חירארדוט
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה. | |
| |||
 | |||
| מראה ממרכז העיר | |||
| מדינה |
 קולומביה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | קונדינמרקה | ||
| ראש העיר | ד"ר רודולפו סראנו מונרוי | ||
| תאריך ייסוד | 9 באוקטובר 1852 | ||
| שטח | 129 קמ"ר | ||
| גובה | 289 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 96,203 (2008) | ||
| ‑ צפיפות | 1155 נפש לקמ"ר (2008) | ||
| קואורדינטות | 4°18′13″N 74°48′14″W / 4.30361°N 74.80389°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| http://www.girardot-cundinamarca.gov.co | |||
.svg)
חירארדוט (בספרדית: Girardot) היא עיר בקולומביה, השנייה בחשיבותה במחוז קונדינמרקה. העיר היא בירת הנפה אלטו מגדלנה. היא נמצאת במרכז המדינה, בגובה של 289 מטר, על הגדה המזרחית של ריו מגדלנה (החלק העילי שלו) סמוך לשפכי הנהרות ריו בוגוטה, ריו סומאפאס וקואייו. נמצאת במרחק של 132 ק"מ דרומית-מערבית מעיר הבירה בוגוטה. אקלימה הטרופי עם טמפרטורה ממוצעת של C° 28.3 וטמפרטורה מרבית של C° 38, השונה מאוד מזה של הבירה, ושפע אתרי הנופש והתיירות שלה, מושכים אליה מבקרים רבים. חירארדוט מתאפיינת גם בכלכלה מבוזרת ואוטונומית. בעיר מוסדות אקדמיים ואולפני טלוויזיה וקולנוע. אוכלוסיית העיר מונה 96,203 תושבים (2008)[1].
האזור המטרופוליטני חירארדוט כולו מונה כ-450,000 תושבים. העיר מכונה גם "עיר עצי השיטה" Ciudad de las acacias מפני שעצים אלה גדלים בצורה פראית בסביבה והם מיוצגים בשפע ברחובות היישוב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזור יושב בתקופה הטרום-קולומביאנית על ידי שבטים אינדיאנים של ה"פאנצ'ס", ממשפחת הקריבים, שייטים טובים על נהרות הסביבה. במאה ה-16 שטח הייתה העיר הנוכחית חלק מהאדמות שהוענקו לאיש הצבא הספרדי (יליד קורדובה) מרטין יאנייס טאפור שהיה "השופט המלכותי" (justicia mayor) של טוקאימה.
במאות ה-18 וה-19 באזור שבין הגשרים הנוכחיים אוספינה פרס ופרוקאריל נמצא מאחז של סירות קאנו – פוארטו דה לאס קנואס או הנמל הקטן של פסטור מונטרו, רועה הצאן בעל הקאנו שהעביר נוסעים בין גדות הנהר. היישוב נקרא מאוחר יותר צ'יבאטרה, בגלל גידול העזים (צ'יבו - בספרדית = "גדי"). במקביל גידלו שם טבק ותירס. אחר כך בשנת 1844 הוקמה שם כנסייה. (ועברו שם בסירה את הנהר ריו מגדלנה בדרך אל הדרום-מערב ומרכז המדינה.
העיר הוקמה ב-9 באוקטובר 1852 כגזרה פארוכיאלית (כנסייתית) וקיבלה את השם לזכרו של הקולונל הגיבור אטנאסיו חירארדוט, מעוזריו של סימון בוליבאר. מייסדי העיר נחשבים רמון בואנו וחוזה טריאנה, שתרמו את האדמות הראשונות עליה נבנתה. העיר התפתחה מסביב לככר סאן מיגל בה נמצאת הכנסייה בעלת אותו השם. לפיתוח העיר תרמו בשנות ה-1880 מגדלי הטבק ובדצמבר 1883 חנוכת מסילת הברזל בין המקום ובין בוגוטה. בשלהי המאה ה-19 קמו פה מחסני סחורות והתפתח הנמל על גדת ריו מגדלנה.
באותה תקופה הוקמו בתי המלון הראשונים - למשל "ססינרוס" בשנת 1884. בשנת 1886 היישוב מנה 2.163 תושבים. עקב מלחמת אלף הימים הגיעו והתיישבו במקום הרבה פליטים ליברלים מהנפות המזרחית והדרומית של מחוז טולימה.
בתום אותה מלחמת אזרחים העיר ידעה תנופה בעבודות הבנייה - נבנו שדרות, צמח המסחר וקמו שכונות חדשות. בשנת 1903 חירארדוט הפכה לבירת נפה (פרובינציה) שכללה את המוניקיפיה: חירארדוט, גואיקיל, חרוסלם, נארניו, נילו וטוקאימה.
