טולימה
| |||
| מדינה |
 קולומביה | ||
|---|---|---|---|
| רשות מחוקקת |
departmental assembly of Tolima  | ||
| בירת המחוז | איבגה | ||
| תאריך ייסוד | 1886 | ||
| שטח | 23,562 קמ"ר | ||
| גובה | 710 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 1,339,998 (2020) | ||
| קואורדינטות | 4°03′N 75°15′W / 4.05°N 75.25°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| www.tolima.gov.co | |||
  | |||
טולימה (בספרדית: Tolima) הוא אחד מ-32 המחוזות של קולומביה. המחוז נמצא במרכז קולומביה והוא גובל במחוז קלדס בצפון, בקונדינמרקה במזרח, בווילה בדרום, בקאוקה בדרום-מערב ובוואייה דל קאוקה, קינדיו וריסרלדה במערב.
המחוז משתרע על שטח של 23,562 קמ"ר.[1] בירת המחוז היא איבגה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך התקופה הפרה-קולומביאנית האזור היה מיושב על ידי שבטי ילידים שונים, ובעיקר על ידי הפיחאו והפנצ'ה. הספרדים הגיעו לראשונה לאזור במחצית הראשונה של המאה ה-16 והכיבוש שלו הושלם ב-1551. האזור הפך לפרובינציית מריקיטה, שהשתייכה תחילה למלכות המשנה של פרו ומהמאה ה-18 למלכות המשנה של גרנדה החדשה. העיר מריקיטה הייתה בירתה של הפרובינציה והיא כללה את שטחי המחוז המודרני ועוד חלקים קטנים ממחוזות מודרניים נוספים.
ב-1811 החלו הניצנים של מאבק העצמאות הקולומביאני והוקמה הפדרציה של הפרובינציות המאוחדות של גרנדה החדשה. מריקיטה הפכה לאחת החברות בפדרציה, אך כעבור שנים ספורות, ב-1816, האימפריה הספרדית השתלטה על האזור מחדש.
בסופו של דבר רפובליקת קולומביה הגדולה קיבלה עצמאות כעבור מספר שנים. האזור השתייך למחלקת קונדינמרקה (שכללה את שטחי קולומביה ופנמה המודרניות). לאחר פיצול הרפובליקה ב-1830 האזור נכלל ברפובליקת גרנדה החדשה ופרובינציית מריקיטה נוסדה מחדש. ב-1851 הבירה הועברה לאיבגה. ב-1857 הרפובליקה הפכה לפדרלית והאזור השתייך למדינת קונדינמרקה, עד שב-1861 פוצלה ממנה מדינת טולימה שכללה את שטחי המחוזות המודרניים טולימה ווילה. ב-1863 הרפובליקה הפכה לארצות הברית של קולומביה והמדינות המשיכו להתקיים באותה מתכונת. ב-1886 ארצות הברית של קולומביה הפכה לרפובליקת קולומביה הלא-פדרלית והמדינה הפכה למחוז טולימה שכלל את אותם השטחים.
בתחילת המאה ה-20 פוצל מטולימה מחוז וילה וכן שטחים בצפונו נמסרו למחוז קלדס, שכלל אז את מחוזות קלדס, קינדיו וריסרלדה המודרניים.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת המחוז מסתמכת בעיקר על חקלאות, דיג, כרייה, תעשייה ותיירות.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg)
בדומה לחלק גדול ממחוזות קולומביה, יש למחוז חלוקה מנהלית נוספת מלבד החלוקה לרשויות מקומיות והוא מחולק לשש פרובינציות (Provincias) כדלהלן:
| שם | שם בספרדית | מרכז מנהלי | מספר רשויות מקומיות |
|---|---|---|---|
| מזרח | Oriente | מלגר | 5 |
| דרום-מזרח | Suroriente | פוריפיקסיון | 7 |
| דרום | Sur | צ'פרל | 9 |
| איבגה | Ibagué | איבגה | 11 |
| נבדוס | Nevados | ליבנו | 8 |
| צפון | Norte | אונדה | 7 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טולימה- טולימה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מחוזות קולומביה | ||
|---|---|---|
| מחוז הבירה | בוגוטה | 
|
| מחוזות | אטלאנטיקו • אמסונאס • אנטיוקיה • אראוקה • בויאקה • בוליבר • גואאיניה • גואביארה • ואופס • ואיה דל קאוקה • וילה • ויצ'דה • טולימה • לה גואחירה • מגדלנה • מטה • נורטה דה סנטנדר • נריניו • סוקרה • סן אנדרס ופרובידנסיה • סנטנדר • ססאר • פוטומאיו • צ'וקו • קאוקה • קונדינמרקה • קורדובה • קינדיו • קלדס • קסנרה • קקטה • ריסרלדה | |