חיים שמואל קהימקר
 | |
| הסופר חיים שמואל קהימקר סוף המאה ה-19 | |
| לידה | 1830 |
|---|---|
| פטירה | 9 באוקטובר 1908 (בגיל 78 בערך) |
| מדינה |
 הודו הבריטית |
| פעילות בולטת | היסטוריון, מורה ופילנתרופ |
חיים שמואל קהימקר (1830 – 9 באוקטובר 1908), היסטוריון, מורה, פילנתרופ ופובליציסט בן לקהילת "בני-ישראל" בהודו.
קהימקר היה דמות מרכזית בפרסום הקהילה לעולם ולקהילות היהודיות השונות הנמצאות בו. הוא הקים את אחד מבתי הספר לעברית הראשונים בהודו, וכן מספר עיתונים הקשורים ליהדות ולמסורות ישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים שמואל קהימקר נולד ב-1830 בכפר אליבג, כ-25 מייל דרום מזרחית לבומביי, אביו שמואל יעקוב קהימקר היה מפקח מטעם בתי הספר של המיסיון האמריקאי בהודו, והיה מורהו הפרטי של בנו חיים בתחילת חייו ולימד אותו עברית, מראטהי ואנגלית. אפשר להתחקות אחר משפחתו עד לסביבות המאה ה-17 לאדם בשם אהרון (ארונג'י) שגר בכפר קהים ממנו נגזר שם משפחתו או לחלופין שם הכפר נגזר משם משפחתו כמקובל בשמות המשפחה בעדתו. נכדו של אהרון, יוסף (איסופג'י) עבר לכפר ראמסאג' ולאחר מכן לאליבג שם נולד נינו חיים.
בשנת 1852 הקים את ארגון "החברה הנדיבה של הבני-ישראל", במטרה לקדם חינוך והשכלה גבוהה בקרב בנות ובני הקהילה, בתי הספר שנוהלו על ידי הארגון אף סיפקו קורת גג ליתומי הקהילה, בשנת 1868 פרש מהנהלת הארגון אך המשיך לתמוך בו.
בשנת 1875 הקים את "בית הספר הישראלי" בבומביי באזור קדאק.
בשנת 1876 הוא שלח יחד עם אברהם דניאל דיווח על תולדות בני ישראל ללונדון[1][2]. בשנת 1886 הוא תואר בהצפירה כראש חברת "גומלי חסדים" "איש נודע לשם במעשי צדקותיו"[3]. בשנת 1890 הוא עמד בראש ועד למען בתי הספר היהודיים בהודו. במסגרת תפקידו הוא שלח ליהודים בארצות שונות בקשות לתרומות לחיזוק בתי הספר וצירף אליהם ספר בן 38 עמודים על תולדות עדת בני ישראל בהודו[4].
ב-5 בספטמבר 1888 הקים את בית הכנסת "עץ החיים" בבומביי אשר קיים ופעיל עד היום.
ספרו של קהימקר אשר פורסם באנגלית 29 שנים לאחר פטירתו, היווה את הספר המלא הראשון על קהילת בני ישראל בשפה זרה, עליו התבססו רוב הספרים העוסקים בהיסטורית העדה ב-100 השנים הבאות. כתיבת הטיוטה נסתיימה ב-1897[5], גרסה במראטהית יצאה בשנת 1927 על ידי הוצאת פראקש ההודית ומשפחתו של קהימקר. בשנת 1936 קיבל עמנואל אולסבנגר את הספר על ידי צאצאיו של קהימקר בעת ביקורו בהודו מטעם קרן היסוד והוא הוציאו לאור ב-1937 בארץ ישראל המנדטורית בתרומה של יהודים מדרום אפריקה[6][7]. נעשו מספר ניסיונות להוצאת ספרו בעברית על ידי אישי תרבות מתוך הקהילה כגון הסופרים אליעז ראובן-דנדקר ואביחי בהסטקר, אך לבסוף יצאה בסוף שנת 2023 מהדורה בעברית על ידי איגוד החזנים של "בני ישראל"- עולי הודו.
קהימקר נפטר ב-9 באוקטובר 1908 ונקבר בבית העלמין היהודי מזגאו שבבומביי.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהימקר התחתן עם מילקה (מלכה) סולומון ג'יראד (ג'ירדקר קאזי), וממנה נולדו לו 8 ילדים. רבים מצאצאיו חיים כיום בישראל וקנדה. חלקם הגדול עסק ברפואה, ספרות וקהילה.
בין צאצאיו נמנה הסופר והיסטוריון ניסים מוזס (טלקר).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Haeem Samuel Kehimkar, The History of the Bene Israel of India, Tel-Aviv: 1937, Dayag. (באנגלית)
- חיים שמואל קהימקר, ההיסטוריה של הבני ישראל מהודו, הוצאת פרקאש, הודו הבריטית, 1927. (במרטהי)
- ניסים מוזס, הבני ישראל מהודו-מורשת ומנהגים, מרכז מורשת יהדות הודו, 2015
- אליעז ראובן-דנדקר, הג'מאט-א.נשים מעוררי השראה מקהילת הבני ישראל מהודו, הוצאת קמודן מוכאדם, 2020
- ההיסטוריה של "בני ישראל" שבהודו, ירושלים: הוצאת איגוד החזנים של בני ישראל - עולי הודו, ה'תשפ"ד (2023)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים שמואל קהימקר באתר Congregation BINA (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נחום סוקולוב, בני ישראל באסטאינדיען, הצפירה, 25 באוקטובר 1876
- ^ בני ישראל, חבצלת, 17 באוגוסט 1876
- ^ חדשות בישראל, הצפירה, 4 בנובמבר 1886
- ^ חוץ לארצנו: בני ישראל אשר בהודו, המליץ, 18 ביוני 1890
- ^ בני ישראל בהודו, דבר, 27 בדצמבר 1936
- ^ בני ישראל שבהודו, דבר, 23 באפריל 1939
- ^ ממדפי ספרות המסעות, העולם, 5 ביוני 1941
