חנה סהר
לידה |
1966 (בת 58 בערך) רמת גן, ישראל |
---|---|
לאום | ישראלית |
מקום לימודים | קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות |
תחום יצירה | צילום |
פרסים והוקרה |
|
www | |
חנה סהר (נולדה ב-1 במרץ 1966) היא צלמת ואמנית ישראלית[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנה סהר נולדה וגדלה בשכונת פרדס כץ רמת גן, בת זקונים להורים יוצאי עיראק. בצבא שירתה בחיל התחזוקה ועסקה בהלחמה. לאחר השירות הצבאי במהלך טיול באירופה, רכשה מצלמה מחברה, התחילה לצלם ללא הפסקה והחליטה להיות צלמת. בשנים 1987–1991 למדה צילום בבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה, שלפרנסתה עבקה במקביל כמלחימה בתעשייה הצבאית[2].
לאחר הלימודים החלה לעבוד בצילום עיתונות עבור ידיעות אחרונות ומעריב[1].
תערוכתה החשובה הראשונה של סהר הייתה "בינגו הנסיכה", בגלריה קמרה אובסקורה, תל אביב, ב-1998, בה הציגה דמויות שוליים מחיי הלילה של תל אביב ומאז הציגה במספר רב של תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד[3].
כל סדרות התצלומים של סהר צולמו בפילם, למעט הסדרה "אשלון ביוטי".
חיה ועובדת בתל אביב ואם לשניים[3].
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סהר זכתה בפרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות (1998), פרס ליאון קונסטנטינר (2002), פרס משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות (2004), ובפרס שרת החינוך והתרבות (2014)[4].
אודות תערוכות וסדרות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינגו הנסיכה
תיעוד חיי הלילה של השוליים וצילומי דיוקנאות של זונות, קוקסינלים, מהמרים וכולי[3].
הדס מאור, קטלוג התערוכה:
"המהלך העיקרי המתגבש בעבודתה הצילומית של סהר הוא הניסיון לאפיין דמויות מחוץ לתחום הסטריאוטיפי שלהן. ניסיון לא רק לתקשר עימן, אלא להישיר מבט, פנים אל פנים, ולקיים דיאלוג. בפשטות בכנות ובישירות. לגרום להן לתקשר בחזרה. להגיב להפתח מבלי להתגונן, מבלי להילחם."
סדרת הטפטים
סהר תיעדה את בת זוגה, צילמה את אהבתן ונופים ברקע.
אשמורות
שרית שפירא, קטלוג התערוכה:
"כדי להעיד נכוחה על התגלמויות אלה של הלילה, סהר פוערת את עדשת המצלמה שהיא מעמידה מול נופיה לחשיפה ארוכה ואִטית... סהר מזיזה את ה"זום" פעמים מספר קדימה ואחורה, וכתוצאה מכך נוצרים בתצלום כמה מכפלות (בגדלים שונים ובזוויות משתנות מעט) של אותם דימויים. כל תצלום של סהר הוא לפיכך מעין רצף קולנועי שהתכנס לפריים אחד, כאשר רצף מכפלות הדימויים יוצר לא-פעם הדמיה של מישורי הנוף השונים: קו האופק שלו, עומקו המדומה, הנִקבות המוזרות הנפערות בו, זיקתו לצמתים חשובים בתולדות הציור. "
אשלון ביוטי
אמה של סהר מצולמת בחשיכה ובנות משפחתה מוארות בצבעוניות מוגזמת[7].
שרית שפירא, קטלוג התערוכה:
"חנה סהר מתערבת בנושא ההיסטורי-מודרני של "גילאי האדם". בגרסתה מצולמות נשים ממוצא עיראקי בשלבי חייהן השונים: ילדות, נערות, נשים צעירות, נשים בשלות, נשים מבוגרות, וגם אשה אחת באה בימים... אם יש משהו משותף לפנתיאון הנשים הזה (מעבר לשייכותן לשושלת היוחסין העיראקית), הרי הוא קשור למראה הזה של בעלות סוד - סוד שקיומו נודע מעצם היותן קרובות גם רחוקות, תמיד במישור הקדמי של חלל התמונה בעוד מבטן נעוץ אי-שם במרחקים, בנימי נפשן, במקום שאיש לא יעז לגעת בו והוא שייך אך ורק לאשה מסוימת, אחת ויחידה, בלתי מתמסרת, בלתי ניתנת לשכפול או לחלוקה."
