חוק קמיניץ

"חוק קמיניץ" הוא כינוי לתיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה^[1] שנחקק ב-5 באפריל 2017 בעקבות פעילותה של ועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ. התיקון בעיקרו מאפשר אכיפה מנהלית (ללא הליך משפטי) נגד עבירות בנייה, ומחמיר את הענישה על עבירות אלו.

תיקון זה הביא לירידה משמעותית בעבירות הבניה, אך מנגד הועלו טענות נגד החוק, בעיקר במגזר הערבי, והיו אף שדרשו לבטלו. בעקבות טענות אלו הודיע משרד היועץ המשפטי לממשלה כי תוקל האכיפה כנגד מבני מגורים בלתי חוקיים בשטחים חקלאיים עד לאישורה של תוכנית מתאר לבנייה חוקית באזורים אלו.

תהליך החקיקה

לאחר הגשת מסקנות ועדת קמיניץ, הוגשה הצעת החוק לכנסת, ב-1 בינואר 2016 הובא החוק להצבעה לקריאה ראשונה, לאחר אישורו ברוב קולות, נידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוצעו בו מספר שינויים, ב-5 באפריל 2017 עבר החוק המתוקן בקריאה שנייה ושלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל^[2].

התיקון לחוק נחקק ביזמתן של סיעות הימין בכנסת בתגובה להקצאת תקציבים ממשלתית לקידום תוכניות מתאר ביישובים ערביים (החלטת ממשלה 922). התיקון לחוק הוחל במזרח ירושלים, אף על פי שמזרח ירושלים לא קיבלה תקציבים לקידום תוכניות מתאר. כתוצאה מכך חל גידול ניכר במספר המשפחות הערביות במזרח ירושלים שנאלצו להרוס את בתיהן^[3].

המפלגות שהצביעו בעד החוק הם: הליכוד, ישראל ביתנו, כולנו, הבית היהודי, יהדות התורה, ש"ס (רוב חברי הכנסת נעדרו מהמליאה). הסיעות שהצביעו נגד: המחנה הציוני, הרשימה המשותפת, יש עתיד (רוב חברי הכנסת נעדרו מהמליאה), מרצ^[4].

השפעת החוק

בשנים שלאחר כניסת החוק לתוקף, 2017–2019, חלה ירידה של 41% בעבירות הבנייה הנפוצות, ושל 75% בעבירות הבנייה החמורות^[5].

ראש הרשות לאכיפה במקרקעין, אבי כהן, דיווח כי בשנת 2019 לבדה הוצאו 1,264 דרישות לתשלום קנס מנהלי, מתוכן 496 מבנים בלתי חוקיים נהרסו על ידי הבעלים באופן עצמאי, ועוד 182 מבנים קיבלו ארכה לפינוי מרצון בפרק זמן נקוב. 37 ממקבלי הדרישות החליטו לערער. חברה אחת שביצעה עבירת בנייה שילמה את הקנס; וכל היתר שלא הרסו ולא שילמו – 549 עבריינים, הועברו לטיפול ההוצאה לפועל. זאת לעומת פחות מ-20% מימוש של צווי ההריסה והפסקת עבודה בתקופה שקדמה לחוק קמיניץ^[5].

בשנת 2020 הוגברה אכיפת החוק במזרח ירושלים ועיריית ירושלים הגבירה מאוד את הריסות הבתים שנבנו ללא היתר. רוב ההריסות מתבצעות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מהעלויות הכספיות הגדולות הכרוכות בהריסה על ידי העירייה. משפחות רבות שביקשו דחייה בשל המצב הכלכלי והחשש להידבקות בשל התפשטות נגיף הקורונה במזרח העיר, נדחו על ידי הלשכה המשפטית בעיריית ירושלים ועל ידי בתי המשפט^[6]. בינואר 2022 הפגינו תושבי ג'בל מוכאבר בכיכר ספרא נגד הרס הבתים בשכונה^[7].

שינויים בחוק

במשך השנים שלאחר חקיקת החוק נשמעו טענות לפיהן הוא נוגע בעיקר במבנים חקלאיים במושבים, דבר שהעלה טענה בדבר שימוש פוליטי בחוק כנגד יישובים ערביים^[8]^[9].

ב-11 באוקטובר 2020 הגישה חברת הכנסת ר'דיר מריח (יש עתיד - תל"ם) הצעה להקפאת החוק עד לאישור תוכנית מתאר בישוביים ערביים אך ההצעה נדחתה ברוב של 56 כנגד 37^[10].

במקביל במהלך שנת 2020 התקיימו דיונים עם המפלגות הערביות במטרה להשיג פשרה בצורת אכיפת החוק שתהיה מוסכמת על כל הצדדים^[11].

ב-12 בנובמבר 2020 הודיע משרד היועץ המשפטי לממשלה כי הגיע להסכמה עם משרד המשפטים, משרד האוצר (שהרשות לאכיפה במקרקעין נמצאת תחת סמכותו) ועם הרשימה המשותפת כי יחולו הקלות במדיניות האכיפה בכל הקשור למבני מגורים בלתי חוקיים שהוקמו על שטחים חקלאיים לתקופה של מספר שנים עד לאישורה של תוכנית מתאר לבניה ביישובים אלו^[12].