מיקומה האסטרטגי של חירארדוט הפך אותה לאחת מערי הנמל החשובות על נהר ריו מגדלנה ולנמל הכי חשובה בפנים המדינה, דרכה עברו כל הסחורות שיצאו ונכנסו לבירה בוגוטה. חירארדוט הפכה לנמל הכי חשוב ליצוא הקפה הקולומביאני לחו"ל והתרכזו בה מרבית בתי החרושת לקפה.
ב-1906 התחיל לפעול שוק הבקר וב-1911 בתי חרושת הראשונים לקפה. בהמשך פותחו דרכי תחבורה יעילים יותר כמו הגשר הראשון מעל ריו מגדלנה בשנת 1889 והכביש לבוגוטה בשנת 1933. גם היישוב פלאנדס שמעבר לנהר הפך בנסיבות אלה בשנת 1912 למוניקיפיום עצמאי.
לעיר יש תאורה חשמלית החל משנת 1906. באותה תקופה הוקם בה בית החולים סאן רפאל ובשנת 1917 נוסדו בעיר "מעבדות אסוקבר", אלד מהמפעלים הראשונים לתרופות בקולומביה.
בשנים 1940–1950 נבנו ככר השוק, המלון "טוקארמה", ככר הירידים, פותחו מערכת אספקת המים ורוצפו רוב הרחובות. עם הירידה בחשיבות התחבורה על הנהר והתפתחות מסילות הברזל, המשיכה חירארדוט להיות נקודה אסטרטגית בקשרים בין הבירה ושאר המדינה. נבנו תחילה מסילות ברזל בין חירארדוט ובין פקאטטיבה ומאוחר יותר עד לבוגוטה. אחר כך נוצר קשר בין מסלול זה ורכבת האוקיינוס השקט (ה"פאציפית").
חירארדוט ופלאנדס (עם שדה התעופה "סלבדור וילה") שיחקו תפקיד חשוב גם בתולדות התעופה הקולומביאנית. ב-19 באוקטובר 1920 הלמוט ואן קרון ביצע פה את הטיסה הראשונה של התעופה הקולומביאנית בין בראנקייה ובין חירארדוט. החל מ 23 ביולי 1929 הופעלו הטיסות הסדירות בין בוגוטה ובין חירארדוט.
בעשורים האחרונים החיים הכלכליים של העיר פנו לכיוון התפתחות ענף התיירות והוקמו תשתיות מתאימות למלונאות ונופש בתוך העיר ומסביב לה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת העיר מתמקדת בתיירות. בנוסף קיימת תעשיית מזון - בעיקר של שמנים (על בסיס תירס, סורגום, שומשום), של מוצרי דגנים, קפה ותעשיית בשר בעיקר של בשר בקר. כמו כן קיימים בתי חרושת למוצרי כותנה וליצור גבס.
העיר היא מרכז מסחר אזורי חשוב. ככר השוק La Plaza de Mercado שתוכננה על ידי האדריכל לאופולדו ריכטר, הוכרזה "מורשת לאומית". אזורי מסחר אחרים נמצאים בעורק המסחר camellón del comercio ובסמוך למוסדות הממשלתיים שבפארק בוליבר.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרט למכללות חשובות - פרטיות וציבוריות, בעיר נמצאות ארבע אוניברסיטאות: אוניברסיטת קונדינמרקה, האוניברסיטה הפתוחה UNAD, האוניברסיטאות הפרטיות - "פילוטו" ו"מינוטו דה דיוס". קיים בנוסף סניף של האוניברסיטה הקואופרטיבית של קולומביה.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים בחירארדוט הוא לרוב יבש עם תקופות של גשמיםים בחדשים אפריל, מאי, ספטמבר ואוקטובר. חירארדוט מתאפיינת בטמפרטורות גבוהות ובאקלים טרופי. הטמפרטורה הממוצעת היא 28 מעלות צלזיוס, עם עליות החום עד 35 מעלות צלזיוס בעונות החמות. הטמפרטורה המינימלית הממוצעת היא 20 מעלות צלזיוס. הרוח גורמת להקלה בחום ב 1 -2 מעלות. טמפרטורת המים היא בדרך כלל בין 15–20 מעלות צלזיוס.
האזור המטרופוליטני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפועל קיים אזור מטרופוליטני בעל אוכלוסייה משוערת של כ-318,223 תושבים - לפי נתוני DANE לגבי שנת 2009. בתוכו ישנה יחידה דו - עירונית הכוללת את המוניקיפיה פלאנדס (Flandes) וריקאורט (Ricaurte). לפי התוכניות בעתיד יצטרף אליה גם המוניקיפיום אספינאל (Espinal).
- פלאנדס, הפרבר הגדול ביותר של חירארדוט, נמצאת על גדות קיו מגדלנה, מדרום לעיר בדרך אל אספינאל. הוא שייך למחוז השכן טולימה. אוכלוסייתו מונה 28,000 תושבים. פלאנדס מופרדת על ידי חירארדוט על ידי הגשרים "פראו" (Férreo) ו"אוספינה פרס" (Ospina Pérez).
