חמלקרת (מצביא קרתגי)
חמילקרת (ביוונית: Ἀμίλκας, בלטינית: Hamilcar) היה מצביא קרתגי שלחם נגד הרומאים במלחמה הפונית הראשונה (241-264 לפנה"ס). אין לבלבל בינו ובין חמלקרת ברקה, אביו של חניבעל המפורסם, שגם הוא השתתף באותה מלחמה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נזכר לראשונה באירועי 262 לפנה"ס, אז קיבל את הפיקוד על צבאות קרתגו בסיקיליה לאחר שקודמו בתפקיד, חנו בן חניבעל, לא הצליח למנוע את נפילת אקרגס (אגריגנטום) לידי הרומאים ונקרא לשוב לקרתגו.[1]
חמילקרת נחל את ניצחונו הראשון ב-260 לפנה"ס, אחרי תבוסת הצי הקרתגי בקרב מילאי. פוליביוס מספר, כי הנחית התקפת פתע על מחנה בעלי הברית של הרומאים ליד תֶרמָאי (Thermae), מזרחית לפָּנוֹרמוֹס, והרג כ-4000 מחייליהם. לדברי דיודורוס יעד ההתקפה היה מחנה הרומאים ולא של בעלי בריתם ומספר ההרוגים הגיע ל-6000. בשנת 259 לפנה"ס העביר חמילקרת לצדה של קרתגו, בסיועם של בוגדים, את קמארינה (Camarina) ואת אֶנָה (Enna), אך הן נכבשו מחדש על ידי הרומאים זמן קצר אחר כך. כמו כן ביצר את דרפאנה, מן הבסיסים החשובים ביותר של הקרתגים באי, והעביר אליה את תושבי אריקס אחרי שהחריבה.[2]
בשנת 257 לפנה"ס התנגש צי קרתגי בפיקוד חמילקרת עם צי רומי בפיקוד גאיוס אטיליוס רגולוס ליד טינדאריס, בצפון-מזרח סיקיליה. בקרב הימי, שהתלקח דרך מקרה, אבדו לקרתגים 18 אוניות והם נסוגו לאיי ליפארה. אבדות הרומאים הסתכמו בתשע אוניות.[3]
שנה לאחר מכן, ב-256 לפנה"ס, ניסה חמילקרת למנוע את פלישת הצבא הרומי לאפריקה. הוא התייצב בפיקוד הצי יחד עם חנו וניסה ליירט את חיל המשלוח בעודו בים אך הובס על ידי הצי הרומי בקרב אקנומוס. הדרך אל קרתגו הייתה כעת פתוחה, וחיל המשלוח בפיקוד הקונסולים גאיוס אטיליוס רגולוס ולוקיוס מאנליוס וולסו נחת בחוף אפריקה. חמילקרת נקרא לשוב מסיקיליה, ויחד עם שני מצביאים נוספים, עזרובעל בן חנו ובוסטאר, נערך להגנת עירו. אלא שכישלון רדף כישלון, והצבא הקרתגי הובס בקרב אדיס, "לא בגלל מורך לבם של החיילים", כותב פוליביוס, "אלא בגלל סכלותם של מפקדיהם." איננו יודעים מה עלה בגורלו של חמילקרת לאחר הקרב הכושל.[4][5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פוליביוס. היסטוריה. כרך ראשון, ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, 1991.
- Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1922-1925. Digitized copy in: LacusCurtius.
- Diodorus. Translated by C.H. Oldfather. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1933-1957.
- Walbank, F.W., A Historical Commentary on Polybius. Oxford, Oxford University Press, 1957.