לדלג לתוכן

חותם יהועזר בן הושעיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חותם יהועזר בן הושעיהו
פרטי הממצא
סוג חותם
חומרים אבן שחורה
תוכן הממצא
שפה עברית מקראית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתב הכתב העברי הקדום עריכת הנתון בוויקינתונים
ליהועזר בן הושעיהו
פרטי האתר והחפירה
מיקום אתר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חותם יהועזר בן הושעיהו הוא חותם נדיר בן 2,700 שנה מתקופת בית ראשון. על החותם חקוק השם היהודי "ליהועזר בן הושעיהו" בכתב עברי קדום מסביב לדמות מכונפת. החותם התגלה בחפירות גן דוידסון בירושלים, סמוך לכותל הדרומי.[1][2]

במסגרת החפירות הארכאולוגיות הנערכות על ידי רשות העתיקות בגן הארכאולוגי ע"ש דוידסון התגלה חותם העשוי אבן שחורה מלפני 2,700 שנה. לחותם מאפיינים המתאימים לאמנות הנאו-אשורית מהמאות התשיעית עד השביעית לפנה"ס. לפי החוקרים זהו גילוי ראשון של חותם הכולל דמות של "ג'יני" מכונף בארץ ישראל וסביבתה. חותמות מאלו היו כמו קמעות שהאמינו שמביאות מזל טוב או הגנה לבעליהן. לדברי מנהלי החפירה:

"החותם, העשוי אבן שחורה, הוא מהיפים שהתגלו אי פעם בחפירות בירושלים הקדומה ועשוי ברמה אמנותית גבוהה ביותר".[2][3][4]

החותם הוא חותם קמור משני צדדיו. על גביו מופיעה דמות גברית בפרופיל, החובשת כתר או כובע. לדמות שיער מתולתל ארוך, והיא לובשת כותונת ארוכה, יד אחת שלה מושטת קדימה כשכף היד שלה פתוחה. מצד ימין ומצד שמאל של הדמות מופיע הכיתוב בכתב עברי קדום "ליהועזר בן הושעיהו". לכל אורך החותם יש נקב המאפשר להשחיל חוט, כך שניתן יהיה לענוד אותו על הצוואר.[2][3][4]

השמות המרכיבים את הכיתוב על החותם מוכרים מהמקרא. השם "יהועזר" מוכר מספר דברי הימים א' פרק י"ב פסוק ז', שם מוזכר השם יהועזר בגרסה המקוצרת שלו – יועזר, שהוא אחד מגיבוריו של דוד המלך. השם הושעיהו מוזכר בספר ירמיהו פרק מ"ג, פסוק ב', שם מופיע "הושעיהו" גם כן בגרסה המקוצרת של השם – הושעיה. כמו כן, מופיע החלק הראשון של השם מהחותם בכתב כמעט הפוך. השם על החותם מאפיין את תקופת בית ראשון.[2][3][4]

האמנות הנאו-אשורית, שבאה לידי ביטוי בדמות המכונפת המופיעה על גבי החותם הנדיר, מעידה בבירור על השפעתה של האימפריה האשורית על האזור באותה התקופה. הדמות בחותם מעידה על רמה גבוהה של האמן עצמו. בניגוד אליו, הכתב נעשה באופן יחסי מרושל וישנה אפשרות שנעשה על ידי בעל החותם עצמו. הדבר מעיד על יכולת הכתיבה והקריאה של אנשים בתקופה שלאו דווקא השתייכו למעמדות הגבוהים בעיר.[2][3][4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]