חסידה לבנה
חסידה לבנה | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | חסידאים |
תת־סדרה: | תרופודה |
משפחה: | חסידתיים |
סוג: | חסידה |
מין: | חסידה לבנה |
שם מדעי | |
Ciconia ciconia לינאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
תפוצת החסידה הלבנה: | |
חֲסִידָה לְבָנָה (שם מדעי: Ciconia ciconia) היא מין במשפחת החסידתיים. החסידה היא עוף גדול ולבן כולו מלבד בנוצות התעופה השחורות שלה, ומקורה האדום. בעונת הרבייה שלה היא נפוצה בין מזרח אירופה לצפון אפריקה ובחורף היא נודדת למרכז אפריקה, לדרום אפריקה ולהודו. החסידה הלבנה היא הציפור הלאומית של ליטא.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחסידה הלבנה שלושה תת-מינים. תת-המין החולף בישראל, C. c. ciconia, דוגר בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובעיקר ברחבי אירופה. תחומי קינונה של החסידה הלבנה אינם כוללים את צפון אירופה ואת מזרחה, כנראה בגלל רגישותה לקור ולגשם. גשם עז מרטיב את נוצותיה ופוגם בכושר מעופה. למרות זאת ניכרת בשנים האחרונות מגמת התפשטות לצפון ולמזרח, אולי בעקבות התחממות שחלה באקלים האירופי.
החסידות באירופה מתחלקות לשתי אוכלוסיות: האוכלוסייה המערבית, הקטנה יותר, נודדת דרך ספרד וגברלטר למערב אפריקה הטרופית וחורפת בעיקר בין סנגל לנהר הניג'ר. האוכלוסייה המזרחית נודדת מעל למצר הבוספורוס וארץ ישראל וחורפת במזרח אפריקה ובדרומה. הנדידה מתחילה עם תום הקינון, בסוף יולי ובעיקר במשך אוגוסט.
כרבע מאוכלוסייתה של החסידה הלבנה גדלה בפולין. כ-13,000 זוגות של חסידות לבנות גדלות בליטא, האוכלוסייה החמישית בגודלה והאזור הידוע הצפוף ביותר של מין זה בעולם.
תיאור המין
[עריכת קוד מקור | עריכה]החסידה הלבנה היא עוף גדול: אורך גופה נע בין 94 ל-112 ס"מ (מתוכו 15 - 20 ס"מ שייכים למקור), אורך כנפה - 53 - 60 ס"מ, מוטת כנפיה 200 ס"מ ומשקלה נע מ-2.3 עד 3.7 ק"ג. כל נוצותיה לבנות, למעט נוצות היד והאמה ונוצות הכנף הגדולות – שהן שחורות. אין הבדל בצבע בין הזכר לנקבה, אך הזכר גדול יותר. למקור ולרגליים צבע אדום עז. אורך החיים של החסידה נע בין 22-25 שנים.
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החסידה הלבנה ניזונה בעיקר מצפרדעים וחרקים גדולים, אך גם מלטאות וממכרסמים ובניגוד לדימוי הרווח לרוב אינה ניזונה מדגים וסרטנים סמוך לנהרות, אם כי לעיתים גם דגים נכללים בתפריטה. איתור הטרף נעשה תוך כדי הליכה שקטה על הקרקע במרחבים פתוחים, כאשר החסידה מבצעת תנועת קודקוד ומקור זריזה. חסידות גם ישדדו קיני ציפורים קטנות ואף יאכלו לעיתים נבלות.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החסידות יוצרות בצעירותן זוגות מונוגמיים הנשארים יחד שנים. הזוג נפגש מדי שנה בעונת הרבייה לטובת העמדת צאצאים. החסידה מקננת במקומות גבוהים ושטופי שמש כמו צמרות עצים, ארובות ועמודי חשמל, בכך היא מעלה את סיכויי צאצאיה לשרוד ומגינה עליהם מפני טורפים. הקן מגיע ברוחבו לכדי מטר, והוא עשוי בעיקר מזרדים וענפים דקים. לחסידה יש השקעה הורית במשך כ-4 חודשים. הדגירה של החסידה מתחילה מיד עם הטלת הביצה הראשונה. בהטלה אחת מוטלות בין 3-5 ביצים והדגירה נמשכת כ-34 ימים שלאחריהם בוקע הגוזל, כאשר עיניו עצומות. ההורים מגנים על הגוזלים ומאכילים אותם בקן למשך כ-60 יום עד שהם מפתחים יכולת תעופה. לאחר עזיבת הקן ההורים מלווים את הגוזלים כחודש נוסף מחוץ לקן עד לעצמאות וליכולת למצוא מזון.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חסידה לבנה, באתר ITIS (באנגלית)
- חסידה לבנה, באתר NCBI (באנגלית)
- חסידה לבנה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חסידה לבנה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חסידה לבנה, באתר GBIF (באנגלית)
- חסידה לבנה בתוך מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל ע"ש יהורז כשר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חסידה לבנה באתר הרשימה האדומה של IUCN