דוד המלך ואני
סהר צילמה ומנשה קדישמן אייר על תצלומיה, כמחווה לדוד הנדלר[8].
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מתוך הסדרה "בינגו הנסיכה", 1997
-
מתוך הסדרה "בינגו הנסיכה", 1997
-
מתוך הסדרה "סדרת הטפטים", 2000
-
מתוך הסדרה "סדרת הטפטים", 2000
-
מתוך הסדרה "אשמורות", 2008
-
מתוך הסדרה "אשמורות", 2008
-
מתוך הסדרה "אשלון ביוטי", 2009
-
מתוך הסדרה "אשלון ביוטי", 2009
-
מתוך הסדרה "דוד המלך ואני״ עבודה משותפת של מנשה קדישמן וחנה סהר, 2012
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1991 - גלריה עמליה ארבל, ראשון לציון.
- 1998 - ״בינגו הנסיכה״, גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב, אוצרת: הדס מאור.
- 1999 - ״Princess Bingo״, Passage de Retz, פריז, צרפת, אוצר: יונה פישר. ״Princess Bingo״, דובלה ריוואז', סט, צרפת.
- 2001 - ״סדרת הטפטים״, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, אוצרת: הדס מאור.
- 2002 - ״בינגו הנסיכה״, מוזיאון תל אביב לאמנות, במסגרת פרס קונסטנטינר לצילום, אוצרת: נילי גורן.
- 2002 - ״היפוכים״, גלריה רוזנפלד, תל אביב, אוצרת: דיאנה דלל.
- 2002 - "טפטים" (״The Wallpaper Series״), Fifty One Fine Art Photography, אנטוורפן, בלגיה, אוצר: רוג'ר שמואלביץ'
- 2003 - ״עבודות חדשות״, פסאז' דה רץ (Passage de Retz), פריז, צרפת, אוצר: יונה פישר.
- 2003 - "בינגו הנסיכה" (״Princess Bingo״), Aplanat Gallery, המבורג.
- 2007 - ״נוקטורנו״, בית גבריאל בכנרת, אוצרת: עליזה אורבך.
- 2010 - ״אשלון ביוטי״, סדנאות האומנים, תל אביב, אוצרת: ורד זפרן-גני.
- 2012 - ״דוד המלך ואני״, חנה סהר ומנשה קדישמן יוצרים עבודות משותפות, בית האמנים תל אביב, אוצרת: חנה קופלר.
- 2014 - ״אשלון ביוטי״, מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצרים: רוני כהן-בנימיני ויובל ביטון.
- 2016 - ״אשמורות״ מוזיאון חיפה לאמנות, אוצֵרת: סבטלנה ריינגולד.
- 2017 - 'חשופים' המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל–חי, אוצרת נעמה חייקין.
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1993 - ״ארוטיקה״, גלריה לימבוס, תל אביב.
- 1995 - ״A Day In the Life of Israel״, פרויקט בינלאומי.
- 1997 - ״גבולות מטושטשים״, גלריה פירמידה, חיפה.
- 1998 - ״Double Rivage״, סט, צרפת.
- תערוכה קבוצתית במוזיאון תל חי לצילום.
- 1999 - ״ארט פוקוס״, ביאנלה לאמנות עכשווית בירושלים.
- 2001 - Paris Photo @ Fifty One Fine Art Photography״.
- ״Walkabout״, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
- 2002 - ״Per Saldo״, Noordbrabants Museum, הולנד.
- ״Strip & Tease״, Aeroplastics, בריסל, בלגיה.
- ״חדש באוסף״, מוזיאון תל אביב.
- 2003 - ״Cadrages״, Analix Forever, ז'נבה, שווייץ.
- ״Paris Photo @ Fifty One Fine Art Photography״.
- ״Israeli Contemporary״, Robert Sandelson Gallery, לונדון.
- 2005 - ״על גדות הירקון״, מוזיאון תל אביב לאמנות.
