חותם יהועזר בן הושעיהו
פרטי הממצא | |
---|---|
סוג | חותם |
חומרים | אבן שחורה |
תוכן הממצא | |
שפה | עברית מקראית |
כתב | הכתב העברי הקדום |
ליהועזר בן הושעיהו | |
פרטי האתר והחפירה | |
מיקום אתר | ירושלים |
חותם יהועזר בן הושעיהו הוא חותם נדיר בן 2,700 שנה מתקופת בית ראשון. על החותם חקוק השם היהודי "ליהועזר בן הושעיהו" בכתב עברי קדום מסביב לדמות מכונפת. החותם התגלה בחפירות גן דוידסון בירושלים, סמוך לכותל הדרומי.[1][2]
הגילוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת החפירות הארכאולוגיות הנערכות על ידי רשות העתיקות בגן הארכאולוגי ע"ש דוידסון התגלה חותם העשוי אבן שחורה מלפני 2,700 שנה. לחותם מאפיינים המתאימים לאמנות הנאו-אשורית מהמאות התשיעית עד השביעית לפנה"ס. לפי החוקרים זהו גילוי ראשון של חותם הכולל דמות של "ג'יני" מכונף בארץ ישראל וסביבתה. חותמות מאלו היו כמו קמעות שהאמינו שמביאות מזל טוב או הגנה לבעליהן. לדברי מנהלי החפירה:
"החותם, העשוי אבן שחורה, הוא מהיפים שהתגלו אי פעם בחפירות בירושלים הקדומה ועשוי ברמה אמנותית גבוהה ביותר".[2][3][4]
החותם
[עריכת קוד מקור | עריכה]החותם הוא חותם קמור משני צדדיו. על גביו מופיעה דמות גברית בפרופיל, החובשת כתר או כובע. לדמות שיער מתולתל ארוך, והיא לובשת כותונת ארוכה, יד אחת שלה מושטת קדימה כשכף היד שלה פתוחה. מצד ימין ומצד שמאל של הדמות מופיע הכיתוב בכתב עברי קדום "ליהועזר בן הושעיהו". לכל אורך החותם יש נקב המאפשר להשחיל חוט, כך שניתן יהיה לענוד אותו על הצוואר.[2][3][4]
השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השמות המרכיבים את הכיתוב על החותם מוכרים מהמקרא. השם "יהועזר" מוכר מספר דברי הימים א' פרק י"ב פסוק ז', שם מוזכר השם יהועזר בגרסה המקוצרת שלו – יועזר, שהוא אחד מגיבוריו של דוד המלך. השם הושעיהו מוזכר בספר ירמיהו פרק מ"ג, פסוק ב', שם מופיע "הושעיהו" גם כן בגרסה המקוצרת של השם – הושעיה. כמו כן, מופיע החלק הראשון של השם מהחותם בכתב כמעט הפוך. השם על החותם מאפיין את תקופת בית ראשון.[2][3][4]
האמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמנות הנאו-אשורית, שבאה לידי ביטוי בדמות המכונפת המופיעה על גבי החותם הנדיר, מעידה בבירור על השפעתה של האימפריה האשורית על האזור באותה התקופה. הדמות בחותם מעידה על רמה גבוהה של האמן עצמו. בניגוד אליו, הכתב נעשה באופן יחסי מרושל וישנה אפשרות שנעשה על ידי בעל החותם עצמו. הדבר מעיד על יכולת הכתיבה והקריאה של אנשים בתקופה שלאו דווקא השתייכו למעמדות הגבוהים בעיר.[2][3][4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יובל ברוך, נבות רום, "ליהועזר בן הושעיהו" - חותם נדיר מימי הבית הראשון התגלה בירושלים, באתר Israel Antiquities Authority Official Channel
- יובל ברוך מנהל החפירה על החפירה והממצא ב-כנס מחקרי עיר דוד ה-25, 04 בספטמבר 2024, מכון מגלי"ם.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חותם אבן נדיר ביותר מימי הבית הראשון נחשף בחפירות בירושלים, באתר רשות העתיקות - Israel Antiquities Authority
- ^ 1 2 3 4 5 ירון דרוקמן, "ליהועזר בן הושעיהו": חותם נדיר מימי בית המקדש הראשון התגלה בירושלים, באתר ynet, 29 באוגוסט 2024
- ^ 1 2 3 4 יורי ילון, שד מגונן על חותם ארץ-ישראלי: תגלית נדירה מימי בית המקדש הראשון התגלתה בירושלים, באתר ישראל היום, 29 באוגוסט 2024
- ^ 1 2 3 4 נעמי רוזליס, "מהיפים שהתגלו אי פעם": חותם אבן עתיק התגלה בחפירה בירושלים, באתר עכשיו 14, 29 באוגוסט 2024