ביוני 2021, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה על ידי חבר הכנסת יאיר לפיד, עמדה דרישת מפלגת רע"מ לתיקון חוק קמיניץ כאחד הנושאים המרכזיים הדורשים פתרון ופשרה בין המפלגות^[13]. בסופו של המשא ומתן הוסכם כי החוק יוקפא לשנתיים^[14].

קישורים חיצוניים

חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017
הצעת החוק ושלבי החקיקה באתר הכנסת.
צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם חוק קמיניץ צמצם בחצי את עבירות הבנייה בחברה הערבית?, באתר גלובס, 14 בפברואר 2022

הערות שוליים

^ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017, ס"ח 2635 מ-25 באפריל 2017
^ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017, באתר הכנסת
^ הריסות במזרח ירושלים, סיכום שנתי 2020, באתר עמותת עיר עמים, ‏ינואר 2021.
^ תוצאות ההצבעה על חוק קמיניץ באתר הכנסת לפי מפלגות, באתר הכנסת
^ ¹ ² יהודה יפרח, ‏הכרוניקה, פברואר 2020, השילוח, 18, פברואר 2020
^ ניר חסון, בעיצומו של משבר הקורונה, הריסת הבתים במזרח ירושלים הגיעה לשיא, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2020.
^ הפגנה חריגה בכיכר ספרא: תושבי ג'בל מוכבר מפגינים נגד הריסת בתים בשכונה, באתר חדשות בזמן אמת, ‏30 בינואר 2022.
^ גלעד מורג, החוק שהרשימה המשותפת דורשת מגנץ לבטל: מהו חוק קמיניץ?, באתר ynet, 22 בספטמבר 2019
^ פעם בשבוע עם תם אהרון - פרק 46
^ יהונתן קליין, חדשות כיפה, ‏נדחתה ההצעה לביטול חוק קמיניץ, באתר כיפה, 11 בנובמבר, 2020
^ דרור מרמור, חוק קמיניץ לא יבוטל, אבל המדינה תקפיא את הקנסות נגד בתים לא חוקיים למגורים במגזר הערבי, באתר כלכליסט, 12 בנובמבר 2020
^ מתן וסרמן, ‏הושגה פשרה בחוק קמיניץ: האכיפה על בנייה לא חוקית תוקפא למשך שנתיים, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2020
^ מורן אזולאי, חסן שעלאן, אלכסנדרה לוקש, אטילה שומפלבי, הסתודדויות וחיוכים בין חברי "גוש השינוי" בכנסת: "נתניהו לוחץ על עבאס להקשיח עמדות", באתר ynet, 2 ביוני 2021
^ מיכאל האוזר טוב, פיצול תפקידי היועמ"ש והקפאת חוק קמיניץ: ההסכמים הקואליציוניים והממשלה המסתמנת, באתר הארץ, 3 ביוני 2021

[1] חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017, ס"ח 2635 מ-25 באפריל 2017

[2] חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017, באתר הכנסת

[3] הריסות במזרח ירושלים, סיכום שנתי 2020, באתר עמותת עיר עמים, ‏ינואר 2021.

[4] תוצאות ההצבעה על חוק קמיניץ באתר הכנסת לפי מפלגות, באתר הכנסת

[יפרח-5] ¹ ² יהודה יפרח, ‏הכרוניקה, פברואר 2020, השילוח, 18, פברואר 2020

[6] ניר חסון, בעיצומו של משבר הקורונה, הריסת הבתים במזרח ירושלים הגיעה לשיא, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2020.

[7] הפגנה חריגה בכיכר ספרא: תושבי ג'בל מוכבר מפגינים נגד הריסת בתים בשכונה, באתר חדשות בזמן אמת, ‏30 בינואר 2022.

[8] גלעד מורג, החוק שהרשימה המשותפת דורשת מגנץ לבטל: מהו חוק קמיניץ?, באתר ynet, 22 בספטמבר 2019

[9] פעם בשבוע עם תם אהרון - פרק 46

[10] יהונתן קליין, חדשות כיפה, ‏נדחתה ההצעה לביטול חוק קמיניץ, באתר כיפה, 11 בנובמבר, 2020

[11] דרור מרמור, חוק קמיניץ לא יבוטל, אבל המדינה תקפיא את הקנסות נגד בתים לא חוקיים למגורים במגזר הערבי, באתר כלכליסט, 12 בנובמבר 2020

[12] מתן וסרמן, ‏הושגה פשרה בחוק קמיניץ: האכיפה על בנייה לא חוקית תוקפא למשך שנתיים, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2020

[13] מורן אזולאי, חסן שעלאן, אלכסנדרה לוקש, אטילה שומפלבי, הסתודדויות וחיוכים בין חברי "גוש השינוי" בכנסת: "נתניהו לוחץ על עבאס להקשיח עמדות", באתר ynet, 2 ביוני 2021

[14] מיכאל האוזר טוב, פיצול תפקידי היועמ"ש והקפאת חוק קמיניץ: ההסכמים הקואליציוניים והממשלה המסתמנת, באתר הארץ, 3 ביוני 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]