לדלג לתוכן

חיל האוויר המלכותי הסעודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל האוויר המלכותי הסעודי
القوات الجوية الملكية السعودية
סמל חיל האוויר המלכותי הסעודי
סמל חיל האוויר המלכותי הסעודי
פרטים
מדינה ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
סוג חיל אוויר
בסיס האם ריאד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1916–הווה (כ־109 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקים היחידה אבן סעוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת המפרץ, מלחמת איראן-עיראק, מבצע סופה נחרצת, Al-Wadiah War עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
כוח אדם 20,000
כלי טיס 1,106 כלי טיס
מתוכם 456 מטוסי קרב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכוחות המזוינים של ערב הסעודית
זרועות
הצבא הערבי הסעודי
חיל האוויר המלכותי הסעודי
חיל הים המלכותי הסעודי
כוחות ההגנה האווירית המלכותיים הסעודיים
חיל הטילים האסטרטגי המלכותי הסעודי
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי הכוחות המזוינים של ערב הסעודית
דרגות הכוחות המזוינים של ערב הסעודית
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של ערב הסעודית
היסטוריה של ערב הסעודית
רונדל חיל האוויר המלכותי הסעודי

חיל האוויר המלכותי הסעודיערבית: القوات الجوية الملكية السعودية) הוא זרוע האוויר של הכוחות המזוינים של ערב הסעודית. החיל נחשב לאחד הגדולים והמתקדמים במזרח התיכון יחד עם חיל האוויר הישראלי, חיל האוויר הטורקי וחיל האוויר המצרי.

החיל הוקם עוד בשנות ה-20 בעזרת סיוע בריטי, בשנות ה-50 עבר החיל ארגון מחדש והחל לשתף פעולה עם חיל האוויר האמריקאי. במסגרת שיתוף הפעולה אפשרה ערב הסעודית לארצות הברית להשתמש בבסיס הצבאי בדהראן. הנוכחות האמריקאית בבסיס מהווה עד היום מטרה לגורמים פונדמנטליסטיים הרואים בכך עדות לשליטה האמריקאית במדינה. במהלך ימי מלחמת המפרץ הראשונה הותקף הבסיס בטילי סקאד עיראקיים.

עד למלחמת המפרץ הראשונה לא עמד חיל האוויר המלכותי הסעודי במבחן ממשי. בתום המלחמה, לנוכח הכשלים שהתגלו וכן חוסר היכולת הצבאית של ערב הסעודית להגן על עצמה, החליט בית המלוכה הסעודי על ארגון מחדש של הצבא, הצטיידות בכלי נשק מתקדמים וקיום אימונים משותפים עם צבא ארצות הברית ועם הצבא הבריטי. כחלק ממסע ההצטיידות רכשה ערב הסעודית בין היתר מטוסי F-15 ומטוסי טורנדו אשר מהווים עד היום את המטוסים העיקריים של החיל. בנוסף, רכשה ערב הסעודית גם 5 מטוסי בואינג E-3 סנטרי (איווקס) לבקרה והתראה מוקדמת למרות התנגדות נחרצת מצד ישראל.

ב-2007 חתמה ערב הסעודית חוזה ענק שנאמד ב-10–16 מיליארד דולר לאספקת 72 מטוסי יורופייטר טייפון[1] הנחשבים למתקדמים ביותר אחרי ה-F-22 האמריקאי. העסקה לוותה בשערורייה גדולה כשהתברר שהבריטים שיחדו כספית ומינית גורמים סעודיים והחוזה אף עמד בפני ביטול.[דרוש מקור] כמו כן, חתמה ערב הסעודית על הסכם עם ארצות הברית לרכישה של כ-84 מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-15SA אשר צפויים להגיע בתחילת שנת 2015.

