חורבת כורכוש
![]() |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
![]() | |
מידות | |
---|---|
גובה מעל פני הים |
441 מ' ![]() |
מיקום | |
מיקום | מערבית לאריאל |
קואורדינטות | 32°05′16″N 35°06′54″E / 32.087837°N 35.115138°E |
![]() ![]() |
חורבת כורכוש[1][2] היא אתר ארכאולוגי בדרום־מערב השומרון הכולל שרידים החל מתקופת הברזל דרך התקופה ההלניסטית והביזנטית עד לימי הביניים. באתר ישנם שרידי יישוב קדום ומערכת קבורה יהודית מפוארת מהתקופה ההלניסטית. האתר ממוקם בצמוד ומערבית לפארק תעשיות אריאל, מזרחית לכפר הערבי בורוקין ודרומית לכביש 5.
תולדות המחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר תואר לראשונה בידי ויקטור גרן שביקר בו ב־8 ביוני 1870. גרן דיווח על כפר ערבי חרב[3] שמכיל בתוכו בורות מים מתקופות קודמות. גרן לא הבחין בנקרופוליס הסמוך, שהתגלה לראשונה בידי אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1873[4] ונכלל בכרכי סקר ארץ-ישראל המערבית, תוך התמקדות בשש מערות הקבורה המרכזיות.[5]
האתר נסקר שוב בידי אנשי בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה[6] ולאחר מלחמת ששת הימים, נסקר בידי יוסף פורת במסגרת סקר החרום ובסקרים נוספים שנערכו בידי שמעון דר, ישראל פינקלשטיין,[7] יצחק מגן ודביר רביב.[5]
ביולי 2021 נהרס מבנה ערבי בלתי חוקי שפלש לפאתי החורבה, הנמצאת בשטחי C.[8]
היסטוריית היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו המקורי של היישוב אינו ידוע. אך לפי הממצאים באתר הוא שכן במרחק ־ מה מכל מוקד עירוני.
ההשערה הראשונית של חוקרים כדוגמת שמעון ריקלין ויצחק מגן היא כי האוכלוסייה במקום הייתה שומרונית או פגאנית. אך מחקרים מאוחרים יותר המתבססים גם על העובדה שהאתר הזה כמו גם ארבעה אתרי קבורה נוספים בדרום השומרון מערות עבוד, תל תבנה, חורבת כפר ביתא ודיר א - דרב, נמצאים מדרום לקו הגבול הצפוני של ממלכת יהודה.[9] לכן ובהתאם לממצאים נוספים בדרום השומרון, מזהים את מערכת הקבורה באתר, כמערכת קבורה יהודית, המזכירה את מערכות הקבורה הירושלמיות, כדוגמת מערת אום אל עמד, קברי המלכים וקברי הסנהדרין. כולן זוהו כמערכות קבורה יהודיות.[10][11][12][9] בחפירות בסביבת האתר נתגלו שרידי מחצבות, גת, מתקנים נוספים ומספר מגדלים מהתקופות הרומית והביזנטית ייחס את המגדלים לאוכלוסייה שומרונית.[13][14]
הקברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ־200 מטרים מזרחית לשרידי היישוב, כחלק ממחצבה שכנראה שימשה לבניית בתי היישוב מתגלה מערכת הקבורה המרשימה של חורבת כורקוש. המערכת כוללת 16 מערות קבורה בעלות כוכים ובין היתר בחלקן חצובים מספר קברי שוקת באוויר הפתוח.[15] גולת הכותרת באתר היא מערת הקבורה המרכזית שמעוטרת באופן מפואר ובסגנון של הקברים המפוארים מירושלים בשלהי תקופת הבית השני. שאר הקברים, שנחצבו באופן פשוטיo יותר עשויים במתכונת די אחידה – חדר מבוא בעל קמרון חביתי, פתח שנסתם באבן גולל, וחדר קבורה עם בור עמידה מרכזי שסביבו חצובים כוכים גדולים, שלהן אבני גולל משל עצמם.[15] למספר מהקברים הללו עיטורים אדריכליים, כדוגמת חציבה המדמה אבני גזית עם סיתות שוליים או עמודים עם כותרות דוריות.
