 2018
- ^ אלעד שמחיוף, "אם אבחר, הקשר עם ישראל יתחזק", באתר מאקו, 12 במרץ 2017
- ^ הולנד: אלו המדינות שאוסרות כניסת ישראלים לשטחן, באתר nrg, 3 בנובמבר 2018
- ^
ראש ממשלת הולנד: חירט וילדרס - הפרו ישראלי ● ישראל היא מגדלור בים של חושך האיסלמי, סרטון באתר יוטיוב
- ^ הציוץ של וילדרס
- ^ אוריאל בארי, "סיום שלטון האימה": התגובות בעולם לחיסולו של סינוואר, באתר "סרוגים", 17 באוקטובר 2024
- ^ איתמר אייכנר, ליאור אוחנה, נינה פוקס, יואב זיתון, איריס ליפשיץ-קליגר, דן רבן, עשרות אוהדי מכבי ת"א הותקפו בהולנד: "פוגרום", באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
- ^ פוגרום באמסטרדם: עשרות ישראלים הותקפו באלימות קשה - "ליל הבדולח 2", באתר מאקו, 8 בנובמבר 2024
- ^ "חירט וילדרס משבח את רה"מ: מצליח במה שנכשל האיחוד האירופי", נעמי רחליס, אתר עכשיו 14, 10 בדצמבר 2024
- ^ Kort nieuws binnenland, NOS.NL on WaybackMachine, 28 בספטמבר 2007 (בהולנדית)
- ^ הולנד: חירט וילדרס מבודד מאי פעם, באתר nrg, 3 בנובמבר 2018
- ^ Scott Stewart, Fanning the Flames of Jihad, Stratfor.com from WaybackMachine, 11 ביולי 2010
- ^ Ben Berkowitz, Muslim cleric calls for beheading of Dutch politician, Reuters, 3 בספטמבר 2010
- ^ Ten years' prison for threatening far-right Wilders over Mohammed cartoons, NLTIMES, 19 בפברואר 2021
- ^ פקיסטני נידון ל-12 שנות מאסר בגין איומים לרצוח חבר פרלמנט הולנדי - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, 2023-09-12
- ^ Poulomi Ghosh, Geert Wilders says death threats make him more proud to support Nupur Sharma, Hindustan Times, 12 ביוני 2022
- ^ "Dutch 'must show' anti-Islam film" (באנגלית בריטית). 2008-03-10. נבדק ב-2024-11-05.
- ^ Keith B. Richburg, In Netherlands, Anti-Islamic Polemic Comes With a Price, Washington Post, 1 בפברואר 2005
- ^ Meotti, Giulio (2011-11-05). "Europe's veil of fear". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2024-11-05.
- ^ Iran Warns Netherlands Not to Air Controversial 'Anti-Muslim' Film, Fox News, 2015-03-25 (באנגלית אמריקאית)