שם נמצא שדה התעופה סנטיאגו וילה המשרת את העיר חירארדוט.
- ריקאורטה נמצאת דרומית-מזרחית מחירארדוט, משנת 1968 הוכרזה כמוניקיפיום נפרד. מספר תושביה - 8,519.
מתאפיינת במרכזי ספא ואזורי מגורים מפוארים.
בנוסף קיים אזור מטרופוליטני משני הכולל פרברים נוספים - המוניקיפיה אספינאל, אגואה דה דיוס, טוקאימה, נילו, סוארס וקואייו. עתידות להצטרף אליהם גם היישובים העירוניים מלגר, כרמן דה אפיקאלא ונאריניו.
האוכלוסייה. ההרכב הדתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב התושבים הם קתולים. קיימות קבוצות קטנות נאו-פרוטסטנטיות – אוונגליסטים ואדוונטיסטים. העיר היא מרכז הדיוקסה של חירארדוט שנוצרה בשנת 1956.
אתרים חשובים ויעדי תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנהר ריו מגדלנה (Rio Magdalena; "יוּמה" בפי האינדיאנים הקדומים) הוא עורק שיט מרכזי של המדינה לצורך תחבורה, המשמש גם לתיירות, דיג ומרחץ. הופך את חירארדוט לאחד מערי הנמל העיקריות של קולומביה. בעבר שרת דרך יצוא לקפה שיוצר במרכז הארץ.
- פואנטה פראו (Puente ferreo) הוא גשר מתכת, הישן בין גשרי העיר. נבנה תוך שלוש שנים בלבד על ידי מהנדסים גרמנים, נחנך ב-1 בינואר 1930 והפך לסמל של העיר חירארדוט. אורכו הוא 466 מ'. אפשר את מעבר הרכבות בין קונדינמרקה ובין וטולימה, וילה וואייה דל קאוקה ותרם להתפתחות הכלכלית של מרכז קולומביה.
- פואנטה והיקולאר (Puente vehicular) הוא גשר תלוי שנבנה בימי הממשל מריאנו אוספינה פרס ומהווה אמצעי תחבורה חשוב בין בוגוטה ובין הערים של דרום - מזרח קולומביה.
- פלאסה דה מרקאדו (ככר השוק) תוכננה ונבנתה על ידי לאופולדו רותר. אחד מיצירות האדריכלות המודרנית ההולמות את האקלים הטרופי. נבנתה בשנים 1948- 1946. השתמשו בה בטכנולוגיות החדישות של התקופה. היא כוללת מבנה בעל 198 שכבות בטון בתור מחסות ומערכת עמודים בצורת V עם קורות בלתי נראות. מאפשר הרגשת משב הרוח מכיוון הריו מגדלנה. נמצאת בככר סאן מיגל.
- איסלה דל סול (איי השמש) איי אבן בחלק הדרומי של ריו מגדלנה, משמשים לאתרי נופש ובילוי בחיק הטבע
- הפארק בוליבאר ופלאסה דל פרוקאריל (ככר הרכבת) - מרחבים עירוניים המתאפינים באדריכלות אופיינית הולמת את הסביבה טרופית, עם הרבה חנויות ובתי מלאכה. מרכז לתיירות וחיי הבידור
- קמייון דה קומרסיו Camellon de Comercio - בשמו הישן - קאייה אנצ'ה הוא הרחוב הראשי של חירארדוט שבו מתרחשת מרבית הפעילות הכלכלית של העיר. כעת זירה למפגנים פוליטיים ומופעי ספורט.
- אל פניון El Peñón - הרובע הכי רחב של חירארדוט עם בניינים בסגנון אדריכלי יוצא דופן, המתחרים רק עם בתים מסוימים מקרטחנה דה אינדיאס ומסוואנה דה בוגוטה. רוב בעלי הבתים הם תושבים אמידים מבוגוטה. העיר עתירת בתי מלון, מגרשי ספורט, בריכות, מועדוני לילה, דיסקוטקים ומסעדות בעלות מטבח קולומביאני או ספציפי אזורי.
- האצטדיון העירוני לואיס אנטוניו דוקה פניה - הבית של קבוצת הכדורגל חירארדוט פוטבול קלאב.
אירועים וחגיגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המירוץ האתלטי סיודאד דה חירארדוט Carrera Atlética Ciudad de Girardot
- השוק הלאומי למלאכות ועסקים קטנים
- Mercado Nacional Artesanal y Microempresarial
- פסטיבל הנהר Festival del Rio עם הרבה תחרויות שיט ושחיה
- פסטיבל התיירות - "סניוריטה חירארדוט"
- 29 בספטמבר הוא חג הקדוש מיכאל - הארכאנגל סאן מיגל, פטרון העיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חירארדוט- על חירארדוט
- חירארדוט בין ערי קונדינמרקה
- אתר תיירות -על חירארדוט, עם תמונות
- חירארדוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