- הזוכים בפרסי משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות 2004, מוזיאון תל אביב לאמנות.
- ״קאמרה סאקרה״, מוזיאון ישראל, ירושלים.
- ״אורים״, מוזיאון ישראל, ירושלים.
- ״פנים/חוץ״, מרכז מונארט, אשדוד.
- ״יונה בבצלאל״, גלריה בצלאל, תל אביב.
- 2008- ״לבן מלוכלך״, גלריה פלורנטין 45, תל אביב.
- ״שביל ישראל״, בית מאני, תל אביב.
- ״Layla: Young Israeli Artists Exhibition״, Inga, ניו יורק, ארצות הברית.
- 2009 - ״Constellation: Israeli Contemporary Art״, Ermanno Tedeschi Gallery, רומא.
- ״זמן תל אביב״, מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 2011 - מוזיאון וִילְפְרִיד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, קיבוץ הזורע.
- ״אוסף צילום״, מוזיאון ישראל.
- 2013 - ״אוסף יונה פישר״, מוזיאון אשדוד.
- 2014 - "עד שתצא מקולי", מוזיאון אשדוד לאמנות.
- 2016 - "חיפוש קרוב" המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל–חי.
- 2017 - "חנה אורלוף: פיסול פמיניסטי בישראל", מוזיאון מָאנֶה-כּץ, חיפה.
- "אנונימי X: סוף עידן הפרטיות", מוזיאון חיפה לאמנות.
פרסים ומלגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1992 - מלגה מהשגרירות הצרפתית בישראל בשיתוף קמרה אובסקורה
- 1998 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות
- 2002 - פרס ליאון קונסטנטינר
- 2004 - פרס משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות ועיצוב
- 2014 - פרס שרת החינוך והתרבות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של חנה סהר
- חנה סהר בtheartlab
- חנה סהר באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
- מצגת תמונות - חנה סהר, בערוץ POV2009 - פסטיבל צילום ישראלי באתר יו טיוב
- רעות ברנע, התערוכה שמכריחה להישיר מבט אל חסרי הבית, באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2017
- סיגל גליל, חשופים – הומלסים בתל אביב בתערוכתה של חנה סהר במוזיאון תל חי לצילום, מגפון, 28 באוגוסט 2017
- אלי ערמון אזולאי, ביקור בסטודיו של חנה סהר, באתר הארץ, 5 במרץ 2010
- התערוכה "אשמורות" באתר מוזיאון חיפה לאמנות, 2015
- דניאל צ'צ'יק, "אשמורות – חנה סהר", חשיפה - בלוג הצילום של הארץ, 22 ביולי 2013
- סמדר שפי, חנה סהר ויפעת בצלאל בסדנאות האמנים: מזרח הוא מזרח, באתר הארץ, 13 ביולי 2010
- אליסיה שחף, "חנה סהר : אשלון ביוטי (איזה יופי)", 21 ביולי 2010
- סורין הלר, לא עוד תצלום לאינסטגרם, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2018
- דורון בראונשטיין, חנה סהר: "אני מצלמת בדרך של לרקוד עם אלוהים. בענווה.", בבלוג חי תרבות, 13 באוקטובר 2021
- עוזי צור, רשמים מתערוכה, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 חנה סהר באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
- ^ שרית ישי לוי, תהיי גבר - חנה סער, לשעבר מלחימה בתעשייה הצבאית, מאמינה שהאשה החדשה היא חזקה, חדשות, 25 באוקטובר 1991
- ^ 1 2 3 אלי ערמון אזולאי | תצלום: אורי גרשוני, ביקור בסטודיו של חנה סהר, באתר הארץ, 5 במרץ 2010
- ^ סהר באתר theartlab
- ^ אשמורות, באתר מוזיאון חיפה לאמנות
- ^ אורית חסון ולדר, כבר לא לוקחת הימורים, באתר ynet, 9 באוגוסט 2009
- ^ אליסיה שחף, חנה סהר : אשלון ביוטי (איזה יופי), 21 ביולי 2010
- ^ קמיע סמית ויובל סער, סיבוב גלריות, באתר הארץ, 12 ביולי 2012