בעבר הקבר המפואר המרכזי באתר, לא היה בגובה פני השטח, אלא היה כחלק ממצוק, בדומה לקברים בנחל קידרון. הקבר עצמו הוא בעל חזית מרשימה, בעבר עמדו בחזיתו שני עמודים שלא שרדו. לקבר יש מבוא, מקמרים בכל צד, פתח שמוביל לחדר קבורה עם מקמרים וכוכים. מעל הקבר המרכזי הייתה חזית אטית. חלק מהעיטורים והחרותות שהיו בחזית הקבר נעלמו עם השנים, בעקבות חפירות שוד במקום.[11][9][16]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק מגן, "קברים מעוטרים בסגנון ירושלמי בשומרון ובהר חברון", קדמוניות 123, 2002, עמ' 28–37 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- דן בר"ג, "קברים מעוטרים בסגנון ירושלמי בשומרון ובהר חברון — הערות למאמרו של יצחק מגן, קדמוניות 123 (תשס"ב) עמ' 37-28", קדמוניות 124, 2002, עמ' 125–126 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אורית פלג־ברקת, "הקברים המעוטרים של ירושלים בשלהי ימי הבית השני: השפעתם על עיטורי חזיתות הקברים בשומרון וביהודה" בתוך: יהושע בן אריה ואחרים (עורכים), חקר ירושלים לתקופותיה : חומר ודעת, יד יצחק בן-צבי, 2015, עמ' 73–121 (ובעיקר עמ' 91–99) (גרסה מקוונת באתר Academia.edu)
- דביר רביב, "הקברים המפוארים מימי הבית השני שבמערב השומרון: תובנות חדשות" בתוך: אהרן טבגר, זהר עמר ומרים ביליג (עורכים), במעבה ההר – מחקרי הר אפרים ובנימין – קובץ שלישי, אריאל – טלמון, 2014, עמ' 109–142 (גרסה מקוונת באתר Academia.edu)
- Clude R. Conder & Horatio H. Kitchener, The Survey of Western Palestine : Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology – Vol. II: Samaria, Palestine Exploration Fund, London, 1882, pp. 337–340 (גרסה מקוונת באתר ארכיון האינטרנט)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במקורות שונים גם כורקוש, כרקוש, וכרקש.
- ^ במקורות ערביים בני־זמננו (לדוגמה), מופיע גם השם "עיר השמש והירח", שמקורה בעיטורי הרוזטות מעל למערה המרכזית
- ^ גרן עברית 110, אנגלית 159 וראו גם את מפת גרן באתר הספרייה הלאומית
- ^ Claude R, Conder, Lieut. Claude R. Conder’s Reports XV : Belad el Jemain Tani beni Sab – Unexplored Country, Palestine Exploration Quarterly 5:4, 1873, pp. 143–142 doi:10.1179/peq.1873.024 (בדיווח הראשוני נכתב כי מערות הקבורה רחוקות מעל מקום ישוב, טעות שתוקנה עם פרסום הסקר)
- ^ 1 2 ראו ברשימה לקריאה נוספת
- ^ Paul-Marie Séjourné, "Thimnath-Serach et Thimnath-Heres ou le lieu de la sépulture de Josué", Revue Biblique 2 (4), 1893, pp. 613–614; Raphaël Savignac, "Chronique: Visite aux fouilles de Samarie; A travers les nécropoles de la montagne d'Éphraïm", Revue Biblique 7 (1), 1910, pp. 114–123
- ^ Israel Finkelstien, Zvi Lederman & Shlomo Bunimovitz, Highlands of Many Cultures - the Southern Samaria Survey Vol. I, Tel Aviv University Publication, 1997, pp. 439-441
- ^ ארכיון חירבת כורקוש, באתר Regavim
- ^ 1 2 3 דביר רביב, היישוב בדרום השומרון בתקופה ההלניסטית והרומית לאור תוצאות סקר ארכאולוגי, באתר אוניברסיטת בר אילן, 2018
- ^ מנהל האתר, דביר רביב - הקברים המפוארים במערב השומרון, באתר מדרשת הרי גופנא ע"ר, 2021-04-14
- ^ 1 2 דביר רביב, הקברים המפוארים מימי הבית השני שבמערב השומרון: תובנות חדשות, במעבה ההר 3, 2013, עמ' 109–142
- ^ דר, שמעון, שני דורות למחקר של בתי חווה קדומים בשומרון, In the Highland's Depth, 2018, עמ' 169–182 doi: 10.26351/ithd/8/9
- ^ שמעון ריקלין, "ח' כורכוש", חדשות ארכיאולוגיות ק, 1993, עמ' 40
- ^ על שיטתו של ריקלין לגבי יחוס מגדלים דומים לשומרונים, ראו הנ"ל, "עדויות ארכיטקטוניות לנוכחות חשמונאית ושומרונית באזור עופרים", בתוך: יעקב אשל (עורך), מחקרי יהודה ושומרון, דברי הכנס השלישי, קדומים, 1993 עמ' 127–136; לראיות נגד שיטתו ראו יובל שחר, "הר המלך – לפתרונה של חידה", ציון סה (ג), 2000, עמ' 305–306, הע' 127.
- ^ 1 2 רביב 2014, עמ' 113
- ^ דביר רביב, אורית פלג־ברקת, שלושה פריטים ארכיטקטוניים מן התקופה הרומית הקדומה מאזור הכפר קרוות בני חסן, באתר הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, 22 באוקטובר 2019