השאלות בנוגע לחוזקו של חיל האוויר הסעודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות גודלו והציוד המתקדם שברשות חיל האוויר המלכותי הסעודי, החיל אינו נחשב לחזק במיוחד. דבר זה התבטא במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, כשהצבא הסעודי לא היה ערוך להגנת המדינה מפני התקפה. החיל סובל מתחזוקה לקויה של כלי הטיס, מהיעדר אימונים ברמה גבוהה ומהיעדר כוח אדם מיומן ומוכשר. ישנם דיווחים רבים שטייסים אמריקאיים, בריטיים וסעודיים הם שמתפעלים את כלי הטיס ומועסקים על ידי חיל האוויר המלכותי הסעודי. בשנים האחרונות התהדקו היחסים עם פקיסטן ומדריכים צבאיים רבים נמצאים במדינה.[דרוש מקור]

מבנה חיל האוויר המלכותי הסעודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
F-15 סעודי מעל נתיבי האימונים
סמל חיל האוויר הסעודי על מטוס אינגליש אלקטריק לייטנינג
מטוס טייפון סעודי
מטוס יורופייטר טייפון של חיל האוויר הסעודי בסמוך לשדה התעופה הבינלאומי של מלטה
מטוס C-130H של חיל האוויר הסעודי ממריא משדה התעופה של איסט מידלנדס
מטוס הוק של צוות התצוגה האווירית הסעודי "הנצים הסעודיים"
מטוס בואינג K-3 של חיל האוויר המלכותי הסעודי

חיל האוויר הסעודי מחולק-9 אגפים הפרוסים על פני 7 בסיסי חיל אוויר:

  • אגף 1 של חיל האוויר הסעודי בבסיס המלך עבדולאזיז, ד'אהראן, מחוז המזרח:
    • טייסת 1 בבסיס המלך סלמאן
    • טייסת 35
    • טייסת 75
    • טייסת 83
    • בית הספר לטיסה (ביס"ט)
  • אגף 2 של חיל האוויר הסעודי בבסיס המלך פהד, טאיף, מחוז מכה
  • אגף 3 של חיל האוויר הסעודי בבסיס המלך עבדולאזיז, ד'אהראן, מחוז המזרח
  • אגף 4 של חיל האוויר הסעודי בבסיס המלך סעוד, חפר אל-באטין, מחוז המזרח
  • אגף 5 של חיל האוויר הסעודי בבסיס המלך ח'אלד, ח'אמיס מושית, מחוז עסיר
  • אגף 6 של חיל האוויר הסעודי בבסיס הנסיך סולטאן, אל-חרג', מחוז ריאד
  • אגף 7 של חיל האוויר הסעודי בבסיס המלך פייסל, טבוק, מחוז טבוק
  • אגף 8 של חיל האוויר הסעודי בבסיס הנסיך עבדאללה, ג'דה, מחוז מכה
  • אגף 11 של חיל האוויר הסעודי בבסיס המלך עבדולאזיז, ד'אהראן, מחוז המזרח
  • טייסת 1 (טיסה מלכותית)
  • טייסת 2 (F-15C/D)
  • טייסת 3 (יורופייטר טייפון F.2/T.3)[2]
  • טייסת 4 (C-130H)
  • טייסת 5 (F-15C/D)
  • טייסת 6 (F-15S/SA)
  • טייסת 7 (טורנדו IDS)
  • טייסת 8 (Cirrus SR22T)
  • טייסת 9 (PC-21)
  • טייסת 10 (יורופייטר טייפון F.2/T.3)[2]
  • טייסת 12 (בל 212)
  • טייסת 13 (F-15C/D)
  • טייסת 14 (בל 212/412EP)
  • טייסת 16 (C-130H/C-130H-30)
  • טייסת 17 (יחידת המרה מבצעית)
  • טייסת 18 (E-3A)
  • טייסת 19 (ביצ'קרפט 350ER-ISR ו-RE-3A/B)
  • טייסת 20 (C-130H)
  • טייסת 21 (BAE Hawk 165)
  • טייסת 22 (PC-21)
  • טייסת 23 (KE-3A)
  • טייסת 24 (A330-203/243 MRTT)[3]
  • טייסת 29 (F-15SA)
  • טייסת 32 (KC-130H/J)
  • טייסת 33 (טיסות רפואיות מלכותיות)
  • טייסת 34 (F-15C/D)
  • טייסת 35 (Jetstream)
  • טייסת 37 (BAE Hawk 65)
  • טייסת 44 (בל 412)
  • טייסת 50 (ביצ'קרפט 350i)
  • טייסת 55 (F-15SA)
  • טייסת 60 (Saab 2000AEW&C)
  • טייסת 75 (טורנדו IDS)
  • טייסת 77 (PC-21)
  • טייסת 79 (BAE Hawk 165)
  • טייסת 80 (יורופייטר טייפון F.2)[4]
  • טייסת 83 (טורנדו IDS)
  • טייסת 88 (BAE Hawk 65/A)
  • טייסת 92 (F-15S/SA)[3]
  • טייסת 99 (AS532M Cougar)
  • טייסת 202 (CH-4B UAV)
  • טייסת 203 (CH-4B UAV)

טייסות עבר:

  • טייסת 11 (נסגרה)
  • טייסת 15 (נסגרה)
  • טייסת 25 (נסגרה) (בל 412)
  • טייסת 30 (נסגרה) (מסוקים)
  • טייסת 41 (נסגרה) (ביצ'קרפט 350 סיור אווירי)
  • טייסת 42 (נסגרה) (F-15C ו-F-15D)
  • טייסת 66 (נסגרה) (טורנדו IDS)

כלי הטיס שברשות חיל האוויר המלכותי הסעודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטוס מקור סוג גרסה בשירות הערות
מטוס קרב
יורופייטר טייפון איטליה / בריטניה / גרמניה מטוס קרב רב משימתי 71[5]
פאנאוויה טורנדו איטליה / בריטניה / גרמניה מטוס קרב רב משימתי IDS 81[5] כולל עיצוב כנפיים משתנה
F-15 סטרייק איגל ארצות הברית מטוס קרב תקיפה F-15C/S/SA 210[5]
F-15 איגל ארצות הברית מטוס לאימון קרבי מתקדם F-15D 21[5]
מטוסי בקרה והתרעה מוקדמת
בואינג E-3 ארצות הברית מטוסי בקרה והתרעה מוקדמת E/RE-3A 6[5] אחד משמש למשימות מודיעין אותות / ELINT
סאאב 2000 שוודיה AEW&C 2000 AEW&C 2[5]
מטוסי תדלוק אווירי
בואינג KC-707 ארצות הברית תדלוק אווירי בואינג KC-707 7[5]
לוקהיד C-130 הרקולס ארצות הברית תדלוק אווירי / מטוס תובלה KC-130H 7[5]
איירבוס A330 MRTT ספרד תדלוק / תובלה KC-30A 6[5]
לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס ארצות הברית תדלוק אווירי KC-130J 2[5]
מטוסי תובלה צבאיים
גאלפסטרים 4 ארצות הברית תובלה VIP 2[5]
BAE ג'טסטרים בריטניה תובלה VIP 31 1[5]
ססנה סיטיישן II ארצות הברית תובלה VIP בראבו 4[5]
סופר קינג אייר ארצות הברית תובלה 350 15 5 מיועדים לסיור – 4 בהזמנה[5]
C-130 הרקולס ארצות הברית מטוס תובלה טקטי C-130H 33[5]
מסוק
בל 212 ארצות הברית מסוק תובלה 24
בל 412 ארצות הברית מסוק תובלה 16
UH-60 ארצות הברית מסוק תובלה UH-60L 2[5]
AS332 סופר פומה צרפת תובלה / חילוץ והצלה 13 3 בהזמנה[5]
מטוסי אימון
הוק BAE בריטניה מטוס לאימון קרבי מתקדם A65/A165 81 10 בהזמנה[5]
פילאטוס PC-21 שוויץ מטוס לאימון מתקדם 55[5]
סירוס SR22 ארצות הברית מטוס לאימון קל 25[5]
PAC MFI-17 מושק פקיסטן מטוס לאימון בסיסי 20[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ BBC NEWS | Business | Saudis buy Eurofighters from UK
  2. ^ 1 2 AirForces Monthly, סטמפורד, לינקולנשייר, אנגליה: Key Publishing|Key Publishing Ltd, 2016, עמ' 74
  3. ^ 1 2 AirForces Monthly, סטמפורד, לינקולנשייר, אנגליה: Key Publishing|Key Publishing Ltd, 2016, עמ' 9
  4. ^ AirForces Monthly, סטמפורד, לינקולנשייר, אנגליה: Key Publishing|Key Publishing Ltd, 2015, עמ' 4
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 Flight Global, World Air Forces 2023, Flight Global